נתונים אלה כמו עוד רבים מעוד אחרים, מופיעים בפרסום שהוציאה רשות המיסים במשרד האוצר, פרי עבודתה של החטיבה לתכנון ולכלכלה, מבוססת גם על נתונים של אגף הרישוי במשרד התחבורה. פרסום זה מתייחס לשנים 2022 ו-2023.
עיקרי הדברים
בשנת 2022 נרשמו בישראל 318,100 כלי רכב – דו-גלגלי, מכוניות, משאיות, אוטובוסים, טרקטורים – עלייה של 16.3% ביחס לשנה שקדמה לה. ערך היבוא של כל הצי הגדול הזה הוא 27.4 מיליארד שקלים, עלייה של 22.4% ביחס ל-2021. מס הקנייה על הצי הנ"ל היה 13 מיליארד שקלים, עלייה של 14.9% ביחס ל-2021.בשנת 2023 נרשמו בישראל 294,100 כלי רכב, ירידה של 7.5% ביחס ל-2002, אך ערך היבוא עלה ל-30 מיליארד שקלים, עלייה ריאלית של 5.2%. מס הקנייה עלה לכ-14 מיליארד שלקים, גידול ריאלי של 3.3%; הרכב החשמלי מופחת המיסוי היה לשחקן משמעותי ביבוא.
מס הקנייה על רכב היברידי-נטען הועלה ב-2023, וב-2024 הושווה לזה של רכב רגיל (83%). באותה שנה הועלה מס הקנייה על רכב חשמלי – מ-10% ל-20% וב-2024 ל-35%.

השפעות המיסוי על הרגלי קניית רכב בישראל ידועות מזה יובל שנים, וכך גם כעת. למשל, בדצמבר 2023, לפני עליית המס של ינואר 2024, הגיע שיעור היבוא של רכב חשמלי ל-56.5% מכלל היבוא, פי 3(!) מהשיעור הממוצע באותה שנה.
יבוא מקביל, זעיר ואישי, פעם מהלך בקול גדול "לשיפור התחרותיות", לא ממש משפיע על שוק הרכב, והנתונים מסבירים מדוע, את מה שכל כתב רכב ידע בזמנו: זה לא עובד עם יצרניות גדולות, זה מתכנס למספרים קטנים ולפעילות ספורדית. בהתאם גם המהות: בעיקר רכבי יוקרה מאוד יקרים (גם דגמים בסוף דרכם, גם יחידות בודדות של דגמים מסוימים). וכך, שנת 2023 הסתיימה עם כ-8700 כלי רכב שהגיעו במסגרת כזאת – מהם 5900 ביבוא מקביל, שיעור זניח של 2.1% ביחס לכלל היבוא באותה שנה.

סיכום זמני. סך מיסי קנייה ומכס על רכב וחלקיו היה ב-2023 15.4 מיליארד שקלים, 3.2% מהכנסות המדינה. כאן נציין, על-פי פרסומים אחרים, כי בשנה זו הכניס הבלו המוטל על דלק לתחבורה סך 23 מיליארד שקלים. הוסיפו על כך עוד 6 מיליארד שקלים של אגרות, אל תשכחו את המע"מ על המוצרים, המוטל על מלוא הסכום – והנה כ-45 מיליארד שקלים, קרוב ל-10% מכלל הכנסות המדינה.
(ועכשיו שאלה רטורית: האם המדינה גם תשקיע בתחבורה ציבורית כנדרש ובעקבות זאת גם תוותר על חלק ניכר מההכנסות?).