טויוטה אייגו X – מבחן דרכים (מתיחת פנים, השקה עולמית)

שנה מאוחר יותר הציגה טויוטה את גרסת הפנאי X לדגם הזה, ובד בבד הפסיקה את ייצורה של אייגו הרגילה. עד כה, בשני העשורים שחלפו, נמכרו באירופה מעל 1.4 מיליון יחידות של אייגו.

מתיחת פנים הוכרזה ביוני השנה וכעת פגשנו ברכב המחודש. השינויים הרבה יותר מעמיקים מאשר טיפול קוסמטי שטחי – בעיקר: הטמעתה של יחידת הנעה היברידית, גם מתלים חדשים. 

האייגו הזה, אומרים אנשי טויוטה, הוא אירופאי לחלוטין – החל מהתכנון והעיצוב ועד לייצור. הם מדגישים בגאווה כי לטויוטה 15 דגמים בהנעה היברידית, הרבה יותר מאשר לכל יצרן אחר. הסיבה שההשקה נערכת באיטליה, מציינים אנשי החברה, היא כי האיטלקים אוהבים מכוניות קטנות.

תוספת משמעותית

לפני העיקר, זו מתיחת פנים, והשינויים כמקובל. החזית עוצבה מחדש, והיא בוטה יותר למראה, הסבכה, יחידות התאורה והפגושים חדשים. בסביבת הנהג בעיקר צג מרכזי "10.2 ולוח מחוונים מוקרן "7 חדשים, פריטים נוספים כמו בלם חניה חשמלי, משטח טעינה אלחוטי, שקעי USB נוספים. 

במסיבת העיתונאים סיפרו אנשי טויוטה כי כאשר תכננו את התקנת היחידה ההיברידית, נתקלו בבעיות מיקום ביחס לדגמים הגדולים יותר. כדי לפתור זאת, הסוללה הופרדה, המבנה שלה היה לצר ולארוך יותר והיא ממוקמת לרוחב המכונית ותחת הספסל האחורי. 

היחידה עצמה היא זו המשרתת את הסופרמיני יאריס: מנוע בנזין אטמוספרי 1.5 ליטר 3 צילינדרים מייצר 92 כ"ס (5600 סל"ד) ו-12.2 קג"מ (3600-4800 סל"ד), וחובר אליו מנוע חשמלי המנפק 80 כ"ס ו-14.4 קג"מ ליצירת הספק משולב של 116 כ"ס (אין נתון מומנט משולב), התיבה מסוג מפצל-כוח וההנעה קדמית. כל המספרים האלה מסדרים לאייגו X האצה של 9.2 שניות ל-100 קמ"ש ועד ל-175 קמ"ש.

להשוואה, באייגו X הפורש מייצר מנוע 1.0 ליטר 72 כ"ס ו-9.7 קג"מ והתוצאה בהתאם: 14.2 שניות ו-151 קמ"ש.

אלה נתונים עדיפים משמעותית על מה שהיה לאייגו X הרגיל להציע; זה כזכור הפגין רצון לשתף פעולה בכל הנוגע לתאוצות, אך לא ממש הצליח. לרגל הוספת היחידה החשמלית שונתה מערכת הבלימה וזו כוללת אפשרות אחזור אנרגיה (בלימה רגנרטיבית) לטעינת הסוללה. כנדרש.

המערכת החדשה הוסיפה 140 ק"ג למשקל הרכב ל-1100 ק"ג; זה הרבה באחוזים (15%), אבל תוספת ההספק גדולה בהרבה ועדיין מדובר במשקל ממש לא כבד. בנוסף, ובגלל אותה תוספת משקל שמקורה בסוללה, מרכז הכובד ירד ב-40 מ"מ, מה שאמור לשפר את היכולת הדינמית. 

אותה מערכת, כך טויוטה, אחראית גם לצריכת דלק מכובדת ביותר: 27 ק"מ/ל' לפי WLTP. כמובן זה מה שקורה כאשר הסוללה מלאה, בתנאים ובנהיגה אופטימליים, אבל ביאריס הכבדה יותר קיבלנו צריכה של 20 ק"מ/ל', ובכל מקרה נבחן את זה בפועל בארץ. טויוטה טוענת כי יחידת הכוח הזאת היא הפחות מזהמת מכל אלה המצוידות במנוע בעירה פנימית, פרט להיברידיות-נטענות (שם ל-100 הק"מ הראשונים השפעה גדולה עוד יותר, ובהרבה).

לאייגו שלל מערכות בטיחות, ואקדים את המאוחר ואציין כבר כאן כי פעולתן כמעט ולא הורגשה בזמן הנהיגה – ממש מרענן ביחס להתרעות הקולניות והנוזפות שזכיתי להן בשנה האחרונה מלא מעט דגמים שבחנתי, גם כאשר לא הייתה לכך סיבה. 

טויוטה אייגו X מוצע בשתי רמות אבזור; האחת היא הרגילה, והשנייה, 'GR' הספורטיבית, עם פריטי עיצוב ותפריט דינמי בהתאם.

