הדיסקברי ספורט החליף את הפרילנדר הוותיק, שהדור השני שלו הוצג במקור אי-שם ב-2006.

גם הפעם מדובר ברכב פנאי-רך וכמו אז, גם הפעם
השלדה היא זו של הפורד מונדיאו – ששירתה עוד את הפרילנדר המוחלף.

מצד שני, לראשונה בשושלת הפרילנדר (מאז 1997) יש אפשרות להסיע 7 נוסעים – יתרון ייחודי בסגמנט הג'יפונים היוקרתיים.

גם מבחוץ ניכר ההבדל לעומת הדגם המוחלף, כשהדיסקברי ספורט מציג עיצוב עגלגל ומודרני המתכתב ישירות עם האיווק החתיכי.

בתחום יחידות ההנעה, לעומת זאת, אין מהפכות גדולות – לצד התיבה האוטומטית בעלת 9 ההילוכים נמצא גם את יחידת הטורבו-בנזין 2.0 ליטר המוכרת (240 כ"ס) לצד מנועי טורבו-דיזל 2.2 ליטר (150 ו-190 כ"ס) שהופיעו עוד בפרילנדר.

ההנעה היא כפולה בעלת מנגנון האלדקס (הנעה כפולה קבועה עם העדפה לסרן הקדמי, לצד יכולת וויסות מומנט אוטומטית בין הסרנים בהתאם למצב האחיזה) והיא סטנדרטית בכל הדגמים.

את הדיסקו-ספורט ניתן להזמין גם עם בולמי זעזועים מגנטיים יחודיים, שעשויים לשפר בעיקר את התנהגות הכביש.

לישראל הגיע הדיסקברי ספורט הגיע במרץ 2015 עם מנוע הבנזין לצד מנוע הדיזל החזק.

ביולי 2015 הוחלף מנוע הדיזל 2.2 ליטר באחד חדש, מסדרת "אינג'ניום".

הדיסקו-ספורט נוטש את העיצוב הרבוע והחסון של הפרילנדר (ולנד רובר באופן כללי) לטובת קווים רכים יותר - ומנסה להידמות לאיווק הסקסי.

לעומת הפרילנדר, תא הנוסעים מוצלח בהרבה.

איכות חומרי הפנים שודרגה, אולם העור והחומרים הרכים לא מצליחים להסתיר איכות גימור והרכבה מעט מאכזבות.

יש שפע של מקום מלפנים וגם בשורה האמצעית, הודות למושב שיכול לנוע על מסילה לאחור.

השורה השלישית, לעומת זאת, מיועדת בעיקר לילדים והיא מגיעה על חשבון נפחו של תא המטען.

יציאות מזגן לשורה 2 ו-3 הן בשורה משמחת ליושבים מאחור.

מנוע הבנזין זריז, אבל במציאות דווקא הדיזל מרשים יותר עם זמינות כח שרירית ותחושה חסרת מאמץ.