דאצ'יה ביגסטר - מבחן דרכים

כאשר רועי מדאצ'יה מוסר לי את המפתחות של ביגסטר ועובר על הרכב, הוא מציג בפני חידושים שלא היכרנו כמותם במותג הזה. אלה כוללים, בין השאר, בקרת שיוט אדפטיבית, טעינה אלחוטית לסלולר, אפילו פתחי מיזוג מאחור וריפוד דמוי זמש לריפוד המושב. השיא שמור לתפעול חשמלי של הדלת האחורית. "זה דאצ'יה?", אני שואל.

אני שואל שוב עם החזרת הרכב, כאשר רועי סוקר עם פנס כל ס"מ במרכב. אפילו באולם של ב.מ.וו לא בודקים רכב מוחזר בקפדנות כזאת, אבל עבור דאצ'יה ביגסטר הוא יותר מעוד דגם. 

פרטים, הקשר

ביגסטר הוא האח הצעיר והגדול של דאסטר; הדגם הוצג ב-2024, אבל ממדיו גדולים מזה של הדגם המוכר וברנו-דאציה לא היו חוטאים לאמת אם היו קוראים לו 'דאסטר ביג'. דגם זה נועד למצב את המותג גבוה יותר, לאפשר תג מחיר יקר יותר. זה הרכב היקר של דא'ציה מאז שהמותג הושק בארץ ב-2015. ברומניה עצמה היו ניסיונות פחות מוכרים למצב את המותג גבוה יותר, כמו עם דאצ'יה 2000, בפועל רנו 20 שיוצרה בין 1979 ל-1985. 

פרט לרוחב, הממדים של ביגסטר אופייניים לדגמי פנאי קומפקטיים (C-SUV) ונמצאים בצד היותר גדול של הקטגוריה. כמו כל דגמי דאצ'יה החדשים, הבסיס של ביגסטר הוא הפלטפורמה CMF-B של רנו-ניסאן בגרסתה הזולה (LS). רצפה זו מאפשרת הטמעת מערכות הנעה עכשוויות ומערכות בטיחות עדכניות. עם זאת, גם דגם זה של דאצ'יה לא הצטיין במבחן הבטיחות של יורו NCAP, ובמבחן שנערך ב-2024 קיבל 3 כוכבים, והציונים ברוב הקטגוריות בינוניים: מבוגרים 69%, ילדים 85%, הולכי רגל 60%, מערכות בטיחות 57%. 

צילום: אלי שאולי

בסיס הגלגלים של ביגסטר הוא 270 ס"מ, אורכו 457 ס"מ, רוחבו 181 ס"מ וגובהו 170 ס"מ. מרווח הגחון נכבד, 22 ס"מ. הוא בעיקר ארוך מדאסטר שבסיס הגלגלים שלו 266 ס"מ ואורכו 434 ס"מ, ואילו הרוחב זהה. נפח תא המטען בגרסה ההיברידית שבחנו 488 ליטרים; בדאסטר, 350 ליטרים. משקל הרכב הנבחן הוא 1494 ק"ג.

ביגסטר מוצע בשתי גרסאות מנוע. באחת, טורבו-בנזין 1.2 ליטר, 3 צילינדרים עם מערך היברידי-מתון, וזה מייצר 130 כ"ס ו-23.4 קג"מ, התיבה ידנית עם 6 הילוכים וההנעה כפולה. משך ההאצה ל-100 קמ"ש 11.2 שניות המהירות והמרבית 180 קמ"ש. 

צילום: אלי שאולי

בשנייה, והיא זו שנבחנה, מערכת היברידית כמו זו המשרתת את דאסטר (עם נתונים שונים), גם רנו קפצ'ור וסימביוז. מנוע בנזין אטמוספרי 1.8 ליטר 4 צילינדרים מייצר 109 כ"ס ב-5500 סל"ד ו-17.5 קג"מ ב-3000 סל"ד; 2 מנועים חשמליים מנפקים 49 כ"ס ו-20.9 קג"מ וההספק המשולב 155 כ"ס; בדאסטר: 1.6 ל' 94 כ"ס, לסך 140 כ"ס. 

