כשנחתה בארץ יונדאי i10 החדשה, הייתה זו דווקא גרסת הבסיס האוטומטית של המכונית שסקרנה אותנו יותר מכולן. מנוע ה-1.25 ליטר הבכיר מוכר לנו היטב, וגם אל משולשי צילינדרים בנפח ליטר בודד התרגלנו – אך השילוב של תיבה אוטומטית ומחיר נמוך כמעט תמיד מייצר סביבו עניין בשוק המקומי. ועדיין, אנחנו מתקרבים אל מנועים קטני נפח המשודכים לתיבה אוטומטית בחשש מסוים. במיוחד כאשר מדובר בתיבה אוטומטית כמו זו שיונדאי בחרה, פשוטה וללא כל תחכום – מהסוג שבדרך כלל פחות יעילה בניצול כוח המנוע אם משווים לתיבה ידנית או אפילו רובוטית. האם גם בשנת 2014 שילוב שכזה יכול לעבוד? אנחנו, אם לומר את האמת, היינו סקפטיים, אבל הצלחנו להימנע מלהטיח אחד בשני אמירות על קרחת (כמעט).

מאוד דומה
נתחיל דווקא מהחלק הסטאטי של המבחן, כאלה אנחנו – מייצרים מתח גם כשמדובר במכוניות עירוניות עם פחות מ-70 כ"ס.

חיצונית זו אותה i10 שכבר הספיקה להפוך נפוצה למדי, וזה בהחלט חיובי. ההשקעה של יונדאי בתחום העיצוב באה לידי ביטוי, והמכונית החדשה נראית צעירה ודינאמית מהדור היוצא. העובדה שגם גרסת הליטר האוטומטית לא מוותרת על הפרטים הקטנים (כמו מראות וידיות בצבע הרכב) יחד עם החישוקים הקלים של הגרסה הנבחנת רק מוסיפים לתחושת ה"לא חסכו עליי". יפה.
צילום: שחר אלגזי, מערכת אוטו
ניתן לתפעל את מחשב הדרך ומערכת השמע מגלגל ההגה
בכניסה אל תא הנוסעים של היונדאי הקטנה תיחשפו לאחד מהתאים הנעימים בסגמנט המיני. שילובי הצבעים (כחול-שחור ברכב המבחן) בדשבורד ובמושבים תורמים לאווירה, גם אם עיצובו של התא פשוט בסך הכול. החומרים בתא הנוסעים מרגישים מהודקים היטב למקומם, והתא משדר מוצקות ועמידות. רמת האבזור של מכונית המבחן (Premium, 70,900 שקלים) נאה, וכוללת מערכת שמע מקורית עם שליטה מגלגל ההגה, חישוקים קלים, מחשב דרך, תפעול חשמלי למראות הצד, תפעול חשמלי לארבעה חלונות, כיסים בגב המושבים ועוד כמה דברים קטנים. לחסכנים מוצעת גם גרסת כניסה זולה יותר, "Insight", המוותרת על תפעול חשמלי למראות הצד ולחלונות האחוריים ועל החישוקים הקלים בעיקר.
בכל הקשור למרווח אין חדשות – מלפנים לא חסר מקום גם לגבוהים (אם כי חלק מהבוחנים התלוננו שדלת הנהג מעט מפריעה עם קרבה יתרה לנהג), ומאחור ישנו מרווח סביר לרגליים ולראש כל עוד אתם לא גבוהים במיוחד. בנוגע לבטיחות, ה-i10 טרם נבחנה ע"י היורו NCAP, אך כל הגרסאות מגיעות עם חיישני לחץ אוויר בצמיגים, 6 כריות אוויר ומערכת בקרת יציבות כסטנדרט.

