טויוטה GT86ההשקה של טויוטה GT86 ואחותה התאומה סובארו BRZ שעומדת בפתח, מעוררת בי תקווה גדולה. מכוניות אלו לכיף נועדו. לא עוד מרוץ מטורף אחר יותר ועוד יותר כ"ס, לא מרדף אחר קיצוץ של חצאי שניות בנורבורגרינג, לא תחרות על המכונית המאובזרת/מפנקת/חסכונית ביותר על הכביש – אלא מרוץ אחרי החיוך של הנהג. אחרי שנים בהם כל ששמענו בהשקות, כולל באלו של מכוניות ספורט מובהקות, היו נתונים של פליטת מזהמים, המצאות טכנולוגיות ומספרים יבשים ומשעממים (בכמה המודל החדש ארוך/ רחב/ גבוה מקודמו, כמה קילוגרמים הושלו ממשקלו, בכמה אחוזים חוזקה קשיחות מומנט הפיתול סביב ציר הרוחב בלה בלה בלה) קיבלנו בהשקה זה הצהרות יצרנית שונה לגמרי: הנעה אחורית, מנוע קדמי והתנהגות. איזה כיף.
ובהקשר זה חשוב לשים לב לזהות היצרנית – טויוטה. המכונית עלתה על שולחנות המתכננים כשטויוטה הייתה חברת הרכב הגדולה בעולם! עם כל הכבוד (ויש כבוד גדול) למאזדה MX5 שהייתה שם קודם, מאזדה היא גורם משמעותי בשוק הרכב הישראלי בלבד, טויוטה היא חברה משמעותית ביותר בשוק הרכב בעולם כולו. ואם טויוטה שמה את בלוטות הכיף של הנהג כמטרה במכונית חדשה אותה היא משיקה – יש מצב שזה יהפוך לאופנה. ולחשוב שרק לאחרונה "קיטרתי" בטור שלי על כך שהמכוניות איבדו מייחודן ומאופיין והפכו ליצירות טכנולוגיות מדי...
המרוץ אחר החיוך של הנהג / טור אישי
צילום: מנהל
בהשקה של ה–GT86 נזכרתי במה שאברהם פורת אמר פעם בהקשר בין מכונית לכיף. "צריך להקים תנועה למען הצרת הצמיגים של המכוניות, הצמיגים השמנים גוזלים מהנהג את הכיף". טויוטה GT86 החדשה נעולה בצמיגים סטנדרטים של פריוס...