סובארו BRZ אוטומטית – מבחן דרכים

2. תקציר הפרקים. אחרי היעדרות של כמעט שנתיים, סמלת, יבואנית סובארו בישראל,  החזירה את BRZ ביוני השנה. הדור השני שהוצג בסוף 2020, נחת בארץ ב-2023 והקווים המנחים נותרו דומים: קופה עם הנעה אחורית ומנוע אטמוספירי (שגדל וחוזק) בה המיקוד הוא הנאה מנהיגה. עניין זה מודגש גם באפשרות הנדירה בארץ לתיבה ידנית (שישה הילוכים) שהיא גם הנמכרת יותר, ומחירה 230,000 שקלים ב'פרמיום' – או 250,000 שקלים בגרסת tS הספורטיבית יותר במפרט הטכני (כיול מתלים מחודד יותר, בלמי ברמבו), גם בפריטי עיצוב ואבזור, וזאת נבחנה לא מכבר. 

הפעם בחנו את הגרסה האוטומטית (שישה הילוכים) ברמת האבזור 'לימיטד' ומחירה באמצע: 240,000 שקלים.  

לרכב בסיס גלגלים של 257.5 ס"מ והוא קצר (426.5 ס"מ) ובייחוד נמוך (131 ס"מ). נעשה בו שימוש בחלקי אלומיניום להורדת המשקל (1316 ק"ג בגרסה שנבחנה) ולהנמכת מרכז הכובד. בין כוכבי האירוע: מנוע בוקסר אטמוספרי בנפח 2.4 ליטר 4 צילינדרים עם 228 כ"ס ב-7000 סל"ד ו-25.5 קג"מ ב-3700 סל"ד. משך ההאצה ל-100 קמ"ש 6.8 שניות (6.3 ש' בידנית) והמהירות המרבית 216 קמ"ש (225 קמ"ש), וגם כאן כמובן דיפרנציאל מוגבל החלקה. 

3. מה מקבלים. בגרסה שנבחנה חישוקי "18, מושבי 'ספורט', ריפוד אלקנטרה, במכוניות ההדגמה בארץ גם ערכת STI – ספוילרים מלפנים ומאחור, דיפיוזר, חצאיות, ידית בורר ספורטיבית – ומחירה 15,000 שקלים. 

במפרט הבטיחות בוצע שיפור מתבקש, כעת עם בלימה אוטונומית (גם לאחור באוטומטית), התרעה על סטייה ובקרת שיוט אדפטיבית, ניטור שטחים מתים (לא בידנית הבסיסית). דירוג אבזור הבטיחות לפי משרד התחבורה בגרסה זו הוא 3 (מתוך 8), והרכב לא נבחן על-ידי יורו NCAP.

4. קלסיקה. העיצוב פשוט, נקי, מדגיש את אופייה של המכונית. זוהי מכונית קטנה, והעיצוב משמר את ההופעה הזאת, מדגיש גם כי היא קלילה וספורטיבית. והיא נמוכה, כדי כך שאפילו אני נדרש להתכופף כדי להיכנס, וכדי לצאת מחפש משענת ליד כדי לא לדפוק את הראש. 

5. פילאטיס. גם אם לא פשוט להיכנס, מושבי הספורט הנמוכים  מפתים למראה, ומקיימים; המושב אכן נוח ואוחז אך לאורך זמן תחסר לי אפשרות להקשיח את המסעד.

תנוחת הנהיגה מכניסה מיד לעניינים. הרגליים נשלחות לדוושות שממוקמות היטב, הישבן כאילו ומגרד את האספלט, וכל כניסה ויציאה מזכירות שהייתי צריך לשמוע לרעייתי ולהתמיד בשיעורי פילאטיס. גם לה קשה לצאת, כי מושב הנוסע אינו ניתן להגבהה. שדה הראייה לאחור ולצדדים מוגבל, ולוקח זמן להתרגל לראות גם כשלא רואים.

6. הצמד. המכונית מוגדרת כ-2+2 בזכות צמד מושבי ספורט נאים מאחור, אבל אם אתם מתכוננים להגדיל את המשפחה אל תפתחו ציפיות. הילדים שלי אמנם בוגרים, אבל הם במידות "משפחת שאולי" בה אני נחשב גבוה... ואפילו להם קשה להידחק, כאשר הנוסעת מלפנים חייבת להתחשב. קחו בחשבון שהראש שלהם יהיה ממש מתחת לשמשה הלוהטת וכי צריך לאמץ נהיגה חלקה: כל שיבוש או פעולה בוטים יגרום לראש הנוסע לבחון את חוסן הזכוכית (וזו בתגובה תבחן את ראש הנוסע). המושבים יתאימו יותר לקניות מהמכולת. הם מתקפלים (לא בקלות) כדי לסייע לתא המטען שאינו גדול או נוח אך עדין שימושי לרכב כזה. 

