הונדה CBR300 מבחן ארוך טווח דיווח שישי: סיכום - אוטו

הונדה CBR300 מבחן ארוך טווח דיווח שישי: סיכום

דיווח אחרון ממבחן ארוך הטווח של ההונדה CBR300 ששירת אותנו בחצי השנה האחרונה

הנה טסה לה חצי שנה. טוב, אולי השימוש במילה "טסה" לא מתאים ליחידת ההנעה הצנועה של ה-CBR הזה, אבל היא בהחלט עברה מהר. ההונדה הקטן חזר לביתו עם קצת יותר מ-6000 ק"מ על השעון. מה שהשפיע בעיקר על קצב צבירת הק"מ האיטי הזה הוא גנרל חורף שהשבית אותנו עם ימי מחלה ארוכים והותיר את ההונדה הקטן גלמוד בחניה.

ברמזור
בתוך העיר חי האופנוע הזה מצוין. רוב השימוש שנכפה עליו יתאים לקטנוע יותר מלאופנוע. אין ספור גיחות לכל כיוון בגוש דן. בזמן ששטח ההטענה שיש לו לא יכול להתמודד עם מה שכל קטנוע יכול להציע, מבחינה דינאמית ה-CBR הותיר הרבה שליחים עם פה פעור. מנוע הסינגל גמיש למדי ויחסי ההעברה מתאימים לו בצורה מושלמת, כך שהביצועים בתוך העיר טובים. קל מאוד לפרק פקקים הדוקים עם ההונדה הזה, הוא ידידותי וקל מאוד, המשקל נמוך וההיגוי נייטראלי וקל. הממדים הצרים הופכים אותו לכלי יעיל מאוד בסביבה עירונית צפופה, לא פחות ואפילו יותר מכל קטנוע.
בתוך העיר חי האופנוע הזה מצוין
ואם ברמזורים עסקינן, האופנוע הזה עם צביעת הטריקולור שלו מושך המון תשומת לב. אף אחד לא מאמין שמדובר באופנוע דל סמקים, ושוכני הרמזורים בטוחים שמדובר ב-CBR בגודל מלא לכל דבר. הגדיל לעשות רוכב T-מקס הרצלייני שתווכח איתי ארוכות; הוא לא האמין שאופנוע 300 סמ"ק זז בקצב כזה, וטען בנחרצות שזה "לפחות 500". לא משעמם על ה-CBR הקטן, זה בטוח.

במרחב
את נסיעת הבכורה שלו עשה ה-300 עם שני אופנועי אדוונצ'ר בנפח 1000 סמ"ק. הרכיבה כללה את הסלט הרגיל של הרי ירושלים עם תיבול עדין של כמה שבילים ומצפים. מחוץ לעיר ועל כבישים מפותלים דורש ה-CBR הקטן סחיטה קבועה של כל טיפת כוח מהמנוע. בתמורה לאותה סחיטה, הוא יכול להגיע למהירות של כ-167 קמ"ש. הבונוס מגולם, שוב, במשקל האפסי וביכולת לזרוק את האופנוע הזה מפנייה לפנייה במינימום מאמץ.

בתנאים כאלו מתגלה גם נקודת התורפה האמתית של האופנוע הזה: המתלים. בתוך העיר, הכיול הרך מתבטא ביכולת בליעה מהמורות טובה למדי. בחוץ, תחת עומסים גבוהים, הוא מתחיל לנוע הרבה מדי על המתלים, לשדר חוסר נינוחות בקצוות. הוא גם יכול לגרום לרוכב לתהות כמה מהנה יכול להיות אופנוע חלוש – אבל עם מתלים "כמו שצריך". נקודת תורפה נוספת היתה הצמיגים המקוריים. אבל מאז שהחלפנו את אלו בצמיגים של מישלין (ראו דיווח מספר 5), האופנוע קפץ בכמה רמות מבחינת אחיזה ותחושת ביטחון במגבלות.
מאז שהחלפנו את הצמיגים המקוריים האופנוע קפץ בכמה רמות מבחינת אחיזה ותחושת ביטחון במגבלות
במוסך
אהמ... לא היינו במוסך, ולא כי לא ניסינו. 6000 ק"מ זה לא הרבה, אבל האופנוע הזה עבר 6000 ק"מ קשים מאוד. אף אדם לא רוכב ככה על אופנוע הפרטי. השימוש והעומס שהפעלנו עליו דומים יותר למה שעובר על קטנוע שליחויות מאשר עובר אופנוע פרטי, שזוכה באופן טבעי לחיים טובים יותר.

