אופל מוקה GSE ואופל גרנדלנד GTE – מבחן דרכים (השקה עולמית)

היו שטענו כי מערכות הזרקה אינן מעניקות את הצליל ההוא שמאייד כפול יודע לזמר, אחרים העדיפו את מה שהם יכולים לסדר לבד ולא להיות תלויים בחיבור למחשב. מנועי טורבו לא העניקו את החוויה ההיא שיצרו מנועים אטמוספריים, היו שבכו עם המעבר להגה הידראולי, כך שהרבה פחות מידע זרם לידיים. אלא שגם זה היה דבר שהתברר שניתן לסדר באמצעות הגה כמו זה של פיג'ו 306, אחד ההגאים ה"מדברים" יותר שהתחברו בין גלגלים. מזה דור התגבור חשמלי, וזה מעניק הרבה דברים, וייתכן שמישהו יצליח ליצור הגה כזה שגם מדבר עם ידי הנהג, מספר להם על הגלגלים. ואולי לא. 

אבל מעבר לדיון הכללי בכל הקשור לרכב ספורטיבי בכלל, כזה חשמלי בפרט – אתם יודעים: גם כבד, גם שקט, גם לינארי – יצרנים כאלה וגם אחרים מנסים לשמר את רוח הדברים. כלומר, לא רק ביצועים, שזה קטן על כל מנוע חשמלי, גם התחושה, והחיבור והיכולת בכבישים ההם.

ההזמנה של אופל

המותג הגרמני הזמין אותנו להשקת גרסת GSE של אופל מוקה, רכב הפנאי הקטן שלה (וגם עם הקטע הספורטיבי של רכבי פנאי היו הרבה דיבורים). סימול זה הוצמד לראשונה לקומודור של אופל (מכונית סלון, 1967-1986) ב-1970 אז כ-'GS/E'. המשמעות אז הייתה 'גרנד ספורט/הזרקה' (Grand Sport Einspritzung), עם הטמעת מערכת D של בוש. כעת אופל חוזרת לסימול הזה כדי לציין רכב ספורטיבי עכשווי, ואותה E מציינת כעת Electric.

כבר מתוך מה שידוע, אותו מוקה אינו מצויד בשני מנועים והנעה כפולה, כך שזה מוריד מראש ציפיות לביצועים מסמרי שיער, אלא שזה משעיר את עיקר הנטל הספורטיבי על מרכיבי השלדה. וזה כבר סיפור אחר. 

אותו מוקה הוא דגם פנאי קטן (B-SUV) המכהן כעת בדור השני שלו (מ-2020), מבוסס רצפה EMP1 שמקורה ב-PSA ומשרתת דגמים רבים אחרים של סטלנטיס בקטגוריה B. מוקה עבר מתיחת פנים ב-2024, וחשובה יותר לעניינו היא הגרסה החשמלית שנחנכה שנה קודם, עם מנוע המייצר 156 כ"ס.

נתונים ושינויים

אלא שמוקה GSE החדש שנחשף במינכן, ספטמבר 2025, הוא רכב ממוקד לנהיגה ספורטיבית ויש לכך ביטויים רבים מאוד הנראים לעין וגם במפרט עצמו; החל בהופעה המודגשת באמצעות אלמנטים בשחור או בצהוב ופריטים אגרסיביים בחוץ ומושבי ספורט בפנים, עבור בחישוקים המאוד מגודלים, "20, המשך במנוע המחוזק מאוד – 281 כ"ס, 35.2 קג"מ, 5.9 שניות – ועד לטיפול והוספה של מכלולים רלוונטיים: התאמת בולמים עם קפיצים מוקשחים ב-50%, הוספת דיפרנציאל מוגבל-החלקה, בלמים משודרגים עם דיסקים קדמיים של 380 מ"מ, צמיגי 225/40-20. 

הוא נראה טוב המוקה הזה, בטח בצבע הבטון בשילוב השחור. החישוקים הגדולים מאוד מודגשים בשחור ומתוכם מבצבצת יחידת הבלימה הכוללת קאליפר 4 בוכנות צבוע צהוב זרחני ואותם דיסקים ענקיים. חדי העין ישימו לב לכיתוב GSE בחלק התחתון של הדלתות, גם בכונסי האוויר הקטנטנים שבפגוש הקדמי, שהוא כמובן אגרסיבי יותר למראה.

