אקספנג X9 – מבחן דרכים

הסינים, שעברו דרך אחרת, מצאו את המיניוואן במהדורתו הגדולה בסיס מצוין ליצירת לימוזינות של ממש – גם בגלל המרחב, גם בגלל האפשרויות שזה העניק. ואכן, בסין מוצעים כתריסר דגמים כאלה, וגם לקסוס (LM) ומרצדס (VEL) נמצאים שם. 

גם האובייקט הנבחן, אקספנג X9. מיניוואן מגודל זה היתוך של כל הנקודות האלו רק על חשמל. התצורה, ההנעה, הדלתות, ההושבה, המטען – כל אלה אינם חדשים, ראינו כבר כאלו. אלא שכאן מועמסים כמות אבזור מסחררת, טווח מוצהר מצוין, פאר מרשים, גם מחיר. 

הקשר רחב 

אקספנג הצעירה הצליחה לייצר לעצמה סוג של בידול ממותגים סיניים אחרים. איכות הייצור, הביצועים, הטווח, הטכנולוגיה, התנהגות הכביש – די ברור שזה לא השטנץ הרגיל. כן, הניסיון הבוטה והמאוד לא שקוף לעשות כל מה שטסלה עשתה לא הזיק מדי, עוד נחזור לזה. 

ואחרי דגם אולטרה מוצלח כמו G6 וגם הצלחה לא רעות לכלי כמו G9, היצרנית הזו מביאה לשוק המקומי את הגדול, המתקדם, המתוחכם, המפואר והיקר ביותר בהיצע שלה – ה-X9. הוא הוצג בסוף 2023, ובאפריל אשתקד עבר עדכון טכני שכלל שיפור ביחידת ההנעה ובאנרגיית הסוללה, בראשית 2026 עבר הדגם מתיחת פנים קלה, והמהדורה המחודשת היא זו המגיעה אלינו.

פרטים קטנים

רכב גדול ה-X9, גדול מאוד. בסיס גלגלים של 316 ס"מ הוא 7 ס"מ יותר מאשר בקיה קרניבל למשל. באורך הכללי שלו מדובר בפער משמעותי עוד יותר – 532 ס"מ, רוחב של 199 ס"מ, גובה של 178 ס"מ. המידות החיצוניות האלו גם מאפשרות תא מטען של 721 ליטרים. כמובן שכל זה אומר גם משקל מופרך לחלוטין של כ-2.8 טון. רק כדי לסבר את האוזן – המשקל המותר להעמסה שלו הוא 505 ק"ג, כלומר, שישה מבוגרים לו ייסעו בו כבר מתקרבים לגבול וזה לפני מטען. 

הפלטפורמה היא SEPA 2.0 המודולרית, עיקרה מתח של 800 וולט, מאפשרת חלוקת רכיבים נרחבת עם דגמים עדכניים ועתידיים, וזוכרים את "להיות כמו טסלה?" אז גם פה הייצור של החלק הקדמי והאחורי נעשה ביציקות אלומיניום גדולות (במקום הרכבה משלל פלטות וחיבורים עם עשרות ומאות ריתוכים, ברגים והדבקות). היתרונות העיקריים – פחות משקל, יותר קשיחות. 

על ההנעה, מנוע קדמי והנעה קדמית, הספקו 347 סוסים, המומנט הוא 45.9 קג"מ. הרכב מאיץ ב-7.8 שניות ל-100 ומגיע ל-200 קמ"ש. ליצירת האנרגיה הנדרשת מותקנת סוללה נדיבה מאוד – 110 קוט"ש, וההבטחה היא לטווח של 615 ק"מ. לרכב טעינה תלת פאזית ב-AC אבל בשל הסוללה מילוי שלה יארך כ-11 שעות. שימוש בארכיטקטורת V800 מאפשר לו להיטען במהירות מסחררת של 12 דקות מ-10 ל-80 אחוזים. אבל בשביל זה תצטרכו למצוא עמדה שמאפשרת לטעון בהתאם להספק המרבי – 542 קילוואט. 

