ג'אקו 7, ג'ילי סטאריי, לינק&קו 01 - מבחן השוואתי פלאג-אין

ההקשר הרחב

רכבי פלאג-אין הם ביטוי נוסף של 'לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה'. אלה מאפשרים ליהנות מנסיעה שקטה על חשמל לטווח של עשרות ק"מ – כיום בין יום ליומיים נסועה ממוצעת – וגם להישען על מנוע בנזין המאפשר להגדיל את הטווח עד מעל ל-1,000 ק"מ.  

הקטלוגים הנוצצים באולם התצוגה מבטיחים לכם צריכת דלק מרשימה במיוחד של 50 ק"מ לליטר ואפילו יותר; נתון זה נראה נהדר, והוא אפילו נכון אם נוהגים באופן מאוד מאוד מתון ועד לטווח של 100-150 ק"מ. בפועל, הסיפור אחר לגמרי.

מחקר של מכון פראונהופר הגרמני (Fraunhofer Institute) חשף את האמת הכואבת: כאשר הנהג שוכח לחבר את הרכב לשקע, צריכת הדלק מזנקת פי שלושה(!) מהמוצהר ומתייצבת באזור 16-17 ק"מ/ל'. אלה נתונים טובים, אבל כמו אלה המתקבלים ממכוניות היברידיות רגילות, אפילו לא רחוקים ממכוניות עם מנוע בנזין ומערך היברידי-מתון (MHEV); אלו זולות יותר לקנייה והפער יחייב שנים רבות של תדלוק כדי לסגור את ההפרש במחיר הרכישה.

כדי באמת ליהנות מהחיסכון של רכב פלאג-אין מצד אחד, לא לפגוע כאמור לעיל מצריכה טובה פחות, הנהג חייב להפנים כי הוא צריך לטעון את הרכב, וגם לעשות את זה. אחרת הרכב סוחב סוללה כבדה (כ-150 ק"ג) ויקרה ללא סיבה. ורצוי גם כי תהיה עמדת טעינה בבית או במקום העבודה, כי בטעינת רחוב החשמל פשוט יקר יותר.

אם אתם מסכימים לתנאים, הנה שלושה נציגים בולטים בסגמנט, דגם פנאי קומפקטי (C-SUV), אותם לקחנו למבחן כדי לבדוק מי עדיף: ג'אקו 7, ג'ילי סטאריי, לינק&קו 01.

פרטים ונתונים

המשותף לכל הדגמים האלה הוא לא רק עיקרון ההנעה אלא הדרך בה הדבר נעשה: מנוע חשמלי הוא הנושא העיקרי בנטל ההנעה, ומנוע בנזין טוען סוללה, מצטרף אליה כשצריך. התוצאה אמורה לשלב ביצועים טובים בתנועה וחיסכון בצריכת דלק.

בזמן הקצר שהוא בישראל (ובכלל בעולם) ג'אקו 7 התבסס היטב עד כי כמעט וכבר אין צורך להציגו. אז לכל אלה שלאחרונה עשו עלייה נספר כי בשנה שחלפה ג'אקו 7 קטף את התואר המרשים ביותר – הדגם הנמכר בישראל אי-פעם בשנה – ומכאן הוא גם הכי ב-2025, הכי בין דגמי הפנאי, הכי מתוצרת סין ועוד כמה הכי.

כל שלושת הדגמים בגרסה זו מוצעים בשתי רמות אבזור לפחות, וכדי ליישר קו כולם התייצבו ברמות האבזור הגבוהות ביותר. 

ג'אקו 7 ברמת האבזור 'לקשרי', עולה 203,000 שקלים; ג'ילי סטאריי ב'טק' עולה 176,000 שקלים; לינק&קו 01 'היילו' מתומחר ב-199,000 שקלים.

עיצוב, נראות

ללא ספק, ובכל הקשור לנראות ולבולטות, ג'אקו 7 לוקח את הסעיף הזה בהליכה. עיצוב בולט כדי בוטות בחזית, וכזה המכריז לנד רובר איווק בצדדיו – וממש לא במקרה: זו הייתה המטרה המוצהרת. אותה הופעה רבת-נוכחות הייתה מן הסתם אחת מנקודות המשיכה שעזרו לג'אקו לסלול את הדרך לליבו של הצרכן הישראלי.