7. שיעור בהיסטוריה. סובארו תכננה את סביבת הנהג הייעודית הזאת: המחוונים הברורים פשוטים, המתגים כסופים וגדולים והכל משדר לוח מחוונים שכמו המכונית עצמה לא בא להתעסק בשטויות. 

אלא שהכל נראה מיושן, דבר הבולט במסך המרכזי שגודלו "8  ומתממשק עם כבל, ושסביבו לחצנים שנראים כאילו הגיעו מאימפרזה של תחילת שנות האלפיים. הצג אינו דורש כניסות תכופות כי פריטים רבים (כמו ניתוק מערכות הבטיחות) נשלטים דרך ההגה והמחוונים. בגלל התקינה האמריקנית, גם ברדיו אין מה להתעסק: התדרים יקשו להתביית על תחנות מקומיות. גם חלק מהאפליקציות שמוצעות קשורות לשוק האמריקאי ומיותרות כאן. 

במרכז תצוגה נוחה לתפעול של בקרת אקלים, ורק בימי שמש חזקים סובלת קצת מהשתקפויות.

8. הבוקסר. בשיר "הבוקסר" (סיימון וגרפונקל), פול סיימון, בסוג של תיאור עצמי, שר על "מתאגרף" עיקש שזועק בכל פעם שהוא עוזב את הזירה אך נשאר להילחם על דרכו. ככל שמדובר בבוקסר האטמוספרי הזועק מתחת למכסה המנוע קשה באמת לדעת מתי הוא, כמו BRZ  עצמה, יעזוב אותנו. אל מול הרעד, הטרטור וצקצוקי המתכת אני תוהה איך בכלל הצליחו לאשרר חטיבת כוח כזו. 

לבוקסר היפני שלרשותנו 228 כ"ס שאינם מביאים ציפיות לרעמים וברקים, אבל אלה מושגים ב-7000 סל"ד גבוהים, כך שההספק לא כביר אבל הדרך אליו היא כבר התחלה מרגשת, והיא הרבה יותר נמרצת ממה שניתן לצפות. המשקל הקל שמרוכז בחרטום, התגובות החדות של התיבה האוטומטית גורמים לכך שבכל זינוק מעט נחוש ניתן לחוש באחוריים מחליקים במינון כזה או אחר כשהצמיגים תרים אחרי אחיזה. גם בפניות עירוניות, במצב ניהוג רגיל, המכונית יכולה להפתיע בפסיעה גדולה כתשובה למצערת נחפזת. 

המנוע שש להגיב ללחיצת מצערת והוא מטפס במהירות מעלה, ועושה זאת בחדווה. כבר שכחתי מה זה מנוע אטמוספירי מעולה וצמא סל"ד ו-BRZ שמחה להזכיר לי כאשר מד הסל"ד מתקרב ל-7000, חוצה אותו ללא קושי בדרכו לקו האדום ב-7500 סל"ד. איזה כיף. 

צליל המנוע בולט, אך אינו מתובל בתוספות מהמפלטים שיכולות היו אולי להעצים את החוויה. זה עניין של טעם וגישה טהורה. בכל אופן הצליל חזק ושונה, ואני חושש להבהיל נהגים בעקיפה.  

עוצמת הצליל נשמעת אף יותר במצב 'ספורט' בו תגובת התיבה הרבה יותר חדה ובקצב מסוים היא נוטה להפריז בהורדת הילוכים. התנהלות זאת עשויה להיות פחות שימושית והתפעול הידני הנוח באמצעות פקדים מאחורי ההגה מעניק את השליטה הנכונה. 

התיבה עצמה טובה אך הפעולה הישירה לפעמים בוטה והבחירה ביחסי העברה ארוכים טובה לשיוט אך קצת מפריעה ברגעים הנכונים. לקינוח בורר נאה ונעים לאחיזה; סובארו בחרה בעיצוב הדומה לזה שבידנית ובמסילה ייחודית.

