במשך שנים יבואני הרכב לא הסכימו להביא לארץ מכוניות מיני. "אנשים בישראל לא יקנו מכונית קטנה עם תיבה ידנית במחיר בו אפשר לרכוש משומשת עם באגאז' גדול ותיבה אוטומטית", אמרו כולם. אבל הזמנים משתנים, ועם החלתן של תקנות המיסוי הירוק הפך מחירן של מכוניות המיני לכדאי יותר, במקביל לשינוי הגישה של הלקוחות בעקבות המשבר הכלכלי והטרנד הירוק.
מכשירי תנועה היו הראשונים לזהות את הגומחה החדשה בשוק, והביאו לישראל את סוזוקי אלטו הקטנה והבסיסית במחיר חסר תקדים – 60,000 שקלים לגרסה הידנית. ההצלחה לא איחרה לבוא, ובתקופה האחרונה יבואנים נוספים החליטו לקפוץ על העגלה עם גרסאות מוזלות לדגמים קיימים: יונדאי i10 (ב-65,000 שקלים), פיאט פנדה מעודכנת (67,000 במבצע זמני) ופיג'ו 107 (ב-68,000 שקלים). אל הסגמנט המתעורר הצטרפו לאחרונה שתי מתמודדות חדשות – סיטרואן C1 (ב-65,000 שקלים) וגם שברולט ספארק (ב-68,000 שקלים) כשבדרך קיה פיקנטו החדשה. מבחן השוואתי בין כולן בהחלט מתבקש, אבל בינתיים לקחנו את הסיטרואן הקטנה כדי לתהות על קנקנה.

מעוצבת
הסיטרואן הקטנה היא חלק מפרויקט משותף של פיג'ו, סיטרואן וטויוטה, שהפיק שלוש מכוניות מיני זהות – טויוטה אייגו (שאינה מיובאת לארץ), פיג'ו 107 וסיטרואן C1. שתי האחרונות נמכרות בארץ, אך מאחר ופיג'ו רוצה למתג עצמה באופן "יוקרתי", היא יקרה במעט מהסיטרואן הזהה בכ-3,000 שקלים.
באירופה אלו מכוניות זולות שפונות לצעירים, ועל כן רובן מתהדרות בעיצובים נועזים וייחודיים. גם ה-C1 אינה מאכזבת בתחום הזה, והקווים והקימורים שלה פשוט מעלים חיוך. תא הנוסעים צעיר ועליז אף הוא, כשהפח החשוף בצבע הרכב הופך חיסרון (חומרי) ליתרון (עיצובי). נגיעה חביבה נוספת היא מד הטורים שמזדקר החוצה ממד המהירות ונראה צעצועי להפליא.
צילום: תומר פדר
עם זאת, אין ספק שמדובר ברכב בסיסי – הפלסטיקים פשוטים וחלולים למגע, והגימור טעון שיפור. גם האבזור סובל מאווירת הקיצוצים: פתח המיזוג המרכזי אינו ניתן לכוונון, אין מתג לחלון הנוסע בצד הנהג ותא הכפפות פתוח, אולם את נושא הבטיחות לא קיפחו במסגרת התקציב – ה-C1 מצוידת בשש כריות אוויר, בקרת יציבות וציון ריסוק טוב של 4 כוכבים.
המרווח מלפנים טוב מאוד, אך מאחור יש שני מושבים "אמתיים" בלבד והם יתאימו בעיקר לילדים או מבוגרים צנומים. תא המטען קטן מאוד, אבל אפשר לקפל כל אחד מהמושבים האחוריים כדי להגדילו (כך הצלחנו לדחוס פנימה אפילו עגלת תינוק מגודלת).

יתרון הקוטן
סיטרואן C1 מצוידת במנוע 3 ציל' בנפח ליטר עגול (998 סמ"ק למדייקים), המספק 68 כ"ס ב-6,000 סל"ד ו-9.5 קג"מ ב-3,600 סל"ד. בגרסת המבחן המנוע שודך לתיבת הילוכים ידנית, אך יש גם אופציה רובוטית (בתוספת מחיר). כמקובל במנועי 3 ציל' גם המנוע הזה מעט מווברץ בעמידה, אם כי זה לא ברמה מטרידה. הביצועים סבירים, בין השאר הודות למשקל עצמי נמוך של 800 ק"ג בלבד, ובמהירויות עירוניות היא מרגישה זריזה למדי. אולם ההילוכים ארוכים מדי (מטעמי חסכון בדלק בשיוט), וככל שעולה המהירות כך היא נעשית עצלה יותר. בצד השלילי נציין גם את רעש המנוע המוחשי (למרות שהצליל עצמו חינני) ואת תיבת ההילוכים הלא-מספיק מדויקת לתפעול, ובצד החיובי נשבח את צריכת הדלק מצוינת, עם ממוצע של 16.2 ק"מ לליטר בתנאי המבחן התובעניים.
בכל הקשור לנוחות היא לא ממש זכאית למחמאות. ה-C1 מתקשה להתמודד עם שיבושים חדים (בורות ופתחי ביוב בולטים, למשל) והיא מקפצת עליהם בצורה לא ממש נעימה. מחוץ לעיר העסק מעט משתפר כשה-C1 משככת טוב יותר, אבל גם כאן שיבושים חדים מוצאים את המכונית משלוותה.
על הנאה מנהיגה אין ממש על מה לדבר במיוחד שההגה שלה שעל אף היותו מדוייק, מרגיש מתוגבר מדיי. הבלמים מצד שני, מעניקים יכולות מספקת אם כי מהלך הדוושה הארוך דורש מעט הסתגלות.
לעירונית של סיטרואן אין בעיה לגמוא מרחקים ארוכים אבל כמו במכוניות קטנות אחרות, על הכביש המהיר המכונית מקנה תחושת "עלה נידף" – מושפעת מרוחות צד, קטנה ועדינה.
צילום: תומר פדר
כדאית?
ל-C1 מספר חסרונות מורגשים כמו נוחות נסיעה, מנוע רועש, וחיסכון מוזר פה ושם (מתג חלון נוסע על דלת הנוסע בלבד...). אבל מתכנניה הצליחו להפוך את החיסכון שבמכונית בסיסית ליתרון – בעיצוב הפונקציונאלי, במנוע החסכוני ובתחושה העליזה שזועקת מכל מכלול ומבלי לוותר על הסטנדרט הבטיחותי כיום (6 כריות אוויר ובקרת יציבות). סיטרואן C1 היא מכונית שמעניקה לרוכשים תחושה צעירה ולא תחושה ש"חסכו" עליהם – ולמרות שהיא רחוקה מלהיות מושלמת, היא בהחלט משתלמת.