ליפמוטור B10 – מבחן דרכים (השקה עולמית)

ב-2017 הוצג הדגם הראשון, הסופרמיני LP-S01, וייצורו החל שנתיים מאוחר יותר. אז גם הוכרז קונספט לדגם פנאי. אבל העיקר היה בהמשך: ב-2020 נחתם הסכם בינה לבין FAW – תאגיד הרכב השני בגודלו בסין – ליפמוטור הונפקה בבורסה, התייצבה באירופה בספטמבר 2023 (מינכן), דיברה עם פולקסווגן ואז הגיע השינוי הגדול.

תאגיד סטלנטיס – נוסד ב-2021 עם חיבור PSA ל-FCA; מותגי אופל, אלפא, ג'יפ, מזראטי, סיטרואן, פיאט, פיג'ו, ראם, DS (ועוד חמישה) – השקיע בליפמוטור 1.5 מיליארד אירו ב-2023 ורכש 20% מהמניות (הגדול מבין בעלי המניות). בשנה לאחר מכן כבר הוקמה חברה חדשה, Leapmotor International שסטלנטיס היא הבעלים שלה (51% מהמניות) ולזו תפקיד כפול: לשווק את כל דגמי ליפמוטור ולתת להם שירות בכל העולם שהוא לא סין, להקים מפעלי הרכבה, גם באירופה. 

הפוטנציאל גדול: ליצרן הסיני ידע מתקדם בכל הקשור למערך החשמלי – סוללות וניהולן, רצפה מתקדמת – גם מערך מחשוב עכשווי, מפרט בטיחות מכובד, היענות מהירה לשוק משתנה ולפידבק של הלקוחות; לתאגיד האירופאי-אמריקאי ניסיון מצטבר עצום במרכיבים הדינמיים של הרכב, שיווק ושירות בכל רחבי הגלובוס, ופוטנציאל כביר בהגדלת היקף המכירות שלו, גם באירופה, בזכות הקמת מפעלים ביבשת. 

הדגם החשוב הראשון של ליפמוטור בתבניתה החדשה הוא דגם הפנאי בגודל בינוני C10, המשווק כאן מזה שנה, כעת גם ב-PHEV; היינו בהשקתו, בחנו אותו בארץ. 

הדגם החשוב השני הוא דגם הפנאי הקומפקטי B10 שהוצג באוקטובר 2024 בתערוכת פריז, ובהמשך לנ"ל, אמור להיות מורכב גם בספרד החל ב-2026. ממש כאן יצוין כי על אותה רצפה חדשה (מיד) ואותו בסיס גלגלים (מיד) התווספה השנה הסדאן B05 ובשנה הבאה תצטרף גם ההאצ'בק לאפה 5 (בירושלים תיקרא 'אשתנור 5'). ואיך אפשר בלי: גם דגם פנאי ענק שהוצג כעת, D19.

ליפמוטור מפגינה ביצועים נכבדים מאוד השנה (ינואר-ספטמבר) – עם מקום שביעי במכירות רכב חשמלי סיני בעולם והכפלת המכירות ביחס לתקופה זו קודם. סך המכירות שלה, גם בסין, היה 400,000 יחידות, פי 1.3 מאשר בשנה הקודמת. בהינתן מספר הדגמים המועט ומשך הזמן הקצר שלה – בהחלט ראוי לציון. 

הפרטים המפורטים

הרצפה היא העדכנית של ליפמוטור, LEAP 3.5. לזו מבנה של תא-לגוף (CTB) – מה שמעניק לרכב קשיחות מבנית משופרת בחלקו התחתון, משקל מופחת, מרכז כובד מונמך (טוב ליכולת הדינמית, גם למרווח ראש), מספר קטן של רכיבים חשמליים (20 במקום 100), ומכאן פחות תקלות. 

בסיס הגלגלים 273.5 ס"מ; אורך הרכב 452 ס"מ, רוחבו 189 ס"מ וגובהו 167 ס"מ. נפח תא המטען 430 ליטרים ומשקלו בגרסה שבה נהגנו ותגיע לארץ הוא 1756 ק"ג. חלוקת המשקל, כך נמסר, היא 50:50, ליכולת דינמית משופרת. 

על ההנעה ממונה מנוע חשמלי אחורי וזה מנפק 218 כ"ס ו-24.5 קג"מ, ואלה מסדרים לרכב האצה של 8 שניות ל-100 קמ"ש ומהירות מרבית של 170 קמ"ש. 