תא הנוסעים מתהדר בעיקר במושבים קדמיים שהם לא רק מאוד תומכים, אלא מהסוג שבכל פעם שאני יושב בהם אני נכנס מיד לאותה אווירה ששילוש האותיות מצהיר עליה. התמיכה לירכיים טובה, התמיכה הצדית, הן לירכיים והן לגב לא פחות ממעולה – או בקיצור: אחד המושבים הטובים ביותר שישבתי בהם בשנים האחרונות. עד כדי כך. הם גם מרופדים אלקנטרה, כך שהם נראים מהודרים מאוד, וזו מונעת קצת תזוזה.

תנוחת הנהיגה טובה מאוד, ושדה הראייה החוצה בסדר; לא כולם ימצאו את מיקום קורה A מתאים. כיאה לדור המכוניות הנוכחי, הרבה תצוגות במסך המרכזי, גם ייעודיות כמו כזה המציג כוח g הפועל על המכונית בפנייה, מדידות האצה ועוד כיו"ב. אלה דברים שכנראה חשובים יותר לנהגים בדור ההיי-טק ופחות לנהגים שבאמת לוקחים את האוטו לקצה; באותו קצה הם לא מסתכלים במסך אלא חווים את מגבלות האחיזה. סליחה, ברח לי. 

אני יוצא לדרך, הניווט כבר מופעל והדרך הופכת מפותלת יותר ויותר – חגיגה לחובב נהיגה. אני מנסה להתעלם מזה שנאמר מפורשות שהמשטרה מפעילה גם רחפנים המודדים את מהירות המכוניות באותו תוואי כביש מפותל, גם מזה שאין מקום לטעויות כי אין שול ויש גדר התוחמת את הכביש, וגם מזה שיש כאן רק 225 מילימטרים של גומי בכל גלגל. זה כלום. זה כמו מה שהיה ביונדאי איוניק, המשפחתית ההיברידית שהוחלפה כבר באלנטרה, או כמו בגולף GTI של לפני שני עשורים. 

תיקוני כביש לא עושים טוב להתנהלות הרכב וזה אינו מצליח להתעלם מהם כמו צריך, בין היתר תוצאה של צמיגים עם דופן נמוכה במיוחד. באופל התגאו בבאמפ סטופים הידראוליים ואני מפחד לדעת כיצד היה בלעדיהם. ההיגוי כבד מאוד וזה מעולה, המרכוז שלו חזק מאוד ואני לא בטוח מה דעתי על זה. בכל אופן, ההגה אינו מהיר מאוד, גם לא איטי – אבל עם 2.7 סיבובים מנעילה לנעילה הוא חד יותר מאשר בגרסה הרגילה, מה שמוצא ביטוי גם ברדיוס הסיבוב הקטן ב-30 ס"מ בהשוואה למוקה הרגיל.  

בכביש הציבורי העקיפות נעשות בקלות, ובמדידה שערכנו שם בכבישים המהירים בסובב מדריד, ראינו תוצאה של פחות מארבע שניות מ-80 קמ"ש ל-120, וזה מרשים ממש. הדחיפה בגב חזקה דיה אך לא חובטת, בטח לא כזו שהופכת את הבטן.

כאשר ירדנו מהכביש המהיר אל אלו הכבישים המשניים, המוקה הספורטיבי פרח בהם, הפגין תנועה קלילה בין העיקולים, העניק לי ביטחון רב. ההתנהגות אינה 'שובבה', היא בטוחה, מעט מפתיע בהינתן המידע שנמסר במסיבת העיתונאים טרום הנהיגה, על אנטירול באר (סליחה, מוט מייצב) אחורי עבה יותר, קשיח יותר, כזה שיאפשר לישבן הרכב להיות שובב יותר, קצת לנוע רוחבית בהעברות משקל. 

לאורך המסלול המפותל והיפה, זה שכלום מכוניות חלקו אתנו את האספלט, המוקה הפגין יכולת גבוהה, בשעתיים של נהיגה פראית יותר ופראית פחות, שהתייצבה על 80% יכולת בקצב מרשים למדי. אתייחס, שוב לצמיגים – ובהרחבה. כן רוחב סוליה של 225 מילימטרים זה לא הרבה גומי ביחס למשקל. הגומי עצמו, איכותי (מבית מישלן) מתהדר במקדם חיכוך של 320 שזה דביק – אבל לא דביק במיוחד. 

