כמעט מחצית מהדוחות - עבירות מהירות

גובה הקנס משתנה לפי חומרת החריגה וסוג הדרך, ונע בין מאות שקלים לאלפי שקלים. המדינה אינה מפרסמת נתון רשמי שמפריד את ההכנסות לפי סוג עבירה, אך חישוב שמרני, המבוסס על מספר הדוחות וגובה הקנסות הקבוע בחוק, מצביע על כך שהכנסות המדינה מדוחות מהירות בלבד מגיעות למאות מיליוני שקלים בשנה.

עיקר הדוחות ניתנים באמצעות מצלמות מהירות וניידות תנועה בכבישים בינעירוניים ובצירים מרכזיים. במקביל, נמשך המהלך להרחבת מערך האכיפה, כולל הכנסת אמצעים טכנולוגיים חדשים ושיטות מדידה מתקדמות, כמו מצלמות מהירות ממוצעת - שאת פעילותן עוד נחווה.

בפועל, היקף האכיפה הגבוה אינו מתורגם לירידה חדה במספר תאונות הדרכים הקטלניות. הנתונים לשנת 2025 מצביעים על אחת השנים הגרועות ביותר בדרכים, והוויכוח סביב מטרות האכיפה, בטיחות מול גבייה, ממשיך להיות חלק בלתי נפרד מהמדיניות של הממשלה, לפיה המהירות היא הגורם מספר 1 לתאונות.

הגבייה יש לומר מדווחת באופן מצרפי בלבד, בלי הבחנה בין סוגי העבירות. אולם גם כך, קשה להתעלם מהתמונה שעולה מהנתונים: גם ב-2025 מהירות מופרזת היא לא רק העבירה הנאכפת ביותר, אלא גם אחד ממקורות ההכנסה המניבים ביותר של המדינה בתחום התעבורה.