דגם זה מוצע עם שני סוגים של סוללה, 56.2 קוט"ש ו-67.1 קוט"ש, והשנייה היא שתגיע לישראל. זו מעניקה טווח מוצהר של 435 ק"מ והספק הטעינה המהירה הוא 168 קילוואט; מ-30% ל-80% ב-20 דקות. הסוללה, כך ליפמוטור, תוכננה לעמוד בטעינה ובפריקה מלאות מבלי לפגוע באורך חייה. 

האבזור, כמקובל בדגמי סין, עשיר מאוד. B10 יוצע בישראל בשתי רמות אבזור, 'דיזיין' ו'לייף'. בזו הגבוהה שבה נהגנו תאורת לד מלאה, חישוקי "18, גג פנורמי עם סוכך(!), מצלמות היקפיות, מפתח חכם ואפליקציה (מיזוג מקדים, מצב הסוללה, מיקום הרכב), תפעול חשמלי לדלת תא המטען ולמושבים הקדמיים שיש בהם מיזוג וחימום, בקרת אקלים דו-אזורית ופתחי מיזוג מאחור, מסך "14.6, טעינה אלחוטית, תאורת אווירה.  

בעדכון OTA הקרוב תתווסף מערכת שתזהה תקר בגלגל בזמן אמת, גם במהירויות גבוהות, והודות לשליטה בבלמים ובהיגוי תעצור את הרכב באופן מבוקר בצדי הדרך. סידור מצוין ונקווה שלא נצטרך לבדוק.

מפגש ראשון

ליפמוטור B10 – שעוצב כמו הדגם הגדול יותר בסדנת המותג במילנו, איטליה – בעיקר, דומה לו: עיצוב מעוגל ואלגנטי, קווים נקיים, פסי תאורה מחוף לחוף בשני צדי הרכב; לא מסעיר, כן נאה. בחזית ומאחור פגושים שחורים ומבריקים, וסביב מותקנים אותם חישוקי "18 שאיכשהו אינם גדולים מספיק לבתי הגלגלים.   

סביבת הנהג מביאה אף היא את עיקר המאפיינים של דגמי ארץ סין. הקווים נקיים אף הם, מתגים פיזיים אינם כדי לשמר את המופע האלגנטי, וזה נשכר מגוונים נעימים מאוד. החומרים טובים, גם דיפוני הדלתות איכותיים והגימור ראוי. הכל יוצר אווירה נעימה והגג הפנורמי הגדול מוסיף כאשר הכיסוי מוסט; לכושר הכיסוי שלו יתרון בקיץ, לתשומת לבם של היצרנים שלא הפנימו. 

הקונסולה המרכזית יותר מראויה – עם משענת יד רחבה ונעימה, שני משטחים לטלפון (אחד לטעינה אלחוטית) במיקום הנכון, מחזיקי כוסות מתקפלים המאפשרים להרחיב את חלל האחסון. בצד הפחות שימושי ויותר מבדר: תאורת האווירה מסוגלת לרקוד תוך כדי החלפת צבעים.

המסך המרכזי כאמור גדול ("14.6) ואיכות התצוגה טובה מאוד. לוח המחוונים ("8.8) מחובר לבסיס ההגה ונע יחד אתו. זה אולי פרט קטן, אבל כאשר נוהגים בכבישים המפותלים שמעל ניס, ומגלים שמפת הניווט מוקרנת בחלקו הימני מפנימים כמה זה חשוב.

אבל סביבת הנהג אינה מביאה רק ממיטב היתרונות של דגמי סין אלא גם את הצד הפחות מוצלח שלהם: הנדסת אנוש בינונית, בעיקר בגלל אותה גישה האומרת שתפעול המערכות צריך להיעשות דרך המסך המרכזי, כי זה מתקדם, וזה כמו סלולרי, וזה  מאפשר עיצוב נקי וכולי. ואכן, כמעט כל פעולה – החל מכיוון מראות ועד שינוי עוצמת המיזוג – נעשית דרך המסך, וכאמור אין כמעט פקדים פיזיים: זה נראה מצוין, החיפוש דרך תפריטים מסורבל בכלל, ממש לא מוצלח תוך כדי נהיגה בפרט. 

בשיחה עם מנהל המוצר העולמי של ליפמוטור לא נשמעה הסתייגות מצדו – ממש כשם שנשיאה, עם השקת C10, דיבר בשבח הסידור הזה; הוא טען שאני לא צעיר מספיק בכדי להבין (גם הנשיא כך בזמנו; דף המסרים לא שונה). אנחנו נטען כי כבר ציינו שניהול סלולרי בעמידה אינו כמו התעסקות במסך הנמצא מחוץ לשדה הראייה במהירות 120 קמ"ש. אגב, הנשיא היה פחות בטוח בעצמו כאשר ציינו כי החל מ-2026 יידרשו על-ידי יורו NCAP פקדים פיזיים לפונקציות עיקריות. וכן, יש יצרנים סיניים שכבר החלו לפעול בכיוון זה.