מנוע הבנזין משולב עם תיבה נטולת-מצמד ולהנעה החשמלית תיבה עם שני הילוכים. משך ההאצה מ-0 ל-100 קמ"ש 9.7 שניות והמהירות המרבית 180 קמ"ש; בדאסטר: 10.1 ש', 160 קמ"ש. 

להיברידית הנבחנת קורת מתח ובלמי דיסק מאחור, ב-1.2 ליטר מתלה רב-חיבורי ובלמי תוף.

מחיר דאצ'יה ביגסטר החל ב-170,000 שקלים, ולרכב שנבחן ברמת האבזור 'ג'ארני' תג-מחיר של 185,000 שקלים.  

צילום: אלי שאולי

עיצוב, נראות

פגשנו בביגסטר לראשונה ב-2021, אז כרכב תצוגה שבישר על הדרך החדשה של דאצ'יה – הן באמצעות העיצוב החדש והמקורי, הן בעזרת הממדים המוגדלים. 

ואכן, דאסטר החדש (2023) וביגסטר שהושק שנה מאוחר יותר מכריזים באמצעות העיצוב כי דאצ'יה ממקמת עצמה גבוה יותר, מה שמוצא ביטוי כאמור באותה רצפה עכשווית, עם יחידות הנעה עדכניות ואבזור מועשר.

צילום: אלי שאולי

כמו דאסטר גם ביגסטר הוא רכב מעוצב לתפארת, מאופיין בהופעה רבת-נוכחות המבוססת על משטחים עם פאזות שונות – ומכסה המנוע הוא דוגמא מצוינת – וכמובן החזית הנוכחת המפגינה נוכחות רב. עיצוב הפנסים הקדמיים, עם מרכיבים של "פטישו של תור' (כמו בוולוו). עם בסיס גלגלים שגדל בקצת ומרכב שהתארך ביותר, סרחי העודף מאחור גדולים יותר בהשוואה לדאסטר. מאחור מודגש חלקה התחתון של הדלת המובלט יחסית, וכך גם הפנסים הבולטים שגם בהם אותו מוטיב. 

הרווח הגדול בין הצמיגים לבתי הגלגל מדגיש בין השאר את מרווח הגחון, מעניק ביטוי לייעודו כרכב פנאי, מצטרף למרכיבים החיצוניים המכריזים על חוסן מבני. 

צילום: אלי שאולי

איך השתנינו? 

עיצוב סביבת הנהג ממשיך את זה של הרכב מבחוץ – בפתחי המיזוג אפילו מרכיבי העיצוב שיש בפנסים – מקורי במבנה ובקווים, משתלב במסר המכוון לרכב תכליתי הפונה לשטח. פריטים בוהקים מרככים את ההופעה הכוללת. החומרים נוקשים, אך התחושה במגע היא שאלה אינם זולים ופשוטים, גם כאן מכוונים להפגנת חוסן. הדיפון בדלתות נוקשה אך המבנה עם תאי אחסון מגודלים משתלב היטב במופע הכללי.  

הצג המרכזי ("10.1) מקורו ברנו, ותפעול מערכות דרכו מסורבל, כמו שליטה במערכות בטיחות מסוימות או כדי לנתק התרעות קרבה שיכולות לשגע בשבילים. זה יכול לקחת קצת זמן. מצד שני אני אוהב את הפטנט שמרכז מערכות בטיחות שרוצים לנתק את פעולתן תחת לחצן אחד; שתי לחיצות וזהו. 

צילום: אלי שאולי

התצוגה נראית פשוטה וכאילו אינה צבעונית למרות שהיא כן וכפי שמוצג עם חיבור אנדרואיד שתפקד היטב. יחד עם קיצורי הדרך המובנים בצד שמאל המפה של וייז נראית קטנה בצג שגודלו סביר. כמו בדאסטר גם כאן השליטה החיצונית בעוצמת השמע נמצאת על מסגרת הצג, ולא ניתן למצוא את הלחצנים הזעירים ללא סיוע. 

