פיג'ו 5008 – מבחן דרכים (1.2 ליטר, 'GT')

פיג'ו הציגה את 5008 ב-2009, אז נראה כמו מוביל נוסעם מסוגנן לשבעה. הדור השני מ-2016 של דגם הפנאי בגודל בינוני (D-SUV) הביא עמו עיצוב מרשים, אפילו דרמטי, גם סביבת נהג מקורית (i-קוקפיט).

הדור השלישי-נוכחי הוצג ב-2024, מבוסס על רצפה חדשה (STLA Medium) והוא בעיקר גדול מקודמו. בסיס הגלגלים כעת 289.5 ס"מ, אורכו 479 ס"מ, רוחבו 190 ס"מ, גובהו 174 ס"מ. בדור הקודם: בסיס הגלגלים 284 ס"מ, הממדים הם 464x184x165 ס"מ. ואם כבר: נפח תא המטען 259 ליטרים, 748 ליטרים עם קיפול השורה השנייה, 1815 ליטרים בקיפול הראשונה מאחור, ומשקלו בגרסה הנבחנת (מיד) 1625 ק"ג. 

דגם זה וכמו דגמים קרובים אחרים של סטלנטיס (אופל גרנדלנד, למשל) מוצע עם מספר יחידות הנעה לבחירה, כולן מחושמלות; באחת מערך היברידי-מתון (MHEV), בשנייה היברידי-נטען (PHEV), השלישית היא חשמלית (BEV). 

בחנו כבר את החשמלית, 5008e, ההיברידית-נטענת אינה מוצעת כאן, וזו הנבחנת היא הראשונה בהיצע: מנוע טורבו-בנזין 1.2 ליטר 3 צילינדרים המייצר 136 כ"ס ו-23.4 קג"מ ואליו חובר מנוע חשמלי המנפק 22 כ"ס ו-5.2 קג"מ; ההספק המשולב הוא 145 כ"ס (אין נתון משולב למומנט). התיבה דו-מצמדית עם 6 הילוכים, ובגרסה זו הרכב מגיע ל-100 קמ"ש ב-11.3 שניות ועד ל-198 קמ"ש.

גרסה זו מוצעת בשתי רמות אבזור: 'אלור' שמחירה 209,000 שקלים, ו-'GT' העולה 229,000 שקלים – והיא זו שהייתה ברכב שנבחן.

זו בהחלט עשירה באבזור, גם בהשוואה לדגמי סין, וכוללת בין השאר: תאורת לד מטריקס, חישוקי "20, גג פנורמי גדול ונפתח (עם הצללה), מצלמת מעוף ציפור, קיפול מראות אוטומטי, חיישני תאורה וגשם, מפתח חכם, תפעול חשמלי לדלת תא המטען (גם בחיווי רגל), ולמושבים הקדמיים הארגונומיים מסוג AGR ולאלה גם חימום, אוורור ועיסוי (מספר אפשרויות ועוצמה), גם שליטה במסעד הגב התחתון, גם אפשרות הארכה לבסיס המושב (ידנית), ובאחוריים גם חימום. ויש עוד: בקרת אקלים דו-אזורית ושליטה בפתחי המיזוג מאחור, תא אחסון מקורר בין המושבים הקדמיים, תאורת אווירה, וילונות מאחור וגם שמשות כהות. וכן, כל המושבים מרופדים בעור.  

עיצוב, נראות 

אני צועד לעבר הרכב ותוך כדי מסתכל עליו – ובכל מה שקשור להופעה, אין ספק שהצרפתים שיחקו אותה גם הפעם. העיצוב בכללותו מרשים, והצבע הכחול עם הגג השחור ואותו מעין "פס" כסף החוצץ ביניהם מדגישים אותו עוד יותר. הממדים המוגדלים מוסיפים לא מעט לנוכחות הוויזואלית של 5008 החדש. 

החזית ממשיכה את זאת מהדור הקודם, כאן מחודדת יותר, והסבכה הקדמית, כמו שאומרים בפיג'ו, בהשראת "אפקט פיצוץ" – ואני לא יודע אם זה מצחיק בזמנים אלה. הגג אינו משתפל לאחור כמו אצל האח הקצר יותר, זה שנועד לחמישה נוסעים; כאן הוא נמשך עד קצה הרכב, למרווח ראש עדיף עבור שני הנוסעים בשורה השלישית הנוספת. 