במסך סרגל קבוע בתחתית המסך לפעולות עיקריות וניתן לייצר תפריט 'קיצורי דרך' לפי בחירה. אצלנו, בארץ הקודש, המערכת תתמוך באפל קארפליי ובאנדרואיד אוטו אלחוטיים וניתן לגשת אליה בקלות מכל מסך.

המושבים מלפנים יותר ממספקים, אם כי אין אפשרות לכוון את התמיכה לגב התחתון, וקביעה זו מבוססת על ארבע שעות נהיגה רצופות. המרחב עצמו ראוי בהחלט בזכות התכנון של הקונסולה המרכזית אם כי קו מותניים גבוה מעט פוגם בשדה הראייה לצדדים. 

הכניסה לחלק האחורי נוחה, והמרחב שם ראוי. מרווחי הרגליים טובים בגלל הרצפה השטוחה, גם בגלל המבנה. המושב שם נוח והבסיס ארוך יחסית, מעבר לפתחי המיזוג ושקעי USB נוספת כאן גם מגירת אחסון.

בכל הקשור לתא המטען ומעבר לנפח המוצהר (430 ל') הנאה, לרצפה מאחור שני גבהים, ישנם ווי עיגון ותאורה ואין גלגל חלופי; כמו בהרבה-הרבה מדי דגמים. וחבל שכך. בחזית תא נוסף בנפח 25 ליטרים המיועד לכבל הטעינה. 

התנסות בכורה

התאוצה כצפוי מרשימה לטובה – בעיקר בגלל אופי הפעולה של המנוע החשמלי המנפק את מלוא המומנט כבר בסל"ד אפס – הביצוע ליניארי ונעים, ובהינתן הנתונים לא אגרסיבית. במהלך ההשקה נהגנו כאמור ארבע שעות, רובם בכבישים הרריים, והטווח שהתקבל בפועל לא היה רחוק מהנתון המוצהר. 

הכבישים המתפתלים מעל הריוויירה הצרפתית הזכירו לי את נס הרים – אצלנו לדעתי יותר יפה, אבל שם האספלט יותר טוב. מבחן דרכים לדגם הנמכר בישראל צריך להיעשות על תשתית מקומית – אבל היי, זו התרשמות ראשונית בלבד, וההתרשמות טובה. המתלים מכוילים על הצד הרך אך לא רך מדי כאן בניס. בידוד הרעשים הרשים לטובה גם כשהצפנו למהירויות תלת-ספרתיות מתונות. היצרן ציין כי בתא המטען ובבתי הגלגלים הותקנו חומרים סופגי רעש. 

מסיכום להתחלה

ולאחר כל הדברים האלה ניתן לסכם באופן זמני כעולה מאופי האירוע, כי ליפמוטור B10 הוא רכב פנאי קומפקטי נאה בעיצובו, סביבת הנהג שלו נעימה לעין ועשויה היטב, מפרט האבזור עשיר ומרחב הפנים נכבד. בנוסף, הביצועים שלו נאים, ואיכות הנסיעה, ככל שמדובר בבידוד רעשים, טובה. לא יכולנו להתרשם מנוחות הנסיעה הרלוונטית לישראל, כי שם זה לא כאן, וגם היכולת הדינמית לא אותגרה מאוד – אבל היא סולידית כנדרש. הנדסת האנוש, וכמו בכמעט רוב דגמי סין, בינונית בגלל שעיקר תפעול המערכות נעשה דרך המסך המרכזי – לא הדבר שנוצר לניהול רכב הנע בכביש המהיר.  

כאן, בישראל, האתגר יהיה כפול: רכב חשמלי אינו מתכון בזכות עצמו למכירות בהיקף גדול כמו שהיה ב-2024; לדגם הזה – רכב פנאי, קומפקטי, חשמלי – יש לא מעט מתחרים בשוק המקומי, חלקם של מותגים שכבר היו למוכרים מאוד. 

מה שיקבע והרבה מאוד – ומעבר למה שיעלה במבחן מדוקדק ורלוונטי כאן – הוא המחיר. זה לא נמסר עדיין ויפורסם עם השקת B10 בתחילת דצמבר הקרוב.

עם זאת, ובהינתן מחיר הכניסה של הדגם הגדול יותר, C10, העומד על 170,000 שקלים – מחיר שיהיה נמוך ב-10% עד 15% יכול להעניק לדגם זה מקדם תמורה נכבד ביותר, לביקוש בקנה מידה ראוי לציון.