BYD דולפין סרף - מבחן דרכים

מכוניות מיני חשמליות קטנות אף הן לא התעלו בהיקף המסירות. למרות ממדים סבירים אך מחירים גבוהים, קניית רכב שהטווח שלו בפועל מוגבל ל-200 ק"מ, לא השתלבו בצורך/רצון לרכב שיודע לעשות הרבה יותר. הדגמים/גרסאות החשמליים מאירופה ממש לא היו המרכיב לשינוי המשוואה.

הקשר, פרטים

דולפין סרף הוצגה בסין על-ידי BYD כסיגל (Seagull; שחף) ב-2023 ותפסה את מקומה של F0, שמצדה נראתה כהעתק של טויוטה אייגו המקורית. מאז עברה שני עדכונים והגרסה האירופאית משודרגת. דגם זה זכה לשמות רבים בשווקי העולם (דרך שמקורה ביצרני יפן), ובאירופה שונה שמה לדולפין סרף, חלק מסדרת דגמי אוקיינוס שלה. הבסיס של סרף הוא רצפת e-Platform 3.0 החשמלית של BYD והיא הקטנה בסדרה זו. 

דולפין סרף, המצטרפת למבחר ההולך וגדל של BYD בארץ (מעל עשרה דגמים כיום) היא מיני, אך כמו דגמים חשמליים ו/או סיניים רבים אחרים, הממדים שלה ממקמים אותה בקטגוריה גבוהה יותר, במה שאפיין עד לא מכבר את קטגוריית הסופרמיני. כולמר שבישראל היא תתחרה מול מכוניות קטנות חשמליות כמו ליפ מוטור T03 ודונגפנג בוקס. הראשונה קטנה, חלשה וזולה ממנה משמעותית והשניה חופפת לה ברוב מידותיה ויכולותיה ועולה כמותה. היא גם מציעה עדיפות מוחצת מבחינת מימדים וביצועים על פני קיה פיקנטו ויקרה ממנה ב-6,000 שקלים בלבד. 

באשר למידות: בסיס הגלגלים של דולפין סרף הוא 250 ס"מ, אורכה 399 ס"מ, רוחבה 172 ס"מ וגובהה 159 ס"מ. משקל הגרסה שבחנו 1445 ק"ג ולרכב ארבעה מושבים בלבד. 

דולפין סרף מוצעת בשתי גרסאות הספק. ל'בוסט' 88 כ"ס ו-17.9 קג"מ, משך ההאצה ל-100 קמ"ש הוא 12.1 שניות. ל'קומפורט' הספק גדול בהרבה, 156 כ"ס, והמומנט הוא 22.4 קג"מ, מה שמסדר לה 9.1 שניות ל-100 קמ"ש. בשתיהן המהירות המרבית 150 קמ"ש. 

בשתי הגרסאות סוללת 43.2 קוט"ש (LFP), טעינה מהירה של 85 קילוואט וביתית של 11 קילוואט והטווח המוצהר הוא 322 ק"מ ל'בוסט', 310 ק"מ ל'קומפורט'. 

מחיר הגרסה החזקה הוא 124,000 שקלים, אבל אנחנו בחנו את החלשה יותר בשל מחירה: 115,000 שקלים. האחריות ל-BYD דולפין סרף היא 6 שנים או 150,000 ק"מ  לרכב, ו-8 שנים או 200,000 ק"מ על הסוללה ומערכת ההנעה החשמלית.

ולפני שנמשיך, הרי הודעה: BYD דולפין סרף הקטן זכה בציון של חמישה כוכבים במבחן הבטיחות של יורו NCAP, עם 82% בהגנה על מבוגרים, 86% בהגנה על ילדים, 76% בהגנה על הולכי רגל, 77% במערכות הבטיחות. בהחלט ראוי לציון. במיוחד בהשוואה למתחרה הישירה שלה, הדונגפנג בוקס שנבחנה רק לאחרונה וקיבלה 3 כוכבים במבחן. 

עיצוב, נראות

במפגש על הכביש, כאשר המכונית אינה בצהוב זרחני כמו בחלק מהתמונות שלה, היא נראית מעט פחות מושכת. העיצוב חסר בליטוש וכולל הרבה משטחים ישרים עם חיבורים חדים ומעט גסים. יחד עם ספוילר ענק בקצה הגג, הקווים מחברים את הדגם יותר לשמו המקורי, שחף, כאן חד-מקור, מאשר ליונק ימי גדול שגופו זורם. הפרופורציות מדגישות את העיצוב, וממד הגובה גורם לרכב להיראות מעט צר. חישוקי ה-"16 נראים מעט קטנים מדי בעיקר בגלל בית הגלגל הגדול יחסית.  