עיצוב לוח המחוונים המוקרנים עדכני, אך התצוגה רעשנית ולא תמיד ברורה. הייתי שמח לתצוגה יותר קלאסית עם מד סל"ד. 

צילום: אלי שאולי

תנוחת הנהיגה גבוהה, כראוי לרכב פנאי שכזה, אך זווית הדוושות אינה מתעלה. מכסה המנוע הגבוה והגדול יחסית הנשקף מלפנים, מדגיש את מהות הרכב ומשדר מצדו מסר של חוסן, אך בגללו הייתי שמח לאפשרות הגבהה נוספת של המושב. מה שמפריע היא הבחירה המוזרה במושב נהג שתפעולו חשמלי רק לגובה הבסיס ולזווית המסעד; כיוון המרחק נעשה ידנית. בחייאת, על זה חסכתם? זה מבלבל ומתסכל: היד מרגישה את הלחצנים אך הראש יודע שזה לא יקרה – ובעיקר: תפעול הכיוון למרחק מסורבל בגלל הידית. המושב נוח עם תחילת הנהיגה, אך יכול לעייף בהמשך מכיוון שתמיכת הגב אינו ממוקמת באופן מדויק וקשה לתפעל את הכיוון שלה.  

בסיס הגלגלים, המרכב והגובה הגדולים יותר בחוץ מוצאים ביטוי במפתח דלתות גדול יותר ובעיקר במרחב פנים משופר. בעיקר, מרווחי הרגליים טובים מאוד וכך גם מרווח הראש, ולשיפור באיכות השהות מצטרפים פתחי מיזוג. 

צילום: אלי שאולי

תא המטען גדול והמבנה שימושי. גם בביגסטר תוספות ייעודיות לפריטים מסוימים. הדרך כמו של סקודה, הביצוע פשוט יותר בחומרים וגם בהתאמה, מה שעשוי לגרום לקרקושים. 

מנוע, ביצועים

למרות מנוע בנזין אטמוספרי עם נתונים לא מרשימים המושגים בסל"ד גבוה, בגלל ההנעה החשמלית ששיא המומנט שלה מוגש לנהג כבר באפס סל"ד, ביגטסר יוצא מהמקום בזריזות כזאת שיכולה אפילו להעיר את בקרת היציבות. 

כאמור, המבנה דומה עקרונית לזה שבדאסטר ההיברידית, אך התפוקה רבה יותר, וביגסטר מבצע טוב יותר וגם נע באופן נינוח יותר בכביש המהיר. ברירת המחדל עם התנעה היא ההנעה החשמלית, והרכב יכול לנוע למרחק סביר בעיר. גם מחוץ לעיר יהיו מצבים בהם מנוע הבנזין משאיר את העבודה לחשמלי. 

צילום: אלי שאולי

ההתנעה העצמית של מנוע הבנזין במהירויות איטיות מורגשת, וככל שהסל"ד עולה הוא שקט פחות. מנוע אטמוספרי כאמור מייצר את שיא התפוקה שלו בסל"ד גבוה יחסית ונתוניו כאן אינם גבוהים. לכן, במצבים כמו עליות ממושכות או עקיפות בתנאים מכבידים, ובכלל ככל כשהעומס גדל, המנוע מפגין שהוא מתאמץ, גם ווקאלית, גם באופן הפעולה. 

שילוב הילוכים אינו חלק תמיד ויש מצבים בהם הוא מורגש, ובמקרים אחרים התיבה נשארת עם הילוך נמוך זמן רב מדי; הפערים בין ההילוכים גדולים. כאשר הסוללה זקוקה לטעינה ומנוע הבנזין מטפל גם בכך נוצר רעש. עם זאת, כאשר הסיוע החשמלי נגמר, וזה קורה פחות מאשר בדאסטר, הרכב שומר על כושר סביר. 

