לנד רובר ריינג' רובר ולאר - מבחן דרכים (P400)

אז והיום (א')

ראשון היה ריינג' רובר ספורט (2005; אז בפועל דיסקברי מהודר); שני היה איווק (2011) שהביא את בשורת העיצוב המאוד מאופק ואלגנטי שהוביל את שאר הדגמים בהמשך, פרי יצירתו של גרי מק'גאברן (Gerry McGovern); שלישי היה ולאר – דגם פנאי/שטח בגודל בינוני (D-SUV) שהיה אמור להיות הביטוי המרשים-אסתטית בקו המשפחתי ועוצב אף הוא על-ידי מק'גאברן; ב-2018 זכה ולאר בתואר 'הרכב היפה בעולם'.

ובדיוק בגלל זה לא אהבתי אותו. גם מפגשים קודמים בו לא פתרו את העניינים בינינו. המחיר בו הוצע בראשית דרכו, לצד המנועים והאבזור עשו אותו גם לתמורה לא מבריקה. 

אלא שלאחרונה הכל השתנה. ליבואנית של לנד רובר נמאס לראות את היבוא המקביל חוגג דווקא בדגמים שאמורים להיות הרווחיים ביותר בהיצע – אותה משפחת ריינג' רובר. אז היא הורידה כפפות ומחירים, העלתה אבזור, ציידה את ולאר במנוע גיבור – ככה זה שהמקור הוא רכב בתקינה אמריקאית, ושינויים בשוק שם מאפשרים יבוא מוסדר לכאן.

ואחרי נהיגה בו, משהו גם אצלי התחיל לזוז.

אז והיום (ב')

ריינג׳ רובר ולאר שהוצג כאמור ב-2017 הגיע לישראל בספטמבר אותה שנה, מחיר גרסת הכניסה שהיו לה 180 כ"ס, התחיל ב-535,000. לאורך השנים הסלים מחירו והגיע גם לגזרת 730,000 השקלים ואחר כך נרגע (קצת). בשנת 2018 הגיע היצע הגרסאות ורמות האבזור שלו ללא פחות מ-21 ואחר כך נרגע (קצת). וכל המידע הזה נועד כדי להבהיר עד כמה נדרש היה איפוס בגזרת הדגם הזה. ועל כן, נכון לעכשיו אם תסורו לאולם תצוגה של לנד רובר, אתם תמצאו שם ולאר אחד, ברמת אבזור אחת, 'דיינמיק SE', עם הרבה יותר סוסים מאשר קודם ובמחיר של 545,300 שקלים.

מה זהה?

במראה החיצוני אין שינוי מאז מתיחת הפנים (המעודנת) ב-2023. אלה עדיין העיצוב האלגנטי במיוחד, הפרופורציות המצוינות, הקווים הנקיים. הממדים – 287 ס"מ בבסיס הגלגלים, 480 ס"מ לאורך, רוחב של 204 ס"מ וגובה של 168 ס"מ – נותרו כשהיו. נפח תא המטען עדיין 735 ליטרים. במרווח הגחון דווקא יש שינוי, אבל המתינו עם זה להמשך.

מה חדש?

על שלושה שינויים מרכזיים עומד ולאר הנבחן: על המחיר, על המנוע, על האבזור. את הראשון ציינו, נעבור לאבזור. אותה 'דיינמיק SE' כוללת בעיקר מתלי אוויר, וגם תפעול חשמלי לדלת תא המטען ולמושבים הקדמיים שהם גם מחוממים ומאווררים, בקרת אקלים דו-אזורית ופתחי מיזוג לאחור, מסך מרכזי "11.4 ולוח מחוונים מוקרן, צימוד ומשטח טעינה אלחוטיים, וכיאה וכראוי ריפוד עור. 

במערך הבטיחות, בלימה אוטונומית גם בנסיעה לאחור, תיקון סטייה מנתיב, זיהוי רכב בשטח מת ומצלמות היקפיות. 

מבחינת מנוע, במקום שלל מנועי דיזל, בנזין ומערכות פלאג-אין – מנוע בנזין אחד המגיע בחסות התקינה האמריקנית. ובכן: טורבו-בנזין 3.0 ליטר 6 צילינדרים בטור, מערך היברידי-מתון, וזה מנפק 400 כ"ס (5500-6500 סל"ד) ו-55 קג"מ (2000-5000 סל"ד) לרצועת כוח רחבה ועבה. לתיבה האוטומטית 8 הילוכים וההנעה – תצוין רק בגלל הפרוטוקול – כפולה-קבועה. מ-0 ל-100 קמ"ש ב-5.5 שניות ועד ל-250 קמ"ש. 

כנקודת ייחוס נבחר אותה גרסה שהגיעה עד 2025 עם מנוע בעל 245 כ"ס, 36.5 קג"מ ועלתה 570,000 שקלים. 

נסכם, פערי המפרט משמעותיים: החל במתלי אוויר אדפטיביים וגם מצלמות היקפיות, בעיקר פערי תפוקה של 155 כ"ס ו-18.5 קג"מ – וכל אלה ב-25,000 שקלים פחות. עד כאן מה חדש.

חדר הסבה

בכניסה לתא הנוסעים של הוולאר, בכל שעה משעות היום, הוא מקבל את פני ובהתאם באיחולי 'בוקר טוב', 'אחר צוהריים טוב' או 'ערב טוב' של אדון בריטי מנומס. רגע לאחר מכן, בלחיצה על כפתור ההנעה, הוא מתעורר בנהמת מנוע של חוליגן אנגלי.

