האם רכב חשמלי באמת פחות מזהם?

סביר להניח שאם תשאלו נהג רכב חשמלי מה היו המניעים שלו לביצוע המעבר הוא ישיב על חסכון בעלויות התפעול – בעיקר בזכות עלות הנסיעה הנמוכה לכל ק"מ הודות למחירי החשמל הלא ממוסה לעומת מחירי הבנזין המאמירים. חלק מהנהגים יספרו על הרצון לעבור למוצר מתקדם וטכנולוגי יותר, חלק יאמרו שהרכב החשמלי "קנה אותם" בזכות פיצ'ר כזה או אחר. מטעים יאמרו שדאגה לסביבה שיחקה תפקיד משמעותי בבחירה לעבור לחשמל.

וזה מעניין שכן בתחילת הדרך הרכב המחושמל היה קודם כל יקירם של שוחרי איכות הסביבה – שיטת הנעה זו נחשבה לנקיה והמתקדמת ביותר ליישום מעשי. אבל האם היא באמת מציעה יתרונות ביחס לרכב המסורתי עם מנוע בעירה פנימית?

קודם כל לא
האמת היא שתהליך ייצור הרכב החשמלי הוא עניין מזהם במיוחד, הרבה יותר מאשר ייצור רכב מקביל עם מנוע בעירה פנימית. האשמה נוגעת בעיקר לרכיב המרכזי ביותר – הסוללה החשמלית.

לעלות הסביבתית הגבוהה הכרוכה בייצור סוללות לרכב חשמלי כמה גורמים. ראשית מרבית הסוללות דורשות שימוש במתכות ארץ נדירות יקרות לכרייה. לרוב מפעלי הכרייה של מתכות אלה מייצרים זיהום ניכר ודורשים משאבים רבים לחילוץ וזיקוק המתכות הנדרשות. בהמשך, גם בתהליך הייצור עצמו מושקעת אנרגיה רבה ורמות הזיהום גבוהות.

כך יוצא כי מחקרים שונים מצאו כי תהליך ייצור של רכב חשמלי כולל "חוב פחמן" שיכול להגיע גם ליותר מ-100% תוספת בהשוואה לרכב מקביל עם מנוע בעירה פנימית.

בדיקה כותרת

והוא ממשיך לזהם יותר גם בהמשך
הסוללה הכבדה מביאה למשקל כולל גבוה יותר בכמה מאות קילוגרמים מזה של רכב בנזין מקביל. תחשבו על כמות החומר העודפת הנדרשת לייצור רכב כבד כזה ביחס לרכב סטנדרטי.

אותו משקל ממשיך להשפיע גם על השימוש היום-יומי. כך למשל נמצא כי המשקל העודף מביא לשחיקה מהירה יותר של צמיגי הרכב ביחס לרכבי בנזין מקבילים. שחיקת הצמיגים המהירה מביאה לעודף פליטת חלקיקי צמיגים ומיקרו-פלסטיק לסביבה וקצב ההחלפה הגבוה יותר של הצמיגים מעמיס על על המשך השרשרת.

אבל זה מתאזן
החדשות הטובות כרגע הן שלמרות נקודת הפתיחה הלא מבריקה, לאורך מחזור חיי הרכב נראה כי יש יתרון סביבתי לרכב החשמלי. העדר פליטת המזהמים בעת הנסיעה מביאה לכך שבסוף חייו רכב חשמלי יפלוט פחות גזי חממה בהשוואה לרכב בנזין מקביל, בשיעור של עד 70% בהתאם למחקר.

נקודת השוויון תלוי ביעילות הרכב החשמלי הספציפי אך בעיקר בדרך ייצור החשמל בו עושה שימוש הרכב החשמלי. לפי מחקר שביצעה וולוו, אפילו במדינות אשר מפיקות חשמל באמצעות תחנות כוח מזהמות הרכב החשמלי שנבדק (XC40 החשמלי) יצליח לאזן את פליטת המזהמים הראשונית הגבוהה בתוך כ-9 שנים או כ-200,000 ק"מ.

במידה ומדובר במדינות המפיקות את מרבית האנרגיה שלהן באמצעים ירוקים יותר הזמן והמרחק הדרושים לקיזוז מתקצרים משמעותית לפי וולוו לכ-77,000 ק"מ בלבד המתרגמים לשימוש של כ-3 שנים. מחקרים נוספים מצביעים על זמן שימוש דומה ואפילו קצר יותר – האופטימיים ביותר מדווחים על כ-6 חודשים – לקיזוז חוב הפחמן הראשוני.

מעבר לכך, צריך לזכור כי אחד היתרונות ברכב חשמלי הוא כי הרכב אינו מזהם בסביבה המיידית שלו. כך שרחובות הערים בהן הרכב החשמלי נוסע והאנשים הנמצאים בהם מרוויחים אוויר נקי יותר. עוד חיסכון סביבתי נוגע לבלמים אשר לרוב נשחקים בקצב איטי יותר בזכות מערך הבלימה הרגנרטיבי.

אז האם רכב חשמלי מזהם פחות? לפחות לפי המחקר הקיים כרגע התשובה היא לא מיד, אבל בהחלט כן.