*חישוב הביטוח על פי נהג בודד, ללא עבר ביטוחי, בן 40 עם 20 שנות רישיון מהמרכז

סביבת נהג, נוסעים 

סביבת הנהג מפגינה קרבה לדגם דולפין מאותה סדרת אוקיינוס. המראה הולם ומכובד גם אם החומרים ברובם קשיחים למגע, שילוב גוני האפור והמבנה הספורטיבי של המושבים מעניק לסביבת הנהג הופעה נעימה, ולטעמי גוונים חמים יותר היו מוסיפים. 

במרכז צג הפועל באופן המקובל ב-BYD והכי חשוב יודע להסתובב. או שלא; החיבור לאנדרואיד מגביל את האפשרות הזו ועימו לרוב הצג לא יסכים להסתובב או יחזור בפתאומיות למצב אופקי. 

הצג, "10.1, אינו גדול ביחס למקובל בדגמי סין, אך בהחלט מתאים למיני שכזאת. הבעיה היא שלתפריטים סימולים קטנטנים והם עצמם סבוכים ומפורטים מדי; העובדה שמדובר ברכב פשוט יחסית משפרת את קשרי התפעול עם המערכות. גודל ה"לחצנים" ברשימת התפריטים או בבסיס הצג כה קטן, עד כי קשה לדייק בלחיצה עליהם, ובהשתקפויות יש בעיית של קריאות. בעיית גודל הסימולים/אותיות משותפת להרבה מיצרני סין; כנראה שהסינים אוכלים הרבה גזר ורואים נפלא. לתפעול אינטואיטיבי לא מסייעת העובדה שכאשר אנדרואיד משולב במערכת, יש צורך בהרבה לחיצות לשינוי פעולה או ברדיו, ולא פעם  תגובות המערכת לא מספיק מהירות והצג לא מספיק רגיש ללחיצה. אגב רדיו: הקליטה שלו אינה טובה. 

מתחת לצג שורה נאה של לחצנים לקיצור דרך המסייעים לתפעול שהינו בכל זאת טוב מהמקובל בדגמים רבים שמקורם בסין. הלחצן השמאלי הוא בורר הילוכים מקורי שתפעולו אינו שגרתי. בחירת המיקום שלהם מעט אקראית ולא ברור מדוע צריך שני לחצנים למצבי ניהוג. תפעול בורר מצבי הניהוג אינו מוצלח מכיוון שהלחיצה אינה 'קליקית', ובתצוגה המצבים לא עוברים בסדר צפוי ובאופן מהיר. 

בקרת אקלים אין ותפעול המיזוג דרך הצג מעט מוזר, מכיוון שלצורך סימטריה סקלת החום/ קור מופיעה בשני הצדדים למרות שזו אותה אחת. מערכת האוורור רועשת כי גם במצב המינימלי המפוח מייצר יותר מדי רוח, למרות שהקירור עצמו מספק. לפתחי המיזוג אין סגירה טובה, המרכזיים מעט נמוכים מדי וקל לכוון אותם ידנית.

מערך הבטיחות נגרר לשפע התרעות מיותרות (בעיקר תשומת לב נהג ומהירות). תיקון ההיגוי אינו אלים כמו בדגמים אחרים קרובים, למעט כאשר בקרת השיוט מופעלת, אבל הוויברציות מופרזות. במפרט הבטיחות חסר ניטור שטחים מתים. 

קצת מפתיע לפגוש במכונית קטנה וזולה מושבים ספורטיביים עם תפעול חשמלי. הם מעט פשוטים במבנה, חסרה אפשרות להקשחת המסעד אבל המושבים הקדמיים נוחים באופן מספק. תנוחת הנהיגה עבורי נאותה אך לגבוהים יפריע שלא ניתן לכוון את ההגה למרחק. 

ביחס לרכב קטן המרחב מאחור נאה גם בזכות רצפה שטוחה. הרכב כאמור מוגבל לשני נוסעים מאחור, וככל שמדובר במרחב עצמו ניתן היה לסדר מקום לנוסע שלישי.

תא המטען צר וגבוה ולכן נראה קטן מהנפח בפועל, 308 ליטרים שהוא יעיל ומספק ברכב כזה. מתחת לרצפה תא נוסף ומפריע שאין כיסוי. 