זה זז?
עם נתוני הספק ומומנט צנועים (66 כ"ס ב-5,500 סל"ד, 9.6 קג"מ ב-3,500 סל"ד) המתקבלים ממנוע קטן (1.0 ליטר, 3 ציל'), חששנו שהשידוך לתיבה האוטומטית (ארבעה הילוכים) יהפוך את ה-i10 למכונית איטית באופן מתסכל. למרות נתוני הפתיחה הלא מבטיחים, מיד עם תחילת הנסיעה גילינו כי היונדאי הקטנה מסוגלת לייצר ביצועים מספקים, בטח אם נשארים בגבולות הכרך. רמת הרעידות הנמוכה של המנוע תורמת לנינוחות הנסיעה, וכך גם התיבה, שמעבירה הילוכים בחלקות ואינה חושפת מגרעות כלשהן.
צילום: שחר אלגזי, מערכת אוטו
המנוע חלש, אך הוא מספק די כוח ברוב התנאים
מחוץ לעיר הסיפור כבר קצת שונה. במישור לא תרגישו מחסור בכוח, ותוכלו להתייצב על מהירות שיוט חוקית בקלות – אך עליות חדות או עקיפות ידרשו מכם ללחוץ על הדוושה ולשלוח את המנוע אל מחוזות סל"ד גבוהים. לא נורא, אך בהחלט דורש תכנון של הנסיעה (ולעיתים גם רגל כבדה) כדי לשמור על קצב. על הצד החיובי ניתן למנות גם את חלוקת ההילוכים הנכונה (ללא בורות בולטים ביניהם) ורמה סבירה של רעשי מנוע ורעידות, גם תחת עומס.

נוחות הנסיעה טובה ביחס למוכר בסגמנט, והמתלים פועלים (ברוב הזמן) בצורה עגולה ובוגרת – סופגים את רוב תחלואי האספלט מבלי לזעזע יתר על המידה את הנוסעים. אגב, היה מעניין לגלות שלגרסה זו יכולת שיוט לא רעה בכלל בכביש המהיר. את מבחן זה ערכנו בצמוד לגרסת ה-1.2 ליטר, וכל הבוחנים העדיפו בכביש המהיר דווקא את הגרסה החלשה, בעיקר משום שרעשי המנוע בשיוט (100 קמ"ש בערך) היו בתדר פחות מעיק.

מבחינה דינאמית לא הורגשו הבדלים בולטים בהשוואה לגרסאות שנבחנו עד היום. גם בגרסה זו ה-i10 שומרת על ריסון טוב של תנודות המרכב, זוויות גלגול סבירות ורמת אחיזה גבוהה (היא נהנית מצמיגים במידה זהה ל-1.2 ליטר – 175/65R14). צריכת הדלק עמדה על 17.2 ק"מ לליטר בשיוט מהיר בכביש בינעירוני ועל 13 ק"מ לליטר בסוף ימי המבחן המאומצים (מאוד). נתון לא רע, אך גם לא מדהים.
צילום: שחר אלגזי, מערכת אוטו
דווקא גרסת הבסיס נראית כקניה המשתלמת יותר
שורה תחתונה
כשמדובר בשוק הרכב הישראלי, לא פעם המחיר מהווה גורם מכריע בקניית מכונית – וכאן היונדאי הזו מציעה יתרון בולט, עם תמורה גבוהה למחיר, דווקא בגרסת הבסיס (Insight). במחיר שלה (64,900 שקלים), יונדאי i10 האוטומטית ניצבת מול האלטו הוותיקה (שמחליפתה כבר הוצגה בחו"ל) ומציעה חבילה שלמה, מודרנית ונעימה יותר, כאשר מן הצד השני נמצאות המתחרות שמצוידות בתיבות רובוטיות (סקודה סיטיגו למשל), שמסיבות מובנות אינן מתחבבות על הלקוחות בקלות.
הגרסה הנבחנת (70,900 שקלים, Premium) אומנם מציעה תוספת אבזור נאה, אך היא קרובה במחירה לגרסת ה-1.2 ליטר הבכירה (78,900 שקלים) שעדיפה בעינינו בזכות התוספת המורגשת באבזור ובכוח.