סאנגיונג רקסטון 2017 יד שניה

סאנגיונג רקסטון הוצג ב-2002 וסימן את סוף עידן הדינוזאורים של סאנגיונג – המוסו והקורנדו – ומעבר לכלים מודרניים יותר. כיום הרקסטון כבר נחשב בעצמו למיושן, אבל בעולם השטח אין מדובר בהכרח בחיסרון, שכן הוא עדיין מתבסס על אותה שלדת סולם קשוחה של הדגם הקודם, עם סרן חי מאחור והנעה כפולה קבועה עם הילוך כוח – מתכון נדיר בימינו, שמהווה בסיס מצוין לנהיגת שטח ונוח להתקנת שיפורים. אחרי הפסקת השיווק ב-2010 (אז עוד עם מנוע 2.7 ל'), חזר הרקסטון לישראל בתחילת 2014 עם שינויים קוסמטיים ועדכונים לרשימת האבזור, אך בעיקר כשהוא מצויד במנוע דיזל מודרני וחסכוני מקודמו בנפח 2.0 ל', עם 155 כ"ס. בפברואר 2016 הגיע לישראל רקסטון מעודכן, עם מנוע 2.2 ל' (178 כ"ס) ותיבה אוט' 7 היל'.

תא הנוסעים נראה מודרני וקל לעיכול, למרות הגוונים הקודרים. חבל רק שהחומרים פשוטים יחסית, עומס הכפתורים על ההגה עדיין מוזר ולא נוח לשימוש וההגה עצמו מתכוונן רק לגובה. המרווח בשורה השנייה טוב, אבל לא מצטיין, בעוד שמרווח הברכיים הוא הדבר היחיד שטוב בשורה השלישית – הכניסה אליה מסורבלת, המושבים נמוכים מאוד ואין מקום לכפות הרגליים.

המנוע החדש הוא בנפח 2.2 ליטר, ומגיע ממרצדס. ההספק עומד על 178 כ"ס והמומנט על 40.8 קג"מ. זה שיפור של 23 סוסים וכ–4 קג"מ; שיפור נחמד, אבל לא דרסטי. תיבת ההילוכים מגיעה גם היא ממרצדס - זו ה–7G טרוניק שהייתה עד לא מזמן סוס העבודה העיקרי של מרצדס, והיא מציעה שני הילוכים יותר מאשר התיבה המוחלפת. השיפור בביצועים מורגש, אבל לא דרמטי כמו שעולה מההבדל בנתון התאוצה הרשמי. עם זאת, קל לשמור על קצב התנועה גם עם אוטו עמוס ובעלייה, והשיוט נינוח מאוד. צריכת הדלק השתפרה במעט ועמדה על 11 ק״מ לליטר בממוצע המבחן.

כיול המתלים שונה גם הוא במהלך העדכון, והוא מעט קשיח יותר, סופג קצת פחות ביעילות שיבושים עירוניים או אבנים שתולות. ועדיין, מדובר ברכב נוח למדי ביחס למקובל בקטגוריה, עם שילוב טוב בין ספיגה לריסון. בצד השלילי, מערכת המשיכה המעודכנת הרבה פחות יעילה מזו שהחליפה - ופשוט לא הצליחה להתגבר על שילוב של הצלבות וטיפוס בשטח.