אבזור נרחב

תראו, אני לוקח פה אוויר, באמת שכן. אבל אין שום סיכוי שאני באמת מעביר פה את כל האבזור שיש למכונה הזו. הוא לא רק ארוך ברשימה, הוא גם מדהים לגמרי ברמה. כן נספר ששיחקתי משחק קטן שבו ניסיתי להבין באילו מכוניות ראיתי כזה עושר. כשהגעתי ל-"את זה יש גם במאייבך ובנטלי" עצרתי את עצמי, כי נזכרתי שזה רק בהזמנה מיוחדת ושהן עולות פי 5 או פי 6 ממנו. 

עזבו קירור, חימום ועיסוי למושבים הקדמיים והאחוריים – זה בקטנה אצלו. ואשים בצד 27 רמקולים של מערכת שמע. גם בקרת אקלים עם 5 אזורים לא באמת מלהיבה כאשר פוגשים פה מסך "17.3 תצוגה עילית צבעונית של "21 שעליה מוקרנת תמונת וידאו ברזולוציה גבוהה יותר ממצלמות רברס במכוניות אחרות. יש מסך "21.4 שיורד מהתקרה עם קישוריות אינטרנט מלאה, מושבי הקפטן מאחור מגיעים למצב שכיבה מלאה ואם תישארו בישיבה יש לכם שולחנות מתקפלים. בשורה השלישית, שמתכווננת חשמלית, כוללת משענות הראש ויש דלתות ואקום, אפשרות להפעלת מכשירי חשמל חיצוניים (אביזר ברכישה נפרדת). אבל הנה השוס – ברכב יש מקרר שיכול להפוך גם לתא חימום. עכשיו, אם אתם נהגי משאיות גדולות אתם מכירים את זה, אבל יש מעט מאוד דברים יותר כיפיים בנסיעה מאשר להושיט יד אחורה ולשלוף בקבוק סודה קר.

רק ברשותכם: דחפתם כבר את כל הפינוק הזה – לגלגל חלופי לא היה מקום?!

מערכות הבטיחות כוללות את כל המיטב המתקדם שיש להציע, בנוסף גם שלל מצלמות היקפיות שבאמת נחוצות בנהיגה בו ואת הקרנת ה"שטח מת" על גבי התצוגה העילית. לא מבין למה זה נחוץ במיוחד, אבל אחלה גימיק להראות לאנשים. כן, גם פה תיקון הסטייה מנתיב היסטרי, מציק ויש לנטרל אותו בכל תחילת נסיעה. 

לאקספנג X9 רמת אבזור אחת נכון לעכשיו ומחירו 399,990 שקלים ותקילין. לאלו תוסיפו 7,500 שקלים לצבע האפור מט. האחריות היא ל-7 שנים או 160 אלף ק"מ ולרכיבי החשמל 8 שנים או 160 אלף ק"מ. 

עיצוב

ושוב ולא בפעם האחרונה, גם בעיצוב החיצוני קשה מאוד שלא להבין שבסטודיו העיצוב של אקספנג (או לפחות בפרומפט של תוכנת ה-AI) היו דגמים של טסלה, אולי מודל X אולי סייברטראק אולי מודל Y הנוכחי. זה די ברור בקווים הישרים, משטחי הפח, פסי התאורה מלפנים ומאחור ובטח בצביעה האפורה מט של מכונית המבחן. השילוב של המראה הזה, עם הממדים האלו מעניק לו הופעת ספינת חלל מסובבת ראשים. או כמו שהגדיר את זה יואב פולס "מין טויוטה פריוויה מודרנית". 

סביבת נהג

כאשר מתיישבים, התגובה היא בהייה והשתאות. המרחב ממש נרחב, האיכות מעולה, המגע בחומרים הוא תענוג ועל כל אלה אותו אבזור המעטיר כדי עומס חושי. כמו באבזור, גם בחומרים, הרף שנקבע גבוה באופן מרשים. אקספנג לא באמת מאיימת על מותגי היוקרה בגישה, אבל דבר אחד בטוח – היא הולכת לגמור את כל האלקנטרה הזמינה בעולם. הכל מצופה, מדופן, מרופד כולל הגג ועד קצה התקרה בתא המטען. 

