טסלה מודל X 2022 יד שניה

כבר ב-2011 הציגה טסלה קונספט לרכב פנאי גדול בעל דלתות ״כנפי בז״, אולם בעיות הנדסיות במנגנון קיפול הדלתות וקשיים בקירור הסוללות עיכבו את השקת הדגם הסדרתי - עד להצגה הרשמית ב-2015. טסלה מודל X מבוססת על מכלולי מודל S הוותיקה וגם העיצוב נושא דמיון רב לאחות הסדאנית. ניתן להזמין את הרכב בגרסאות חמישה, שישה או שבעה מושבים, והוא מצויד כסטנדרט בקפיצי אוויר, בולמים אדפטיביים ובוו גרירה, ומורשה לגרור עד 2250 ק"ג. במהלך השנים הוצעו מספר גרסאות שונות של מנועים וסוללות - ולישראל הגיעו ב-2021 שתי ורסיות: הראשונה היא "טווח ארוך" המזנקת למאה קמ"ש ב-3.9 שניות, מעפילה למהירות מרבית של 250 קמ"ש ומציעה טווח של 580 ק"מ; השנייה היא גרסת העל "פלייד" עם 1020 כ"ס, זינוק למאה קמ"ש ב-2.6 שניות, מהירות מרבית של 262 קמ"ש וטווח של 547 ק"מ. בשתי הגרסאות הנעה כפולה וטעינה מהירה בהספק של עד 250 קילוואט. טסלה מודל X מוצעת כסטנדרט עם צבע לבן, חישוקי "20, ריפודי עור שחורים ובקרת שיוט אדפטיבית עם בלימה אוטונומית (מערכת אוטופיילוט הבסיסית). צבעי מרכב נוספים, חישוקי 22", ריפודים בצבע אחר ומערכת אוטופיילוט מורחבת מוצעים בתוספת תשלום. שתי הגרסאות מצוידות כסטנדרט במולטימדיה "17 עם קונסולת משחקים מובנית, מסך נוסף בשורה השנייה, כיוונון חשמלי למושבים הקדמיים ולהגה, משטח טעינה אלחוטי כפול, מערכת שמע עם 22 רמקולים, פתיחה חשמלית לדלתות, אפליקציה לשליטה מרחוק ועוד.

כניסה ראשונה לרכב מייצרת רושם כמעט עתידני: הדלתות הקדמיות נפתחות מאליהן, באופן חשמלי, והשמשה הקדמית מטפסת עד למרכז הגג ומעניקה ראות פנורמית נדירה. אולם ככל שמתעמקים בפרטים, הרושם הראשוני מתחלף באכזבה; המושבים הקדמיים אינם נוחים, ויחידת המיזוג/חימום רועשת ולא יעילה. המון חום ואור נכנסים דרך השמשה הענקית, וסוככי השמש פשוט מגוחכים. איכות ההרכבה לקויה, החומרים אינם אחידים ברמתם. פרט למסך המרכזי המרשים, עיצוב הדשבורד בנאלי ומינימליסטי מדי, וחסר את התחכום והמשיכה שמצפים למצוא ברכב במחיר כזה. גם דלתות הפאלקון רחוקות משלמות: הכניסה לשתי השורות האחוריות אומנם קלה מאוד, אולם המושבים עצמם אינם נוחים, והמרווח בשורה השנייה מצומצם בגלל אותן דלתות מגודלות. בשורה השלישית המרחב לישיבה מספיק בקושי לילדים בגן חובה. תא המטען מציע נפח מטען מכובד גם כאשר כל המושבים בשימוש - ויש תא נוסף מלפנים.

רבות דובר והוסרט על התאוצה הסילונית של רכבי היצרנית — אולם שום דבר לא מכין אותך באמת להאצה המיידית, המשתקת והממכרת שמתקבלת אפילו בגרסה ה"חלשה". כל עוצמת המנוע מתקבלת מיד, בלי שמץ שיהוי ובכל מהירות — וזה משנה את הדרך בה אתם נוהגים: לא צריך יותר לתכנן עקיפות, פשוט נוגעים במצערת והעקיפה נגמרת, והשתלבות בתנועה הופכת קלילה ויעילה. בגרסת פלייד הביצועים כבר בטריטוריה של מכוניות־על, והדרך בה הגוף והצוואר מוטחים לאחור בכל נגיעה בדוושה גובלת בתקיפה.

כצפוי מרכב חשמלי, הנסיעה חלקה ושקטה, אך הנוחות בפירוש לא הרשימה; חרף השימוש בקפיצי אוויר, השילוב של מתלים נוקשים וצמיגים דקים, מקשה על הרכב בספיגת שיבושים. בשיוט המצב סביר, אולם במהירות נמוכה הטסלה מקפצת ומווברצת יותר מהרצוי. הבלימה הרגנרטיבית מאוד טבעית וקלה למינון, והיא בפירוש מהטובות בעולם החשמליות. דווקא תפעול הבלמים עצמם יוצר תחושה מוזרה, ופעולתם לא הדרגתית. התנהגות הכביש מפתיעה לטובה: אומנם ברור כי אתם נוהגים ברכב כבד, גמלוני ומנותק, אך האחיזה גבוהה, ההגה הכבד מדויק ומקבלים תחושה בוטחת ויציבה. בעומס הבלמים מאבדים יעילות ועוצמתם דועכת.