ג'ילי סטאריי ולינק אנד קו 01 מעוצבים באופן נינוח יותר. סטאריי מפוסל בסגנון קופה עם שמשה אחורית משתפלת, ולמרות שהוא גדול במעט מג'אקו 7, הוא נראה קטן ממנו. 

כך גם לינק אנד קו 01 שעיצובו עגלגל, מצניע את ממדיו שהם הגדולים כאן, ועם זאת נוכחותו גם היא פחותה מזו של ג'אקו 7. 

סביבת נהג

ג'אקו 7 לא מסתפק בעיצוב של רכב שטח רק בחוץ, אלא מביא פנימה את אווירת הטיול בערבות הסוואנה. ברחבי תא הנוסעים פזורים רמזים לברגים חשופים, הטבעות של סימוני צמיגים ובאופן כללי הכל מאוד ישר ומזוות, אפילו מחזיקי הכוסות נראים כאילו תוכננו בעזרת סרגל נגרים. זו החלטה עיצובית מקורית, מוצלחת ומיושמת לתפארת.

בין המושבים תמצאו כמה פקדים של קיצורי דרך, אבל רוב האקשן קורה בתוך מסך "14.8 ענק ואנכי, כך שמתחת למעטפת הקשוחה מסתתרת נפש של טאבלט. וכאן העניינים מתחילים להסתבך.

בצימוד לאפל או אנדרואיד אין סרגל קבוע בתחתית המסך לכיוון המיזוג למשל. מערכת המולטימדיה מציעה הרבה מאוד תפריטים ואפשרויות המחייבות יציאה למסע חיפושים בכל פעם שרוצים לשנות משהו, כך שבמקום להתרכז בכביש (או בשטח), הנהג מוצא את עצמו מסיט מבט שוב ושוב למסך כדי "לצוד" את הפונקציה הנכונה. בנוסף, לוח המחוונים המוקרן ("10.25) מציג הרבה מאוד מידע, אלא שחלקו נראה קטן מדי.

בג'ילי סטאריי סביבת נהג נקייה יותר ועיקר הקו העיצובי שהיה למאפיין של כל כך הרבה מכוניות סיניות – כלומר: מסך גדול ("15.4) והיעדר כמעט מוחלט של פקדים. זה נראה מעולה, וכשזה משולב עם חומרים טובים ונעימים למגע כמו שיש כאן, מתקבל מקום מאוד נעים לשהות בו.

מאז הפעם האחרונה שבחנו את הרכב, ממשק המולטימדיה עודכן. כעת הוא בעברית ויש צימוד אלחוטי לאנדרואיד (לאפל כבר היה קודם). התפעול של כלל המערכות נוח מאשר קודם – וגם מזה של יתר המתמודדים במבחן; אבל גם כאן הרבה מאוד תפריטים ותתי-תפריטים הדורשים יותר מידי לחיצות, וגלגל ההגה שהוא מעט מלבני מסתיר חלק מהמחוונים.

סביבת הנהג בלינק&קו 01 המחודש עטופה באותם חומרים "שמנמנים" למגע ואלה גם מורכבים היטב. השינוי המרכזי הוא "צמיחה דיגיטלית": המסך המרכזי גדל ל-"15.4 (קודם "12.7). כעת הוא ממוקם גבוה יותר ומעל פתחי המיזוג שלא הפריעו בנהיגת אביב, אבל בקיץ הם עלולים להקפיא את כפות הידיים לפני שהמשב הצונן יגיע לפרצוף.

המסך המגודל גם בלע את כל הכפתורים מסביב, כך שכעת כבר אין פקדים פיזיים לבקרת האקלים או קיצורי דרך למיני מערכות פרט לתאורה ולכיוון המראות. על אף ממשק המשתמש החדש ואייקונים גדולים ונוחים יותר להבנה וללחיצה ממה שהיה בעבר, התפעול עדיין מסורבל עם יותר מידי פריטים שמחייבים "חפירה" במסך בדרך אל היעד, אפילו פתיחת חלון הגג נעשית דרך המסך.

יש גם תצוגות חדשות ללוח המחוונים, במסך שהוקטן מ-"12.3 ל-"10.2, ולחצנים חדשים על גלגל ההגה. העסק מתפקד בסדר, אבל לא מושלם עם תצוגות שנעלמות מהר מידי.