תנוחת הנהיגה גבוהה ובתחילה לפחות צריך להיעזר בשלל המצלמות כדי לקבל מושג על איפה נגמר הרכב. שטח החלונות מלפנים ומגרש הכדורגל שמשתרע בין הנהג לבסיס השמשה מכניסים המון חום. בקרת האקלים מתמודדת אתו היטב, למעט אם הנסיעה במצב "חיסכון", שבו הנהג עוד יתגעגע למאוורר הקטן באופל אסקונה של אבא. המראה האחורית עושה עבודה טובה, ואפשר גם לעבור לתצוגת מצלמה, אבל זו ממוקמת נמוך מדי ולא יעילה.

התצוגה העילית מצוינת, לוח המחוונים בינוני כי הוא מתעקש לבזבז נדל"ן על ההדמיה של סביבת הרכב. 

ושוב הניסיון לעשות כל מה שטסלה עושה רק בהגזמה, מביא את ניהול הרכב לתפעול כולל ומלא של כל מערכות הרכב ממסך המגע הענק. זה מוסיף לעיצוב, מעשיר את האפשרויות הטכנולוגיות – אבל פוגע בביצוע מהיר, פשוט ובעיקר בטוח – מכיוון שדברים מטופלים בזמן נהיגה – של פעולות פשוטות כמו כיוון יציאת האוויר, הדלקת אורות, כיוון מראות ועוד. אני לא מקבל ולא מנרמל את התקלה והכשל הזה – חיוב הטמעת מתגים לביצוע פעולות תדירות יסדר את הלקונה המסוכנת הזו, ויפה שעה אחת קודם.

לזכותו של X9 – הוא עם מערכת ההפעלה הקולית הטובה ביותר שפגשתי. כולל האפשרות להורות לו לסגור את דלתות הצד מאחור, כמו בסיטואציה של הרמת ילד ישן מתוך הרכב בשתי הידיים (או במקרה שלי חמישה מגשי פיצה) ופשוט להגיד לו לסגור אחריכם את הדלת.

המסך הענק מאפשר לקבל הרבה שטח תצוגה שמאפשר לא להתפשר רק על שיקוף הנייד אלא גם לקבל הקרנה ושיקוף חד וברור של סביבת הרכב בתמרוני חניה. בכלל, רמת הירידה לפרטים באפשרויות ההתאמה כאן היא משהו שלא זכור לי, כולל האפשרות לבחור אם החלון ירד בדחיפה של המתג ויעלה במשיכה או להיפך. 

פה ושם הוא עוד רושם גליצ'ים של חבלי לידה, בעיקר בטעויות תרגום מביכות וציון שהמסך נסגר כשהוא נפתח ונפתח כשהוא נסגר וגם המושב ש"אינו יכול להיכנס חלקי לצאת מהמדינה"; הכוונה: להיכנס/לצאת מהמצב (state). 

שורה שנייה

ואם סביבת הנהג הרשימה, דלתות הצד החשמליות פוערות פתח לחוויית נוסע נדירה בסדרי גודל טקטוניים. שני המושבים אולי נמצאים בשורה השנייה, אבל הם של מחלקה ראשונה. הגודל, הנוחות, הפינוקים, הטעינה האלחוטית, הקירור, החימום, העיסוי, המסך מלמעלה והדום הרגליים מלמטה – אין דברים כאלו. יש. כאן. יש אפילו עמעם (דימר) כדי לקבוע את עוצמת התאורה מלמעלה ו"תאורת קבינה" נסתרת בתקרה, כמו במטוסים. 

והערה ממש חשובה, מושבים ברכב וחגורות הבטיחות מיועדים להעניק את ההגנה המיטבית לנוסעים בישיבה ולא בשכיבה. ההמלצה שלנו היא להנות מהפיצ'ר הזה בזמן מנוחה ולא נסיעה. 