ידית הגז היתה משוכה עד העצר במשך כל הזמן, העברות ההילוכים התבצעו בחוסר עדינות רוב הזמן, ועוד חווה ה-CBR ווילי (ברבים), החלקות וקפיצות שבילים. לא משנה מה שהטחנו אל גלגליו, כל אלה לא ממש עשו רושם על האופנוע הזה. אפילו השרשרת וגלגלי השיניים לא מראים כל סימני בלאי. לא נשרפה מנורה ולא גומגמה אף הנעה. הפרט היחיד שהראה סימני בלאי הוא ציפוי האגזוז שהחליט לאבד את הברק שלו. מצד שני הוא היה מכוסה בבוץ לפחות פעם אחת (אמרנו שבילים, לא?) אז אי אפשר להגיד שהיינו עסוקים בשמירת הכלי או במירוק המכלולים שלו.

קטן גדול?
אחד הדברים שרצינו לבדוק עם האופנוע הקטן הזה הוא האם יכול אופנוען מנוסה שרגיל לאופנועי ספורט גדולים להסתפק באופנוע קטן וממוקד יותר. כמובן, בכל מה קשור שקשור בכוח – אין מה להשוות. אבל איך זה מרגיש על הקצה, בכביש מפותל? האם אופנוע קטן וזול לתחזוקה יכול לתת חווית רכיבה ספורטיבית מקבילה לאופנוע סופרספורט בן 6 (שמקביל במחיר)?
בכביש פתוח ומהיר יותר ממסלול צפוף המנוע החלוש לא מצליח לייצר קצב מתאים לרכיבה ספורטיבית
התשובה היא כן ולא. אם הרכיבה הספורטיבית מתבצעת במסלולים סגורים וצפופים דוגמת כוכב יאיר או אימוני המסלול של אופנוען מאומן בתל-ברוך – ה-CBR הזה עם הצמיגים הנכונים וקצת התעסקות עם קפיצי המזלג יכול להיות כלי מהיר ומהנה מאוד. הבעיה מתחילה על הכביש.

בכביש פתוח יותר ומהיר יותר ממסלול צפוף המנוע החלוש לא מצליח לייצר קצב מתאים לרכיבה ספורטיבית (בייחוד בעליות). בכבישים צפופים, בין צובה לאשתאול נניח, הוא תענוג. אבל מי שטעם כבר את טעמו של אופנוע ספורט אמיתי יתקשה להתספק בחוויה הזו. מה גם שבסביבת המחיר של ה-CBR ישנם מתחרים שיתאימו לעבודה הזו יותר.

קטן וטוב
אחרי שישה חודשים אני יכול לקנא בכל מי שזה יהיה האופנוע הראשון שלו. אופנוע שלא דורש כמעט דבר מהרוכב שלו; לא תחזוקה שוטפת, לא תדלוקים תכופים, לא הוצאות מיותרות. פשוט לעלות ולתת גז.

הונדה CBR הוא אופנוע מתחילים מעולה, קל לשליטה, נמוך, לא דורש כל תשומת לב מהרוכב הצעיר ונותן לו להתרכז במה שחשוב באמת, בסריקת הנתיב ותכנון הדרך. אנחנו כבר זקנים, ואותנו ה-CBR הקטן לא הלהיב, אבל הוא בהחליט הרשים כאופנוע צעירים קטן, איכותי ובעיקר: עמיד.
     

תגובות גולשים:

לכתבה זו התפרסמו תגובות