מרחב נוסעים

כל השלושה מציעים מרחב נאה מאחור לבני המשפחה.

ג'אקו 7 הוא הרכב הצר במבחן, קו החלונות גבוה וזה יקשה על ילדים קטנים לצפות בדרך. עם זאת הוא היחיד שמאפשר לכוון את זווית המשענת. 

לג'ילי סטאריי מפתח הדלתות הגדול ביותר כאן, הכי הרבה מקום לכל כיוון, והוא יהיה הכי מרווח לשלושה אנשים. המשענת מעט מוטה מדי לאחור, אבל המושב הכי נוח. ובזכות הממדים והאפשרות למתוח רגלים אל מתחת למושבים הקדמיים, מושגת התמיכה הטובה ביותר לירכיים.

התחושה בלינק&קו 01 היא שמישהו מתח את העור המלאכותי חזק מדי על כל המושבים כך שהם גם חסרי גמישות, ובנוסף המבנה שלהם דוחף את הגב קדימה, סידור שהתגלה כלא נוח לאורך זמן. מלפנים מעט צפוף ביחס לאחרים בגלל מבנה הקונסולה המרכזית שבין המושבים, וברכב פחות חללי אחסון. מאחור מסילות המושב הקדמי גוזלות מקום מכפות הרגליים ולנוסע החמישי יהיה הכי פחות מקום לברכיים ולכפות הרגלים. 

תא מטען

בכולם הסוללות של המערך ההיברידי נמצאות מאחור, אז גם מסיבה זו אין גלגל חליפי. 

בהשוואה ביניהם, לג'אקו 7 תא המטען הקטן ביותר, 343 ליטרים, אם כי זהו נפח סביר. מתחת לרצפה תאים אחסון לשמירת חפצים. 

ג'ילי סטאריי מביא עמו את תא המטען הכי גדול עם נפח של 528 ליטרים והוא היחיד עם רצפה הניתנת לחלוקה בשני גבהים.

העיצוב הקומפקטי של לינק&קו 01 מסתיר בתוכו תא מטען גדול בהחלט, 509 ליטרים, בזכות חלל גדול שמתחת לרצפה. פתח ההטענה רחב, יש שקע 12 וולט, אבל חסרים מיני ווי תלייה ועיגון. 

אבזור

כאמור, השלושה הגיעו למבחן ברמות האבזור הגבוהות שלהם, והמפרט עשיר: תאורת לד,   חישוקים קלים, חלון גג, מפתח חכם, תפעול חשמל לדלת תא המטען ולמושב הנהג שיש בו גם זיכרונת, צימוד אלחוטי לאנדרואיד ולקארפליי.

ההבדלים ביניהם קטנים; לג'אקו 7 תצוגה עלית על השמשה הקדמית, אבל אין בו חימום מושבים והגה. ג'ילי סטאריי מציע את הכל ומוכתר כרכב המאובזר ביותר – גם אם ממש בקטנה. בלינק&קו 01 יש חימום במושבים ובהגה אבל מושב הנוסע מתכוונן ידנית ואין תצוגה עלית על השמשה.

בטיחות

כל השלושה נבחנו במבחני הבטיחות של יורו NCAP, ארגון הבטיחות האירופאי, כולם זכו בציון המרבי של 5 כוכבים, וכולם מגיעים עם מלוא המפרט הכולל: בלימה אוטונומית, תיקון סטייה מנתיב, בקרת שיוט אדפטיבית, התרעה מפני תנועה חוצה מאחור, ניטור שטחים מתים, תאורה אדפטיבית, זיהוי תמרורים, התרעות ערנות נהג ופתיחת דלת.

כאן יצוין כי לפי רמת האבזור הבטיחותי של משרד התחבורה, שבה הציון המרבי הוא 8, לג'אקו 7 ציון 7, לג'ילי סטאריי ציון 8 ואילו ללינק&קו 01 ציון 6.

המערכות השונות פועלות היטב, אבל כאשר בקרת השיוט מופעלת כולם שומרים על מרחק גדול מדי מהרכב שמלפנים.

ועוד משהו. ג'אקו 7 וג'ילי סטאריי עברו עדכונים בתחומים אלה וכעת מציעים נטרול הערות מציקות בלחיצת כפתור עם כל כניסה לרכב. בסטאריי זה בלחיצת כפתור על ההגה; ב-7 זה מחובר לפרופיל הנהג, כך שאנשים שונים יכולים לבחור לפי העדפותיהם, וזה יתרון.