מנוע, ביצועים

בעידן הרכב החשמלי הסיני, נתון הספק של 88 כ"ס נראה ממש קטן, אבל כדאי לזכור שלקטנות כמו קיה פיקנטו יש פחות הספק (אבל גם פחות משקל). בפועל, לא באמת קשה להסתדר עם זה – בעיקר בגלל נתון מומנט ראוי (17.9 קג"מ) הזמין במלואו כבר באפס סל"ד. 

בעיר, הרכב זריז ויעיל, הן ביציאה מרמזור אדום, הן בצבירת מהירות בכבישים פרבריים. עם זאת, כאשר יוצאים מהעיר ובמיוחד כאשר עולים לכבישים המהירים, ההספק הלא גבוה מורגש; האצות הביניים הרבה פחות נמרצות, והמצערת הקהה אינה מוסיפה.  

ועדיין, אחרי כמה מאות קילומטרים במגוון כבישים מהירים לא הרגשנו כמו דולפין מחוץ למים. הרכב אינו מדרבן לעקיפות זריזות, כאלה דורשות קצת תכנון אבל אפשר להסתדר עם זה והשמועות אומרות שניתן אפילו להגיע לקצת יותר מאותם 150 קמ"ש מרביים; עבור רכב עממי וקטן מדובר ביכולת מספקת. 

טווחי הנסיעה פחות בעייתיים מהצפוי אבל דורשים תכנון ומונעים ספונטניות. למשל, אם יצאתם כמוני מתל אביב לטיול קצר לכרמל ובדרך חזרה, אחרי 200 ק"מ, זוגתכם גילתה מבצע מכירות חד-פעמי לריהוט "בדיוק כמו שאנחנו צריכים" באזור שוהם. "זה לא רכב להתנהלות ספונטנית", אני מגיב, מחשב שזה יוסיף כ-55 ק"מ לדרך המתוכננת הביתה ומציין כי "נהיה חייבים לעצור לרבע שעה טעינה בנתניה". כמובן שהעצירה נמשכה זמן רב יותר, מעבר לחצי שעה, גם כי בעמדה היותר-מהירה של אפקון ליד איקאה הותקן כבל קצר מדי. מנפלאות עידן החשמל. בכל אופן, הגענו מ-30% ל-75% ב-26 דקות; לרוב קצב הטעינה היה סביר אך פחות טוב מהמובטח.

סוללה מלאה הבטיחה 325 ק"מ אופטימיים ולאורך הזמן נראה שלא משנה כיצד ננהג צריכת האנרגיה טובה. באותו טיול לכרמל, ולאחר שבערב ויתרנו גם על שירותי המיזוג, חישבנו כי הטווח בפועל הוא כ-280 ק"מ תוצאה של צריכה העומדת על 6.2-6.4 ק"מ/קוט"ש; BYD עדיין לא מתקינה מחשב דרך אמיתי. יש יתרונות להספק קטן ולמשקל שאינו מוגזם. ביום המבחן במסלול שכלל גם מעט קטעים מאומצים רשמנו 5.7 ק"מ/קוט"ש (כ-245 ק"מ).  

נוחות, התנהגות

נוחות הנסיעה בסרף, אינה מצטיינת – בעיה מובנית בדגמים קטנים. שיבושים קטנים מורגשים ויוצרים תחושה שהרכב "עסוק". הרכב מתמודד באופן סביר עם שיבושים גדולים אך פעולת הבולמים אינה מהודקת ותנועת המרכב על פסי האטה ופתיחת הבולם בירידה מהם מורגשת מדי לעיתים. בכביש המהיר הגולש לא תמיד הצטיין על גלים.  

איכות הנסיעה, ככל שמדובר בבידוד רעשים, אינה מתעלה. בעיר נשמעת פעולת המתלים ומחוצה לה רעשי כביש ורוח. 

אני תוהה לאן הגענו אם אני מסנגר על הפחתת כוח, אבל בסרף יש לכך יתרונות. אותו הספק מופחת מעמיס פחות על מכלולי ההיגוי והשלדה, ואם בכלים סיניים רבים נראה שתפוקת המנוע גדולה מיכולת המתלים, כאן יש יותר הרמוניה. ההתנהגות צפויה וברורה. לעיתים, במהירויות גבוהות היציבות הכיוונית נפגעת.    

עם זאת פעולת המתלים אינה מלוטשת ורכינת המרכב בפניות מורגשת. משקל ההגה משתנה לעיתים באופן לא הדרגתי עם עליית המהירות, אך כישורי ההפניה שלו טובים.   

יש שתי דרגות לבלימה הרגנרטיבית, שתיהן לא חזקות. לבלמים חסרה חדות ועוצמה אבל בעיקר מפריעה יותר הפגיעה ביציבות בעצירה חזקה.