צריכת דלק? בהחלט סבירה בהינתן המנוע והנהיגה. ביום המבחן המאומץ היא הייתה 10 ק"מ/ל', בשיוט 12 ק"מ/ל'.

9. מחפש ביטוי. התכונות המאפיינות את BRZ הן זריזות, קלות תנועה – ובאנגלית Agile. אלה מתייחסות לא רק לביצועי מנוע, לא רק לאופי של פעולתו אלא לאופן בו הרכב נע לעבר פנייה, נכנס לתוכה ויוצא ממנה – וכאן הכל נעשה בקלות, בחן, בזריזות עם קשר ישיר בין הנהג למעשה הנהיגה.

בכבישים נכונים היא עלולה להיראות כמו סדין אדום לנהגי GTI, S ו-VZ, וקינן פגש בהם כאשר נהג בגרסת tS הידנית. יש לתת להם לעבור, לשמור את החוויה לעצמכם. 

בזכות בסיס הגלגלים הקצר היא משנה כיוון במהירות, ונעזרת לשם כך במצערת. הייתי שמח למעט יותר משקל והיזון חוזר מההגה, אך הוא טוב מהמקובל כיום ותקשורת יש מהרבה רכיבים. 

ואז מגיע הזמן לחקור את הגבולות ולחוש באופייה המעולה כשהיא מגיעה אליהם. לטובת הביטחון, אני מעדיף להתחיל במשחקי ההחלקה עם התפעול הידני וללמוד אותה. במצבים עדינים כאלה (גם בגלל הפערים בין ההילוכים) התיבה לא תמיד מספיק זורמת. ועדיין, גם כאוטומטית,BRZ  נותרת צעצוע לגדולים שיכול בייחוד במהירויות נמוכות ובפניות חדות, לגבור בקלות על דבקות המישלין ספורט שמאחור, ולפסוע באופן מהנה ונשלט.    

הקלילות מלווה בתחושה שהרכב מנתר קלות על גלים. הבלמים הרגילים אינם עוצמתיים, והתגובה לבלימה אינה מאוד חדשה, אבל הם זו הדרגתית.

10. לא מלטפת. BRZ אינה מעלימה שיבושים בעיר, אך התחושה היא שהמתלים עובדים ומונעים מהמכונית להתרסק על שיבושים. אלה מתפקדים היטב כאשר נוצר עומס כמו פסי האטה אותם הרכב עובר באופן נאה, והשליטה בתנודות המרכב טובה. בניגוד לשאון המנוע המלהיב רעשי הכביש והרוח יכולים לעייף. אנחנו מקבלים זאת בהכנעה.

11. זיכרונות שקורים עכשיו. הקלישאה "כבר לא מייצרים מכוניות כאלה" נכונה, ובכל רגע שעובר BRZ הופכת חיה נדירה יותר בעולמנו. היא דורשת ויתורים שפעם היו מקובלים יותר, היא אינה כוללת מרכיבים שימושיים ו/או אופנתיים, היא אפילו לא מתעלה בביצועים נטו – וכל כולה מכוונת לנהיגה מסוג מסוים ובכבישים בהתאם, כזאת המיועדת להעניק הנאה מעצם הביצוע שלה. 

ככל שמדובר בגרסה האוטומטית, הרי היא חסרה את המיידיות בקשר שיש בזו הידנית, אבל בעולם פקוק היא מציעה יתרון ביום-יום.

המחיר, 240,000 שקלים לגרסה זו, (255,000 שקלים לרכב כפי שנבחן), אינו נמוך, בוודאי בהינתן מעטפת השימוש של הרכב, אבל BRZ אינו רכב הנמדד בתמורה למחיר, אלא בכיף למכונית. וככל שמדובר ביצרן כיף בתחומים אלה, אין לה מתחרים אמיתיים. הדבר הקרוב במחיר הוא יונדאי אלנטרה N המצוינת – ועדיין מדובר בגרסה ספורטיבית למשפחתית פרקטית עם הנעה קדמית, וזו חיה שונה. מאזדה מיאטה יכולה הייתה להיות יריבה קשה יותר, אבל היא כבר לא כאן.  

12. גיא רוטקופ.  פעם סגן עורך אוטו, עדיין חבר טוב וחובב רכב אנין ומבין, מזכיר לי מדי פעם שעלי לרכוש רכב כזה (אבל ידני): "עוד מעט לא יהיו דברים כאלה ואתה תצטער", הוא אומר, וגיא כדרכו צודק.