פתח תקוה-תל אביב-חדרה-ראש העין-פצאל-בית שאן-מבוא חמה-מג'דל שמס-דישון-מחלף גולני-חדרה. מסלול קצר בן יותר מ־500 קילומטרים, הכולל נסיעה בין־עירונית, פקקים, עוד פקקים, שבילים, עוד קצת עירונית, קצת כביש מפותל ועוד הרבה בין־עירוניות. כמעט תריסר שעות, שתי ארוחות מלאות, מכל דלק מלא אחד, הרבה תובנות על רכב הפנאי הקטן החדש של היצרנית היפנית  — טויוטה יאריס קרוס — כאן בגרסת הבנזין שלו; למבחן העיקרי, זה של הגרסה ההיברידית, ראו כאן. 

מה שקיבלנו
ליאריס קרוס מנוע בנזין אטמוספרי 1.5 ליטר 3 צילינדרים; בגרסה ההיברידית ההספק המשולב הוא 116 כ"ס, ומחירה נע בין 135,000 שקלים ל־147,000 שקלים; בגרסת הבנזין ההספק 125 כ"ס, טווח המחירים נע בין 120,000 שקלים ל־130,000 שקלים ברמת הגימור 'סקאי', והיא זו שקיבלנו. במפרט, בין היתר: חישוקי "16, תאורת לד אחורית, גג זכוכית פנורמי, מפתח חכם, תאורת אווירה, מולטימדיה מקורית וצג "8, מחוונים מוקרנים, פקדי הילוכים בגלגל ההגה. במפרט הבטיחות: בלימה אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית, תיקון סטייה מנתיב, התרעה על עייפות נהג, עמעום אוטומטי; בלט בחסרונו ניטור שטחים מתים. 

1654198
צילום: מערכת אוטו

לא דומה, דומה
יאריס קרוס לא דומה ליאריס. רכב הפנאי הקטן המבוסס על הסופרמיני לא ממש מזכיר אותה בעיצובו, אלא אם מסתכלים על יחידות התאורה האחוריות. עקרונית, המעצבים הלכו על עיצוב הקרוב יותר לראב4 הקומפקטי, כזה הרחוק מ־CH-R הקומפקטי אף־הוא וקרוב יותר בממדיו לקרוס. כמיטב אופנת השביל, גם כאן רצועות פלסטיק שחורות בכל מקום אפשרי, ויבואני טויוטה אף הוסיפו, כמו אלה בדלתות המצטרפות לאלה בבתי הגלגלים, קצת מלפנים וקצת מאחור. 

החישוקים בקוטר "16, הצמיגים במידה 205/65, והמשמעות היא שדווקא כאן טויוטה לא נכנעה לאופנת החישוקים הגדולים והצמיגים צנומי הדופן. וטוב שכך. התוצאה הכוללת של יאריס קרוס בסדר לטעמי, אך נראה שהסביבה, זאת שכוללת גם את זוגתי, אוהבת אותה יותר. 

בסדר, סביר
סביבת הנהג מגיעה בשני גוונים, כהה ומעט פחות. בחלק העליון החומרים נעימים יותר, אך יש לציין כי אלה הנוקשים אינם דקים וחלולים. איכות ההרכבה והגימור סבירים מינוס. לוח המחוונים מוקרן, ומסך המולטימדיה מזדקר בגאון בחלקו העליון של הדשבורד.

1654196
צילום: מערכת אוטו

לא הכל מרשים
לגג הפנורמי כיסוי המחולק לשניים, תפעולו ידני, הוא לא נעים לתפעול ולפעמים אף הסתבך קלות בכניסה לגג. בוררי בקרת האקלים, עגולים ופשוטים, נוחים לתפעול אך אינם מציגים טמפרטורה. מצלמת הרברס אינה איכותית ואין תצוגת קווי נסיעה. 

המושבים סבירים בנוחותם, הן בבסיס והן במשענת הגב. הבסיס מעט קצר וזה לא אידיאלי לתמיכה הירכיים, גם התמיכה לגב התחתון פחות מרשימה, ועם זאת לא הרגשתי כאבים בסופו של יום. תנוחת הנהיגה טובה בהחלט והיא גם גבוהה ביחס לסגמנט שזה נחמד. הראות החוצה סבירה לפנים ופחות לאחור ויש לציין כי הקורות הקדמיות עבות ואין רווח בינן ובין מראות הצד וזה פוגם בעיקר בנסיעה עירונית. המרחב מלפנים ראוי.