מאחור לעומת זאת, וכמו בדגם טרום מתיחת הפנים, חסכו יותר; מפתח הדלת קטן מאוד מה שיוצר פתח כניסה צר, בסיס המושב האחורי דק יחסית (וייתכן ולא הייתה ברירה; מתחת לו נמצאת הסוללה הגוזלת מקום), מרווח הרגליים קטן – ובעיקר: החלונות נפתחים מעט הצידה, לא יורדים למטה, וגם קו החלונות הגבוה לא מיטיב עם השהייה. ויצוין שוב כי הדגם נועד לנסיעות קצרות מועד. 

תא המטען בממדים המקובלים במכונית מיני, הנפח, 231 ליטרים, נשמר. אין גלגל חלופי, יש ערכת ניפוח.

הרבה חדש

יחידת הכוח הקודמת כבר לא משווקת יותר, ואני לא חושב שמישהו מצטער על זה. יחידת הכוח החדשה חזקה מהקודמת באופן משמעותי; עד כה האצה ביניים מ-100 קמ"ש ל-120 קמ"ש ארכה כמעט נצח, וכעת המצב סביר בהחלט, לא צריך לתכנן עקיפה וזה מעולה – גם לקצב, בעיקר לבטיחות.

פעולתה של יחידת הכוח נעימה למדי, והיא אינה כזאת שיש בה האופי והפוטנציאל לדחוק בנהג לדחוק אותה על מעבר לתנועה מנקודה A לנקודה B. 

כיול המתלים נוקשה, כיאה לשוק אליו האירופאי אליו הרכב מכוון, אך לא מדי, מוצלח ביחס לדגמי מיני אחרים. בכל אופן, תיקוני כביש או שברים מורגשים, אבל פעולת הבולמים טובה ונוחות הנסיעה בעיר ראויה למרות חתך הצמיגים. בכביש המהיר המכונית מרוסנת, ונוחות הנסיעה בה בהחלט טובה. 

צליל מנוע הבנזין האטמוספרי אינו מזמין והוא נוכח. לעומתו, בידוד רעשי הכביש טוב, לא רק ביחס למקובל בסגמנט. 

ההיגוי מוצלח, הן במשקל והן במרכוז, קוטר הסיבוב ממש קטן, 9.4 מטר, כיאה לרכב שאמור להסתובב בעיקר בעיר. הבלימה סבירה בהחלט בכל הקשור בעוצמה, לרוב גם ביכולת למנן אותה. 

לייט. אבל מתוקה

בעוד הגרסה הרגילה הגיעה בוורוד-שמפניה או משהו כזה, כמו אותו גוון סוכריה בלקסוס LBX, הצבע ב-GR צהוב, מכסה המנוע והגג צבועים שחור; שילוב זה מעניק לו אווירה קרבית משהו. חדי עין ישימו לב לקימורים שבגג המתכת שאינם מטבע הדברים בגג הנגלל שהיה בגרסה הרגילה. גם תא הנוסעים, טיפהל'ה ספורטיבי יותר, עם בד אחר במושבים (שאינם ספורטיביים) או כיתוב 'GR' בתחתית גלגל ההגה או צבע הגוף בפח החשוף שבדיפוני הדלתות. זה קיים גם הגרסה הרגילה, אבל שם הוא נטמע באלגנטיות ואילו כאן הוא זועק בצהוב. ואני מת על זה.

יחידת הכוח והתפוקה זהים, כיול המתלים וההיגוי שונים; הראשון נוקשה יותר, השני חד יותר. זוהי אינה גרסה ספורטיבית למדי, אלא משהו על התפר, משהו כמו 'ספורטיבית לייט', במקרה הטוב. הכבישים המפותלים והעשויים אספלט משובח לעילא ולעילא שפגשנו היו לחים, והמשמעות היא שאובדן אחיזה בגלל הלחות עשוי להיות מהיר ומפתיע.

תיבת ההילוכים כרגיל בדגמי טויוטה ההיברידיים היא מסוג מפצל-כוח ומבחינת הנהג פעולתה כמו תיבה רציפה. עם זאת, היא אינה שומרת על סל"ד גבוה והדבר עשוי להפריע בנהיגה דינמית; סוג זה של נהיגה אינו אמור להיות רלוונטי לאייגו X, כן אמור להיות כזה ב-GR. המתלים, בכל אופן, כן מכוילים נכון לנהיגה כזאת והיכולת הדינמית טובה יחסית. 

בהעברות משקל נוצר הידוק עדין ורק פרובוקציה יוצר הידוק קו חזק יותר. האחיזה גבוהה למרות צמיגים שרוחבם 175 מ"מ בלבד. ההיגוי חד והטרן-אין מוצלח. במהלך הנהיגה נבנה ביטחון רב בעיקולים, כזה הנבנה מפנייה לפנייה – וזה לא משהו מובן מאליו בכבישים צרים, ללא מרווח תיקון גדול ועל אספלט לח.