סביבת נהג

סביבת הנהג נאה במיוחד. מסך ארוך, כאילו "צף", בולט וממוקם מעל קו הגובה של הדשבורד. כמו בדור הקודם גם כאן בד אפור יפהפה לעין, וזה ממשיך לאורכו של תא הנוסעים, כולל דיפוני הדלתות האחוריות, בהחלט מורגש כי לא חסכו כאן. הסיבה לשימוש בבד, כך אמרנו לנו אנשי פיג'ו, היא כדי להעניק תחושה ביתית. ממ"ד, בכל אופן, אין כאן.  

המרחב לנהג פחות מרשים, תוצאה של קונסולה רחבה המעניקה שלל פתרונות אחסון ושימושיות, והנוסע מלפנים יגלה כי הקונסולה מעט מפריעה לברך שמאל.

במרכז הדשבורד סרגל קיצורים בדמות צג מוקרן עם תפריטים הנעים כמו בקרוסלה וזה נחמד ופשוט להבנה. בכלל, הממשק בין הנהג למערכות טוב והנדסת האנוש ידידותית, בוודאי לאחר שמבינים מדוע ולמה כך. התוצאה אינה פשוטה כמו אצל מתחרים בולטים מיפן, נגיד, או מקוריאה, למשל, אבל בהחלט קרובה להם וטובה משמעותית מהדגמים המגיעים מסין.

תחת הסרגל ישנו משטח טעינה מעט נסתר – שם מניחים את הנייד כך שלא מתפתים לגעת בו בזמן נהיגה, וזה מצוין. פעמיים יצאתי מהאוטו והגעתי ליעד ואז חזרתי אליו כאשר גיליתי ששכחתי את הנייד, וזה קצת פחות מצוין. בורר ההילוכים חמוד, נאה וממוקם מעט רחוק בדשבורד. למעט זה, כיוון המראות נעשה באמצעות בורר קונבנציונלי, כיוון פתחי המיזוג ידני, על ההגה פקדים עם סימול ברור ביחס לתפקידם, לנוסע בורר לעוצמת הקול; כל אלו לא היו זוכים לאזכור לפני עשור, אבל כעת זה ממש לא מובן מאליו שאלה ישנם ופועלים כך.

מציאת תנוחת הנהיגה, גם בפיג'ו הזה, יוצאת מהמבנה המקורי של סביבת הנהג: הגה קטן ולא ממש עגול ובעיקר נמוך יחסית כאשר לוח המחוונים ממוקם מעליו. הראות החוצה לא משהו; הצגים המוקרנים גבוהים ואין הרבה מקום ביניהם ובין המראה המרכזית, ומראות הצד צמודות מדי לקורות הקדמיות הגדולות; כל אלה פחות מוצלחים בסביבה עירונית. מושב הנהג נוח מאוד, יש לו תמיכות צד מצוינות, קל להתאימו לגוף הנהג והוא תומך בו היטב. 

המרחב מאחור

מפתח הדלת ליושבים בשורה האמצעית ראוי, המרחב עבורם טוב מאוד והרצפה כמעט שטוחה. מרווח הברכיים טוב, ויש מקום רב תחת המושבים הקדמיים למיקום כפות הרגליים ברווחה. מרווח הראש סביר בהחלט. 

המושבים עצמם נעים על מסילה, שליש/שני-שליש; לאחור, לטובת מרווח רגליים משופר ועל חשבון מרווח הרגליים של היושבים בשורה השלישית; לפנים, להגדלת נפח ההטענה אם השורה השלישית מקופלת. ניתן לשנות את זווית משענת הגב, במרכז משענת יד בסיסית ואפשר לקפל רק את גב המושב האמצעי לטובת מגלשי סקי, נגיד. 