העניין הוא שמוקה העניק תחושה שמדובר ברכב עם הנעה לכל הגלגלים, לא לקדמיים בלבד. ההתנהלות הזאת חייבת הרבה מאוד לדיפרנציאל מוגבל ההחלקה, לזה יש 36% נעילה והוא פשוט מעולה. היציאה מהעיקולים כמעט ללא תת-היגוי נעשית תוך מעין 'נעילת הגה' כשהדיפרנציאל עובד. וזה עובד נהדר, כמו בספר. וזה אחלה ספר.

בתחום הביקורת שתי הערות. א. הבלמים הפגינו עוצמה טובה בהחלט, אך התחושה שהעניקה הדוושה הייתה ספוגית משהו. ב. הסוללה אינה גדולה, רק 54 קוט"ש; טוב לנהיגה רגילה, לא בהכרח לרכב הקורא לנהג ללחוץ עמוקות על המצערת בכביש הררי. לפי היצרן הטווח 336 קילומטרים, וגם זה ייבדק בארץ. 

יותר, במתינות

יום לאחר מכן נהגנו באופל גרנדלנד בגרסת GTE שלו. דגם הפנאי הגדול יותר חזק יותר, עם הנעה כפולה – ועם זאת הוא מתון יותר. 

גרנדלנד, דגם הפנאי בגודל בינוני (D-SUV) הוצג בדור ב' ב-2024, מוצע אף הוא בגרסאות מינוע למיניהן, ובזו החשמלית כפולה המנועים שהוכרזה בקיץ השנה התפוקה היא 325 כ"ס ו-51.9 קג"מ. התאוצה איטית רק במעט, 6.1 שניות ל-100 קמ"ש, גם כי האוטו כבד ולא במעט, 2250 ק"ג. וזה ממש כמו אימפרזה GT של הניינטיז. אלא שבניגוד לאותה סובארו שהגדירה את הטרארררם מחדש עם יכולת, ברוטאליות וסאונד תואם לליווי, כאן הכל שונה. והפוך. הכל שקט, התאוצה נעשית בנינוחות, גם במצב 'ספורט', וגם כאן אין לטעות ביכולת; לפי שעון העצר האישי שלי, התאוצה מ-80 ל-120 קמ"ש ארכה פחות מ-4 שניות...

למעט זה, הראות החוצה סבירה מינוס, המושבים תומכים צדית פחות. זה לא שחסרה תמיכה, אך הם טובים מעט פחות בצדי הגב תחת עומס דינמי, והם כן טובים מספיק לנהיגה רגילה ונראים מצוין.

זוויות הגלגול עדיין מעודנות, אך קיימות, מעניקות חיים בהתנהלות הדינאמית, והבולמים סופגים טוב יותר מאשר במוקה הקטן. הצמיגים קצת עוזרים (235/50-20); הם רחבים ב-10 מ"מ, קוטר החישוק זהה ("20) אך הכתף גבוהה משמעותית גם בזכות חתך 50.

כך מצאתי עצמי משייט ברוגע ומשוחח בנועם עם השותף לצדי, ואז, במעגל התנועה הרחב הראשון, הדבקתי את הדוושה לאחר העברת משקל ראויה לפרונט וההנעה הכפולה פיצתה על האנמיות של ההאצה. האחיזה מצוינת עם תת היגוי עדין המתחלף בהידוק קל של האחוריים ובהתנהגות ניטראלית, עשינו את הכיכר פעמיים, ברצף, עם צווחות צמיגים ובמהירות מרשימה. לא רע בכלל חשבתי לעצמי. 

ביציאה (השנייה) מאותו מעגל תנועה הנהיגה הייתה בקצב מהיר יותר, כי האווירה השתנתה; בנהיגה באווירה הנכונה הקצב מרשים בהחלט. משקל ההגה כבד יחסית גם כאן, וגם כאן גלגל ההגה מעט דק ביחס למצופה. את דוושת הבלם מעט קשה למנן במדויק בנהיגה מנהלתית. 

הגעה לישראל: לקראת 2026

לאופל יהיו בישראל שתי גרסאות חשמליות ספורטיביות – אחת מחודדת יותר, השנייה מתונה ממנה – של שני דגמי פנאי. אופל מוקה GSE ואופל גרנדלנד GTE כפול המנועים יגיעו לכאן ב-2026, מכוונים להעניק את הערך המוסף ההוא בנהיגה לחובבי ההגה.