מנועים, ביצועים

כאמור, הדרך הסינית לייצור טכנולוגיית פלאג-אין היברידי, מטילה את עיקר משימת ההנעה על המנוע החשמלי, ואילו מנוע הבנזין טוען את הסוללה, מצטרף למשימות ההנעה לפי צורך (מהירות, עומס). התוצאה אמורה לשלב ביצועים טובים בתנועה, חיסכון בצריכת דלק וזיהום מופחת, גם ייצור זול יותר.

בכולם המנוע החשמלי מתחיל את התנועה ומנוע הבנזין מצטרף כאשר רף האנרגיה בסוללה יורד מתחת ל-25%, או כאשר המהירות גבוהה, או לצורך רגעי (עקיפה) וקצת ממושך יותר (מעלה תלול). הבדלי הביצועים ביניהם לא גדולים, אבל קיימים פערים. 

בכל מבחני התאוצה שביצענו – ממצב עמידה או תאוצות ביניים – ג'ילי סטאריי הוא זה שפרץ קדימה והוביל עד קו הסיום. עם זאת, מנוע הבנזין שלו גם היה הרועש בחבורה, ועל רקע השקט החשמלי זה הורגש מאוד. 

לינק&קו 01, עם עדר סוסים גדול יותר ותיבה מרובת הילוכים, תמיד הצליח לצמצם את הפער, ואם התאוצות היו נמשכות, היה כנראה מצליח לעקוף את סטאריי, אבל בישראל מדובר בתחומי מהירות שאינם רלוונטיים. 

ג'אקו 7 תמיד סיים אחרון, אבל הוא זה שהמנוע שלו היה הנעים והשקט ביותר, אפילו במאמץ מתמשך כמו עלייה ארוכה.

לכולם מצבי נהיגה שונים, אבל רק בג'אקו 7 בורר פיזי למעבר מהיר ביניהם, בנוסף לאפשרות הקיימת במסך. לכולם בלימה רגנרטיבית, אבל רק בלינק&קו 01 ניתן לבחור בה לא רק דרך המסך אלא באמצעות הסטת הבורר לצדדים. ואם נגענו בבורר, בזה של לינק&קו 01 נדרשות שתי לחיצות לכל מעבר (כמו בדגמי וולוו), וזה פחות מוצלח.

טווח חשמלי, צריכת דלק

לג'אקו 7 ולג'ילי סטאריי סוללות עם אנרגיה כמעט זהה, ואילו ללינק&קו 01 סוללה קטנה במעט. 

במפתיע פערי טווח הנסיעה קטנים למדי, ובמבחן שלנו ג'אקו 7 השיג טווח של 79 ק"מ, ג'ילי סטאריי 74 ק"מ, ולינק&קו 01 נסע 70 ק"מ בחשמל בלבד – אגב, בפער קטן מהצהרת טווח היצרן.

לינק&קו 01 הוא היחיד שלא מאפשר טעינה מהירה, לא ממש חיסרון כאשר מכניסים למשוואה מחירי טעינה בעמדות ציבוריות, כן כאשר מדובר בזמן קצר משמעותית ובהפרש לא ענק מכיוון שהסוללה לא באמת גדולה.

מעבר לטווח בחשמל חשובה לא פחות צריכת הדלק. במבחן שלנו שהיה יחסית מאומץ, ובנטרול הנסיעה הראשונית על חשמל, מדדנו 14.8 ק"מ/ל' לג'ילי סטאריי, 13.4 ק"מ/ל' לג'אקו 7 ו-12.6 ק"מ/ל' בלינק&קו 01.

אלה נתונים טובים למבחן דרכים, אבל לא שונים מהותית ממכוניות היברידיות דומות שעולות פחות.

נוחות

כל השלושה מביאים תמהיל שונה של פעולת מתלים ובולמים ומכאן נוחות נסיעה וביצוע שונים בטיפול בפגמים ובשיבושים.

