לא רק בישראל: כך מנפחים את נתוני החשמליות

נתוני המסירות של רכבים חשמליים בגרמניה נראים מרשימים על פניו, אך מתברר שחלק משמעותי מהם נובע ממניפולציה: רישום עצמי של רכבים על ידי היצרנים עצמם. לפי נתוני חברת המחקר Dataforce, יותר מ־60% מהמסירות של רכבים חשמליים בחודש יוני בגרמניה לא בוצעו ללקוחות פרטיים או עסקיים, אלא נרשמו על שם יצרני הרכב עצמם או חברות קשורות. בפועל, מדובר ברכבים שלא נמכרו, אלא רק נרשמו כדי "לנפח" את הנתונים ולשדר תמונה שונה מהמציאות בשוק.

הפרקטיקה הזו אינה חדשה, אך נראה שבשוק הרכב החשמלי היא הפכה למקובלת במיוחד – במיוחד לנוכח הירידה בביקוש והפסקת התמריצים הממשלתיים לרכישת חשמליות בגרמניה. הרישום העצמי מאפשר ליצרנים להציג עלייה מלאכותית בביקושים, תוך דחייה של בעיות עודף מלאי או חוסר עניין מצד לקוחות הקצה. חלק מהרכבים הללו נמכרים בהמשך כ"יד ראשונה אפס קילומטר" במחירים מופחתים, או מוצעים בשוק ההשכרה לטווח קצר.

צילום: פולקסווגן

גם בישראל ניתן לזהות תופעות מקבילות, אף שהן אינן מדווחות באותו היקף או שקיפות. שוק הרכב החשמלי המקומי אמנם צמח בקצב מואץ בשנים האחרונות, אך בשנת 2025 נרשמה בלימה חדה: שיעור הרכבים החשמליים מכלל המסירות ירד מ־25% בשנת 2024 ל־16% בלבד במחצית הראשונה של השנה הנוכחית. הירידה חדה במיוחד במכירות ללקוחות פרטיים, כאשר במקביל נרשמה עלייה במסירות לחברות ליסינג, יבואנים או ציי רכב עסקיים.

בענף מעריכים כי חלק מכלי הרכב החשמליים שנמסרים כיום בישראל נרשמים בתחילה על שם היבואנים או חברות הליסינג, אך נמכרים לצרכנים לאחר זמן קצר. בכך, נוצרת תמונה דומה לזו שבגרמניה: שוק שבו הנתונים הרשמיים מצביעים על ביקוש גבוה, אך בפועל מדובר בחלק ניכר מהרכבים שלא נרכשים ישירות על ידי לקוחות סופיים. הבעיה טמונה בכך שהדבר עלול לעוות את הערכות הביקוש האמיתי ולהוביל את המדינה וגורמים מסחריים לקבל החלטות שגויות לגבי השקעות, תשתיות ומדיניות מיסוי.

צילום: עזרא רפאל

אחת הסיבות המרכזיות להיחלשות הביקוש בישראל היא העלייה במס הקנייה על רכבים חשמליים, שעלה בינואר 2024 ל־35% וגדל ל-45%. במקביל, משרד האוצר מקדם הטלת "מס נסועה" על חשמליות החל מ־2026, דבר שמעורר חוסר ודאות ופוגע באטרקטיביות של הרכב החשמלי. גם סוגיית התשתיות, ובעיקר מחסור בעמדות טעינה באזורים מרוחקים (פריפרייה) ובאזורים עירוניים צפופים, תורמת את חלקה.

מנגד, בישראל טרם נרשמה תופעה רשמית של רישומי יצרנים עצמיים בהיקף שמקובל באירופה, בין היתר בזכות שוק קטן יותר וביקורת ציבורית ערה יותר. עם זאת, קיים חשש שתמריצים של חברות הליסינג או יבואנים לרשום רכבים לזמן קצר ולהעבירם ללקוחות בהנחה, יוצרים השפעה דומה בפועל, גם אם לא באותה מובהקות.

ולכן. שוק הרכב החשמלי, גם בישראל וגם באירופה, נמצא בצומת דרכים. מצד אחד – קצב ההתפתחות של הטכנולוגיה, הרגולציה וההבנה הסביבתית תומכים במעבר מהיר יותר. מצד שני – חוסר יציבות מדינית, שינויי מס תכופים, חוסר אמון צרכני ותמרונים כלכליים מצד היצרנים יוצרים תמונה מעוותת.