באמצע 2017 הציגה סיטרואן את דגם הפנאי הקטן, C3 איירקרוס — זאת בשעה שבשעתו במבחר הדגמים היה קיים דגם כזה, C4 קקטוס; מאוחר יותר התגלה כי קקטוס ייהפוך לדגם משפחתי (במקום C4), בשעה ש-C3 איירקרוס יהיה הדגם המתחרה בפלח דגמי הפנאי הקטנים.

ככל הנראה, קקטוס היה אקסצנטרי מדי עבור הקהל — ולאיירקרוס מופע שמרני יותר, אם כי עדיין מיוחד.

מעבר לעניין ההופעה, איירקרוס דומה עד זהה מכאנית לקקטוס ולשאר דגמי פיג‘ו-סיטרואן, עם רצפה (PF1) ומערכות הנעה זהות.

מעבר לעיצוב החביב לזכותו של איירקרוס דירוג בטיחות גבוה — 5 כוכבים במבחני הריסוק של יורו NCAP שנערכו לו ב-2017.

C3 איירקרוס מוצע עם יחידות ההנעה המוכרות של הקבוצה, ובישראל רק עם בנזין — 1.2 ל‘, 3 ציל‘, טורבו המפיק 110 או 130 כ“ס. התיבה אוטומטית עם 6 הילוכים.

בישראל מוצע C3 איירקרוס מיוני 2018 בגרסת ה-110 כ“ס. בינואר 2020 החל שיווק גרסת ה-130 כ“ס.

ההופעה מקורית ומושכת, במיוחד ברמת הגימור היקרה (גוון שונה לגג, חישוקי "17).

לסביבת הנהג הופעה ייחודית ומושכת, אולם חומרי הדיפון זולים למגע וצג המולטימדיה — הכולל גם את השליטה על מערכת מיזוג האוויר — סבוך לתפעול, בוודאי בזמן נהיגה.

המרחב לנוסעים מספק (טוב לגבוהים) ודירוג דומה מקבל גם תא המטען.

ב'שיין', המושבים האחוריים ניתנים לכוונון (הזחה אורכית, כיוון משענת הגב) — יתרון משמעותיבתחום השימושיות. מראות הצד קטנות מהרצוי.

בגרסה בעלת ההספק הגבוה (130 כ“ס) הביצועים מספקים בהחלט — המנוע מספק את הסחורה ומאפשר צבירת מהירות נאותה גם בתוואי הררי. התחושה היא שגם מדובר ביחידה חלקה ומעודנת יותר מזו של גרסת ה-110 כ“ס.

בגרסת ה-110 כ“ס מערכת ההנעה סבירה — בתנאי נסיעה שגרתיים הכוח מספק, גם בתוואי הררי. כן מורגש מחסור בכוח בתנאי עקיפה, בוודאי בתוואי הררי.

צריכת הדלק טובה יחסית — 12.9 ק“מ/ל' במבחן דרכים שערכנו לגרסת ה-110 כ“ס, קצת פחות מכך לגרסה החזקה.