הכניסה למושבים האחוריים פשוטה; קיפול ידני ומהיר של המושבים האמצעיים הנעים אז לפנים, מאפשרים פתח סביר לשורה השלישית. המושבים עצמם מיועדים לילדים קטנים בלבד, לא מעבר. בשורה הזאת אמנם יש צמד מחזיקי כוסות, שקע 12 וולט ותאורה נפרדת, אך אין גג פנורמי ליהנות ממנו וקו החלונות גבוה מדי. באם המושבים האמצעיים ינועו לפנים עד הסוף, אז יימצא מרחב ראוי לישיבה לילדים שמידותיהם כמו תלמידים של בית ספר יסודי. בתימן.

תא המטען, כרגיל בדגמי שבעה מושבים כאלה, אינו גדול מאוד (259 ל'), אך מספק צרכים יום-יומיים, גדול ממש כאשר המושבים האחוריים מקופלים (748 ל'), בנפח מסחרי כאשר כולם מושטחים (1815 ל'). בתא המטען תאורה, מקום לאכלוס מכסה הגלילה העליון, שני ווי עיגון, תא מתחת לרצפה עם מקום לאחסון – ובעיקר: גלגל חלופי. 

מנוע, ביצועים

יחידת הכוח ההיברידית-מתונה הזאת מוכרת לנו מדגמים רבים מאוד, וכך גם הנתונים: 145 כ"ס, כאן 100 קמ"ש ב-11.3 שניות. 

הנתונים אינם מסעירים, ההתנהלות נינוחה בהתאם – אבל המספרים האלה אינם מספרים את מלוא הסיפור, בעיקר בגלל פעולתו של המנוע החשמלי, למרות שפעולת התיבה אינה זריזה.

התאוצה בחיי היומיום מספקת בהחלט, גם אם אינה מרגשת, כך האצות הביניים ואין בעיה בהשתלבות לכבישים מהירים או בעקיפה בכביש בין-עירוני, גם בצבירת מהירות במתווה תלול. המומנט של מנוע הבנזין מספק, וזה של המנוע החשמלי הזמין במלואו גם בסל"ד אפס, מוסיף בהתאם והתוצאה קצב ראוי בהחלט. 

כך שזו אינה יחידת כוח חזקה, כמו שהתרגלנו לקבל מהשוק הסיני למשל, אך החוזקה שלה מוצאת ביטוי עם התדלוק. צריכת הדלק הייתה 16 ק"מ/ל', וזה נתון נאה לרכב עם שבעה מושבים ויחידת כוח היברידית-לייט. 

נוחות, התנהגות

נוחות הנסיעה טובה בהחלט, עם כיול מוצלח המשלב ספיגה טובה של פסי האטה, תיקונים ושברים, גם כאלה בינוניים, יחד עם שיכוך מוצלח של תנועת הרכב לאחר שעוברים אותם. בכביש הבין-עירוני נוחות הנסיעה משופרת אף יותר, ואיכותה משופרת בזכות בידוד רעשים מוצלח בשלוש הגזרות – כביש, רוח, מנוע. 

בכל הנוגע לנהיגה בשביל, גם בכזה הכולל בורות עמוקים יחסית, כאלה שנוצרו לאחר הגשמים, גם בו נוחות הנסיעה מרשימה לטובה. הספיגה, גם אם אינה מושלמת, מונעת חבטות בתוך הרכב כל עוד נוהגים במהירות סבירה.

היכולת הדינמית מוצלחת לא פחות, מאפשרת נהיגה מהירה וזורמת בכביש המפותל. זוויות הגלגול, הגם שמורגשות בעומס, אינן מוגזמות, וליכולת הזאת מוסיפים צמיגי מישלן טובים מאוד (235/55-19); לא רחבים כמו אצל מתחרים רבים (235 מ"מ) אבל מעניקים רמת אחיזה גבוהה. להגה משקל טוב יחסית.

מערכת הבלימה טובה מאוד בכל הקשור לביצוע – יכולת נשיכה חזקה – אך פחות בהיזון החוזר של הדוושה: מעט קשה למנן את העוצמה בדיוק. לא ניסיתי למצוא איך מכבים את מערכות הבטיחות ברכב, מכיוון שאלה כלל לא הציקו. קוטר הסיבוב, 11.2 מטרים, מוצלח, יעיל בנהיגה עירונית ובחנייה.