הכניסה לשורה השלישית נוחה והמרחב בה טוב מאוד אפילו למבוגרים. שלושה ילדים זה די יומרני עבורה, אבל לפחות בתנאי השירות אין פשרות – שקעי טעינה, יציאות מיזוג, מחזיקי כוסות ומשענות מתכווננות – חשמלית.

ככל מיניוואן מצוין, יש פה תא מטען גדול, עמוק, שימושי מאוד. למרבה הצער בלי גלגל חלופי, למרבה ההפתעה בלי מדף עליון. 

במבחן הנסיעה

לאקספנג X9 מנוע והנעה קדמיים כאמור. ההספק של 347 כ"ס מאפשר לו להיות בהחלט מקובל במונחי מכוניות חשמליות וזריז מאוד במונחי מיניוואנים. ריק או עם ארבעה מבוגרים הוא זז בקצב שהוא מעל למקובל במכוניות מסוגו. שום בעיה להבזיק עקיפות, גם במהירות ביניים, גם בעליות. 

לאורך ימי המבחן נרשמה צריכה ממוצעת של 20.4 קוט"ש ל-100 ק"מ, 4.9 ק"מ/קוט"ש, והטווחים שרשמנו נעו בין 500 ל-530 ק"מ בתנאי נהיגה משתנים ובעומס חום קבוע וכבד. פער משמעותי לעומת 615 הק"מ המובטחים, אבל הרבה מעבר לכל מה שעשוי להיחשב שימוש שוטף סביר. 

נוחות נסיעה, יכולת דינמית

בכל הקשור לנוחות נסיעה, מתלי האוויר שלו מסדרים אותו פיקס בהתגברות על כל מרכיב בסלילה מקומית. במצבם הרך הוא גולש מעדנות על באמפים וכבישים עירוניים. במצבם הקשיח יותר הוא מרסן את 2.8 הטונות שלו גם כאשר עולים על כביש גלי מדי במהירות גבוהה מדי. למעשה, לא היה אתגר נוחות אחד ש-X9 הוא לא עמד בו. בשני המרכיבים העושים כל נסיעה ארוכה ובכלל לתענוג – נוחות המושבים ובידוד הרעשים – הוא מצטיין גם כן. זוהי קופסה אידיאלית לנסיעות ארוכות. 

בכל הקשור לתמרון עירוני, בזכות היגוי אחורי הוא הפתיע מאוד ביכולת לזוז, להיכנס ולצאת ממקומות כאילו היה משפחתית קומפקטית עם 10.8 מטרים בקוטר הסיבוב. למעשה למעט הנתון הקשיח של הרוחב והאורך שלו שמגביל במציאות מקומות חניה, קל מאוד לנהוג אותו גם בחניונים צפופים. 

במקרה של התנהגות דינמית הוא נמצא עמוק בצד הבטוח והרגוע של הנסיעה. שום דבר מרגש או מהנה. רק יציבות ותת היגוי מוקדם מאוד, עם צמיגים צווחים מאוד כדי להזכיר לך שאתה איש משפחה מהוגן שנוסע במכונית גדולה וכבדה מאוד. 

לבלמים עוצמה ראויה מאוד ושילוב בלימה רגנרטיבית חזקה מאפשר ממש נהיגה בדוושה אחת בעוצמה המלאה שלה. 

תחרות

אם נשים בצד חלופות כמו דגמי הפנאי החשמליים יונדאי איוניק 9 או קיה EV9 שאינם ולא יהיו טובים להסעת נוסעים כמו מיניוואן גדול, תחום המיניוואנים מסתכם כיום בדומיננטיות של קיה קרניבל (299-350 אלף שקלים). אם ניכנס לתחום החשמלי, היחיד שרושם מספרים רלוונטיים וקרוב לסוג של השוואה הוא מקסוס מיפה 9 (270-355 אלף שקלים), למעט קרניבל עם טיעון למוצר מוכח שגם מגלם שמירת ערך וסחירות גבוהות ליצירת ביקוש קשיח כמשומש, אקספנג מפגין לזכותו פער מובהק מולם.