פתח הכניסה למושבים האחוריים צר מדי בשל מפתח דלתות לא מרשים. המרווח לברכיים סביר, לראש פחות וזה לכפות הרגליים מצוין. בסיס המושב נוח וכך גם משענת הגב. אין פתחי מיזוג ואין משענת יד. מה יש? גג פנורמי הגדול. 

1654197
צילום: מערכת אוטו

תא המטען מרשים בנפחו, אמנם סף ההטענה מעט גבוה, אך הפתח גדול ועמוק עם רצפה בשני גבהים. יש תאורה, אין ווי תלייה ועגינה ובעיקר בולט בחסרונו הגלגל החלופי. ואם תרשו לי להיות קטנוני, הכיסוי של תא המטען דק, ממש לא משהו.

עזבו מנגינה
הווליום! המנוע האטמוספרי (כאמור, 1.5 ל', 3 ציל') מייצר 125 כ"ס ב־6600 סל"ד ו־15.6 קג"מ ב־4800 סל"ד — וזו רצועת כוח צרה הממוקמת גבוה. התיבה רציפה ויש לה 10 יחסי העברה קבועים וההנעה קדמית. משך ההאצה מ־0 ל־100 קמ"ש 11.7 שניות, והמהירות המרבית 180 קמ"ש. בפועל, ולמרות נתון ההאצה, התחושה היא שהקרוס זריזה יותר. וגם תחת עומס של עקיפות היכולת נאה, ואלה נעשות בקלות יחסית, במהירויות חוקיות כמובן. הבעיה היא בצליל, ואני לא מתכוון לזה הנוצר על־ידי שלושת הצילינדרים שלא ילהיב איש, אלא לעוצמה. במילה אחת: רעש; בשתי מילים: המון רעש. כן, אפילו בחצי דוושה. ולא, זה לא נעים. אז הביצועים טובים, פעולת המנוע/תיבה חלקה, אבל יחידת הכוח מייצרת המון רעש. וכן, צריכת הדלק טובה: 13.7 ק"מ/ל'.

פחות בעיר, יותר בחוץ
נוחות הנסיעה בינונית. בנסיעה עירונית, טלאים נספגים בצורה נאותה אך תיקונים ושברים פחות. בכביש הבין־עירוני הנוחות טובה בהרבה. איכות הנסיעה נפגמת עוד גם בגלל בידוד רעשים שאינו טוב, בגלל רעשי צמיגים מוחשיים הנשמעים בכל כביש שאינו סלול חדש, ורעשי רוח הנשמעים היטב כבר במהירות דו־ספרתית גבוהה.

1654195
צילום: מערכת אוטו

שבילים וגם עיקולים
נוחות הנסיעה מעבר לכביש הרשימה יותר. הגיהוץ אמנם לא מושלם וגם בשבילים, מהמורות חדות, בוודאי אלה הבינוניות, מורגשות. עם זאת, התחושה היא שיאריס קרוס הוא רכב חסון יחסית, ושינויי גובה לדוגמה לא הלחיצו את רכב הפנאי הקטן, גם לא בורות.

האחיזה סבירה וההתנהגות חביבה. הקרוס מפגין היענות טובה להפניות הגה, ולמרות שאין בלימת מנוע חזקה בהרפיית גז נוצר הידוק קל של הישבן במגבלות. החבילה הכוללת מעניקה ביטחון ולעיתים גם חיוך. 

סיכום ותמורה
לטויוטה יאריס קרוס מספר יתרונות — עיצוב, אבזור נוחות ומפרט בטיחות, תנוחת נהיגה, צריכת דלק מעולה, התנהלות זריזה במספר מצבים — וגם חסרונות: רמת רעשים גבוהה, נוחות נסיעה בינונית. במחירו, ברמת הגימור הגבוהה שנבחנה כאן, 130,000 שקלים, הוא מתייצב מול הטובים שבסגמנט. וכאן, בכל הנוגע לתמורה, יש לו בעיה. ייתכן שרמת הגימור הבסיסית, ב־120,000 שקלים, היא ההצעה הנכונה.

1654200
צילום: מערכת אוטו