צילום: אלי שאולי

הייתי שמח לתפעול ידני של ההילוכים, ולרכב בלימת מנוע המתגלה כשימושית בכבישים מפותלים. 

חטיבת הכוח מקיימת את ההבטחה לחיסכון. ביום המבחן הארוך שהיה עמוס ולוהט הצריכה הייתה 14.3 ק"מ/ל' נאים, ובשיוט נינוח בכביש בין-עירוני עמדה על 17.5 ק"מ/ל'.

נוחות, התנהגות

נוחות הנסיעה ראויה יחסית, וביגסטר מסתדר עם רוב השיבושים אותם הוא פוגש ברחובות הערים ובכבישים מחוצה להן. עם זאת, הוא אינו סופג היטב ממהמורות גדולות, ושיכוך המרכב אינו מרוסן, בעיקר על ציר האורך.

הבעיה היא באיכות הנסיעה ככל שזאת מושפעת מבידוד הרעשים. מעבר למנוע הנשמע כאמור תחת עומס, רעשי המתלים והצמיגים נשמעים על אספלט משובש, ומחוץ לעיר מצטרף לעיתים רעש הרוח.  

צילום: אלי שאולי

בשבילים נוחות הנסיעה נאה ומשתפרת ככל שהמהירות עולה, ולמופע העיצובי של ביגסטר יש ביטוי גם בתנועה בשטח, שם הוא מפגין חוסן מבני. מרווח הגחון הראוי מוסיף לביטחון, גם ליכולת.  

היכולת הדינמית של ביגסטר ראויה, והוא יכול לצלוח פניות בקצב נאה. תחת עומס, הוא רוכן בפניות (ויותר מאשר דאסטר), ובעומס מוגזם הוא ירחיב את קו הפנייה לתת-היגוי. משקל ההגה קל מדי (ואין מצבי ניהוג), שינוי הכיוון אינו מאוד נחוש אבל המעבר משטח מת להפניה ברור. 

לא קל היה לבלמים ביום בו נשברים שיאי חום, אך גם בגלבוע עם יותר מ-40 מעלות ובמאמץ ממושך כושרם נשמר. הם חסרים בנשיכה ראשונית ובהדרגתיות (בכל זאת היברידי), לפעמים נשמעו רעשים. 

מצב B בבורר מביא לבלימה רגנרטיבית, מוסיף לבטיחות ביכולת האטה ראויה בפרט במורדות, גם בשאר מתארי הנהיגה. הבעיה היא שבתנאים משתנים פעולתו אינה חלקה באותו אופן. כמו בדאסטר בלימה חזקה מפעילה את איתות החירום, וזה אינו מפסיק מעצמו. 

צילום: אלי שאולי

סיכום, תמורה

ביגסטר מביא את ההיצע של דאצ'יה למקום ולמעמד בו לא הייתה עד כה. הוא עושה את זה באמצעות עיצוב ייחודי ומושך, סביבת נהג שעיצובה מוצלח מאוד, אבזור מועשר יותר, מרחב פנים טוב ותא מטען יעיל. על כל אלה מתווספים ביצועים נאים, צריכת דלק טובה מאוד, נוחות נסיעה ראויה, כישורי תנועה מוצלחים בשבילים.

מנגד, איכות החומרים בתא הנוסעים בינונית, פריטי אבזור מסוימים חסרים, בעיקר איכות הנסיעה לא מוצלחת ככל שמדובר בבידוד רעשים. בנוסף, הציון במבחן הבטיחות של יורו NCAP הוא של 3 כוכבים, בינוני ברוב הקטגוריות.

והוא עולה 170,000 שקלים בגרסה הבסיסית, 185,000 שקלים בגרסה שנבחנה. 

בהקשר הרחב יותר, גם אם התמורה כרגע אינה מהסוג המאתגר את דגמי הפנאי הקומפקטיים המקובלים בישראל, שחלקם נמכר במחיר קרוב מאוד, מבחינת דאצ'יה זה צעד הכרחי לשיפור המיצוב והמעמד שלה, וביגסטר מהווה עבורה נקודת תפנית ראויה.