לכבוד השר לביטחון פנים, מר גלעד ארדן
אדוני השר
כזכור, לקראת הכנסתה של מערכת האכיפה א'3 לפעולה בישראל, הובטח כי תיבדק השפעתה על הבטיחות בדרכים. הבטחה זו לא מומשה, ובמקום זאת נעשה מחקר רב־היקף על־ידי אוניברסיטת בן גוריון לאחר הכנסתה לשימוש, אך הוא לא מצא השפעה כזאת. לפני כשנתיים
פרסם מבקר המדינה דוח חמור על האופן בו מופעלת המערכת הזו. ולאחר כל הדברים האלה, הסתבר כי המערכת הופעלה למרות שלא נבדקה כפי שהוצהר.
לפי הוראת הפרקליטות, בפועל חדלה המערכת לשמש במשך ארבעה חודשים — יוני-ספטמבר — ככלי אכיפה. גם תקופה זו יכולה לשמש בסיס לאותה בדיקה שהובטחה, וכפי שעולה מהממצאים, למערכת הזו אין כל השפעה חיובית על הבטיחות. השוואה נוספת, לאורך שנים, לפני העלאת המהירות המותרת בתחילת העשור ולאחריה, מחזקת את התוצאות האלה ומעצימה אותן.
מספר נתונים להשוואה
א. 1. בחודשים יוני-ספטמבר 2016 ובאותה תקופה ב־2017 נהרגו בכבישים 147 ו־135 בני אדם. באותה תקופה השנה, בה א'3 לא נתפש כמערך אכיפה, נהרגו בכבישי הארץ 78 בני אדם. זו ירידה של 44% ביחס לממוצע השנתיים הקודמות.
א.2. מספר ההרוגים בכבישים הבין־עירוניים בתקופה זו ירד בשיעור הקרוב ל־60% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד (נתונים: הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים).
ב. 1. השוואה של רמת הבטיחות בישראל, לפני העלאת המהירות בתחילת העשור (10/2010) ולאחריה, מעלה כי מה שנתפס כמהירות מסוכנת לפני ההעלאה, לא היה כזה. למעשה, הנתונים ב־2011 וב־2012 היו טובים מאשר קודם.
ב.2. מנגד, עולה כי לאחר התקנת המצלמות בקנה מידה גדול יחסית, מ־2013, דווקא נרשמה עלייה בקטל בדרכים. כלומר, יהיו הסיבות אשר יהיו, אין למערכת א'3 ולא כלום עם הבטיחות (נתונים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה).
הערות: העלאת המהירות המותרת: 2010, רבע אחרון; היקף גדול של מצלמות א'3: 2013, רבע ראשון.
שנה הרוגים בין-עירוני
2009 314 181
2010 352 202
2011 341 204
2012 263 146
2013 277 146
2014 279 151
2015 322 193
2016 335 211
כמה עניינים מעבר
א. משטרת ישראל החלה בקידום פרויקט אכיפה מבוסס מצלמות אוטומטיות ב־1995. עד לתקופה זו, היה מקובל, לאור "הניסיון האמריקאי" ולאור מחקרים שנערכו על בסיס תיאוריה מסוימת, כי המהירות, כתופעה כלל ציבורית, מסכנת את הבטיחות באופן משמעותי.
ב.1. עם זאת, ממש בתקופה זו, העלתה ארה"ב את המהירות המותרת, ולמרות נבואות זעם אפוקליפטיות והניבוי הקשה שהתבסס על אותם מחקרים ותיאוריה, לא רק שהבטיחות שם לא נפגעה, אלא שרמתה עלתה באופן מובהק ומיידי. לעובדה זו, שהיקפה ומשמעותה עצומים, לא ניתן כל ביטוי ומשקל בהתייחסות המשטרה בהמשך.
ב.2. בנוסף, עלה כי בבריטניה, שאכיפה כזו הייתה לוז המאבק שלה בתאונות דרכים, אין למצלמות כל השפעה על הבטיחות, למרות ההיקף העצום שם (6000 בשיאן). בעשור הראשון של המאה נרשם שינוי משמעותי הן בדגשים של האכיפה והן במדיניות של קביעת המהירות המותרת.
ב.3. עוד עלה כי הבסיס המדעי כביכול (Power Model של נילסן), לתפישה "מהירות הורגת", כושל בכל מרכיב שלו.
ב.4. באמצע העשור הקודם, ועל סמך השוואת המהירות המותרת בכבישים שונים יחד עם רמת ההפרה שלה — והשוואת הנתונים האלה לרמת הבטיחות באותם כבישים — המליצה וועדת לבנה על העלאת המהירות המותרת. הבטיחות, כך עלה מממצאיה, נגזרת מסוג הכביש, לא מהמהירות (זו המותרת, זו שבפועל ובלי קשר לרמת ההפרה).
ג.1. למרות כל הנ"ל, ולמעשה שמה שנראה נכון ב־1995 והיה ברור כי הוא שגוי 15 שנים מאוחר יותר, יצא לדרך פרויקט א'3; כלומר, בתחילת העשור הזה יושם פרויקט שנהגה זמן רב קודם לכן — מבלי שהנחות היסוד שלו נבדקו.
ג.2. למרות כל הנ"ל, אפילו ההבטחה כי ייערך ניסוי כדי לקבוע את תרומתו לבטיחות, לא קוימה.
ג.3. מבקר המדינה מצא בדוח שפרסם, כי אין כל קשר בין הפעלת המערכת, דרישות הבטיחות, השפעתה על הבטיחות בדרכים ועוד כיו"ב.
סיכום הדברים
לאור כל הדברים האלה, ומבלי להתייחס אפילו לסאגה הבעייתית של אישור המערכת (הדומה להביך לזו שליוותה את הטמעת הממל"ז, לפני עשרים שנים), נראה לנו כי הגיע הזמן לשקול את הפעלתה של מערכת א'3 — בהקשר של תרומתה לבטיחות בדרכים — לאור כל הנתונים והממצאים הנ"ל. ואדוני, מן הסתם, יודע שיש ברשות המשטרה נתונים רבים נוספים.
מהירות מופרזת יכולה לסכן ולהמיט אסון. עם זאת, היא אינה שונה מאי־מתן זכות קדימה בצומת, סטייה מנתיב באופן מסכן ועוד כיו"ב. גם אם מהירות מופרזת מסוכנת, כל שיכולה מערכת כמו א'3 לעשות, הוא לקבוע אם נהג מסוים נסע מעבר למותר בחוק.
מכיוון שהרוב המוחלט של מכשור זה נמצא, משום מה, בקטעי כביש בטוחים, נראה כי למרות הכתרים שנקשרו לה, בוודאי על רקע כל הממצאים והנתונים הנ"ל, הפעלתה כיום נעשית משיקולים זרים לבטיחות בדרכים לכשעצמה.
פנייה לכבוד השר
עם כל הכבוד, נראה לנו שראוי יהיה שכבוד השר, על צמרת משרדו, פיקוד המשטרה ומטה את"ן, יחד עם שר התחבורה, אנשי משרדו והנהלת הרלב"ד, ישקלו את המשך הפעלת המערכת הזו.
כי לשאת את שם המלחמה בתאונות באופן כזה, נראה לנו לשאת את שמה לשווא, ועיסוק יתר במה שהוא עקר, בא על חשבון הדברים החשובים באמת.
בכל הכבוד
דני פרומצ'נקו, עורך אחראי
יואל פלרמן, עורך