כמו העיצוב החיצוני שלו שהקדים את זמנו, גם סביבת הנהג מביאה את עקרונות המבנה הסיני, בהיעדר מוחלט של כפתורים וחוגות; משום מה, בתעשיית הרכב חושבים שפחות זה יותר. אולם, לעומת לא מעט דגמים, כאן הנדסת האנוש בכל הקשור לתפעול המסכים טובה משמעותית. לא טובה באופן כללי, אבל טובה מהם. אמת, "11.4 הוא נתון גודל מאכזב כאשר מכוניות עממיות יחסית מציעות כזה בגזרת ה-"14 ו-"15. אבל הגישה לתפקודים מרכזיים קלה, האייקונים והכיתובים ברורים ויש קיצורי דרך לרכיבים העיקריים. איכות החומרים גבוהה וההרכבה מוקפדת, אם כי פה ושם במורד התא כבר מגלים שהוא לא בחור צעיר. 

זוכרים את הדיבור על משפחת ריינג' רובר המהוללת? ובכן, בכל הקשור לשדה הראייה אל החוץ ולאווירה בתוך תא הנוסעים, הוא בהחלט זר למשפחה. אין כאן אותה תחושת מרחב שיש באב המייסד. מושב הנהג התגלה כמאכזב מבחינת תמיכה בנסיעות ארוכות. שקיעה מוגזמת של החלק האחורי שמעמיסה משקל על הגב התחתון.

דילוג למושבים האחוריים מגלה מרחב סביר לצמד מבוגרים. תא המטען משפר את הניקוד. הוא עצום בנפחו, בעל מבנה קל לשימוש ולהטענה ותחתיו גלגל חלופי קומפקטי. 

יחידת כוח

המנוע המתעורר בנהמה הוא כוכב המסיבה של ולאר הנבחן כאן – גם אם זו מסיבת פרידה לרכב שהדור הבא שלו מחמם מנועים חשמליים מעבר לפינה. זה מתחיל בתצורת השישה  צילינדרים בטור, שאולי לא נהנית מאותה הילה פרועה של V8 ואולי לא ניחוח אקזוטי של V10 ולא V12. אבל היא המתוקה והחלקה בתצורות.

ומכיוון שכאן, מתחת לחלקות הפעולה המשיית, יש אגרוף ברזל של 400 כ"ס ומומנט פלדה, מה שמקבלים היא יחידת כוח שהולמת כל כך רכב ממוצאו. כי מכות חשמל אלימות של זינוק ברוטלי, זה כל מהנדס אלקטרוניקה שנה ב' יסדר לכם. אבל תחושה כה נעימה של הספקת כוח, כזו עדיין לא מצאו תחליף במנוע הבנזין. הוא נעים במהירות איטית, נמרץ ומלא עזוז בסל"ד הגבוה. מה חבל שתיבת ההילוכים לא עומדת בסטנדרט שלו כאשר נדרשים לעבור למצב הנהיגה המהיר והדינאמי שהוא מאפשר. 

צריכת הדלק לא מהממת, איכשהו סבירה בהינתן המנוע והמשקל, עומדת על 9 ק"מ/ל' במבחן המשולב.

עבודת מתלים

מתלי האוויר שלו מסדרים נוחות נסיעה יוצאת מן הכלל בכל שילוב של רמת סלילה ושל סוג שיבוש. ריחוף שמצליח אפילו להשכיח את חתך הצמיגים הגבולי שלו. קצת כמו תיבת ההילוכים, הם לא מצליחים לספק תמורה לאגרה בפן הדינאמי של תמיכה בהעברות משקל בפניות וגם ההגה החשמלי שלו לא מהטובים בסביבה. כך שלעומת פוטנציאל הנהיגה המהירה של המנוע, בכל הקשור לכישורים הדינמיים, היכולת גבוהה מבחינת מספרים על המחוונים, אבל בסעיף ההנאה המעטפת פחות תומכת.

יכולת שבילים

ככל לנד רובר, פרק השטח הוא רכיב מרכזי במהות הדגם, גם אם לקוחותיו אינם מגיעים לחוות אותה. ומכיוון שאיני לקוח פוטנציאלי, לקחתי אותו לשטח. ובכן, זה עדיין לנד רובר.

אותם מתלי אוויר מאפשרים להגביה את ולאר, והעלאת המרכב לגובה המרבי חושפת 25.1 ס"מ במרווח הגחון (20.5 ס"מ ברגיל), מעניקה במצב המוגבה זוויות מרכב ראויות: 27.5 מעלות בגישה, 23.5 מעלות במעבר, 29.5 מעלות בנטישה. 

אלו מאפשרים גיהוץ שבילים מהיר (אם כי קופצני), תיקול חריצים ומכשולים ברמת ביטחון גבוהה (בסיוע התצפית ההיקפית). על המקטעים הטכניים של דרדרת, הצלבות וגם קטעי בוץ הוא מתגבר באמצעות אחת מבקרות המשיכה היעילות ביותר בעסק, בניצוח על נעילה ושחרור כל גלגל ליצירת רציפות התקדמות בשטח. המנוע שהרשים מאוד על הכביש עשוי להתגלות כחרב פיפיות בשטח, עם יותר מדי כוח מתפרץ (אפשר ומתבקש לנהל אותו כראוי עם כף רגל מעודנת).