בעיר העדפנו את התמהיל שהציע ג'אקו 7. הוא אולי מעט קשיח כך שאחרי התקלות במשטח האטר הוא נוחת מעט קשה, אבל יש לו מהלך ראשוני נעים יותר שמסנן טוב יותר את כל יתר השיבושים. לינק&קו 01 קשיח ועם מפגש במהמורה הוא מקפץ יותר, אבל הפעולה מרוסנת יותר והמרכב אינו ממשיך בנדנוד לאחר מכן. ג'ילי סטאריי רך מדי וגם מחסיר בריסון ומה שמקבלים זה ספיגת שיבושים פחות טובה ועוד נדנוד  מיותר לאחר שהמפגש הסתיים.

מחוץ לעיר דברים משתנים. ג'ילי סטאריי הרך יותר מעניק נוחות נסיעה טובה יותר, מגהץ טוב יותר טלאי אספלט, אבל אותו מחסור בריסון גורם לו לנוע מדי על כביש גלי. איכות הנסיעה (רעשים למיניהם, נוקשות תנודות) היא באמצע. ג'אקו 7 נוח, אבל ביחס לסטאריי הוא זז יותר מדי, מצד שני הוא השקט בחבורה בפער ניכר, מעניק את איכות הנסיעה הטובה ביותר. לינק&קו 01 נותר קשיח גם כאשר המהירות עולה, כך שהוא רוטט יותר. הוא גם מתאפיין ברעשי רוח וצמיגים, ויחד עם מושבים קשיחים מדי, הוא הפחות נוח גם בנסיעה בין-עירונית.

בנסיעת שבילים ג'אקו 7 מציע את נוחות הנסיעה הטובה ביותר, לא מעט בגלל ריסון עדיף בתשתית הזאת. ג'ילי סטאריי נעים ורך, עד למפגש הראשון עם חריץ או שינוי גובה, הגורר אחריו נדנוד-יתר של המרכב. לינק&קו 01 שומר על אופיו הקשיח, כך שפחות נוח.

יכולת דינמית

היכולת הדינמית של שלושת דגמי הפנאי האלה ראויה, מעניקה ביטחון נדרש בנהיגה בכביש מפותל. כאן הקשיחות של לינק&קו 01 מסייעת לו לייצר יכולות גבוהות יותר, כיול ההגה ואיכות הבלמים זוכים לציונים גבוהים יותר. בעיר יש לו רדיוס הסיבוב הגדול ביותר, פחות נוח בחניה. ג'ילי סטאריי לא מתעלה בתחום זה בעיקר בשל ריסון חסר הגורם לנדנוד מורגש מדי של המרכב תחת עומס ושינויי כיוון. למרות שממדיו הם הגדולים ביותר, רדיוס הסיבוב שלו הוא הקטן ביותר. ג'אקו 7 מתמקם באמצע – זוויות הגלגול קרובות יותר לאלה שבסטאריי, וכך גם חדות ההפניה. 

ומשפט אחרון בנוגע למי שמחפש לגרור. לג'אקו 7 וללינק אנד קו 01 יכולת גרירה (1,500 ו-1,800 ק"ג עם בלמים בהתאמה), בשעה שסטאריי אינו מורשה גרירה כלל.

סיכום, תמורה

כל שלושת הדגמים שנבחנו כאן חולקים יתרונות וגם חסרונות רבים ברמות שונות של ביצוע.

בכולם נדרש טיפול מעמיק בכל הקשור לנוחות הנסיעה וליכולת הדינמית – בעיקר בולמים סופגים נכון יותר בפעולה, מרוסנים יותר עם סיומה – ושלושתם זקוקים גם לעוד שיוף בקצוות. כאן מדובר, בעיקר, בהנדסת האנוש, גם בתרגום לעברית, במיתון האפשרויות המיותרות ברכב המשפחתי כמו בחירת אופי הבלימה, וחשוב לא פחות: טיפול נוסף במערכי הבטיחות הפעלתניים מדי ושופעי הזעקות.

ואחרי שאמרנו את כל הדברים האלה, לשלושתם יש יותר יתרונות מחסרונות: כולם מרווחים לנוסעים ולמטען, מאובזרים מאוד, חזקים עם ביצועים מעולים, לצד חיסכון אמיתי בדלק – רק למי שידאג להטעין – וגם בעלי כושר תנועה חשמלי ראוי. בקיצור: בשלושתם משפחה תתארח בכיף. 

ומחיר הדגמים שנבחנו הוא: ג'אקו 7, 203,000 שקלים; ג'ילי סטאריי, 176,000 שקלים; לינק&קו 01, 199,000 שקלים.