במהלך השנה עקבנו אחר סדרת ה-WRC, אליפות הראלי העולמית, אשר באופן טבעי מושכת אליה את מירב תשומת הלב התקשורתית – אך במקביל לאליפות זו התנהלה סדרה נוספת, אליפות ה^ג'וניור^. בקטגוריה זו משתתפות מכוניות סדרתיות משופרות מקטגוריה A המכונות ^סופר 1600^, המוגבלות לנפח מנוע של (כמובן) 1,600 סמ^ק, עם מנועים בלתי-מוגדשים והנעה קדמית. אסורה השתתפות רשמית של היצרנים והנהגים מוגבלים לגיל מירבי של 30. סדרת ה^ג'וניור^ התקיימה בשבעה סיבובים בלבד, כולם באירופה, והאליפות הוכרעה רק בסיבוב הנעילה בספרד בסוף השבוע האחרון (לסדרת ה-WRC נותר עוד סיבוב אחד). וכשהתפזר האבק, יכלה סוזוקי להתגאות בתואר העולמי – הראשון שלה אי-פעם על ארבעה גלגלים! השליטה של האיגניס בסדרה היתה כמעט מוחלטת: נהגי האיגניס ניצחו בחמישה משבעת הסיבובים, ובטבלה הסופית נטלו שלושה מארבעת המקומות הראשונים. כולל, כמובן, המקום הראשון, בו זכה פר-גונאר אנדרסון השבדי. אנדרסון הקדים על חודן של שתי נקודות את ניקולאס ברנרדי הצרפתי, ברנו קליאו, אשר ניצח בסיבוב המסכם – אך לא היה בכך די. הסוזוקי איגניס סופר 1600 המשתתפת ב-JWRC מצויידת במנוע המפיק לא פחות מ-218 כ^ס (ללא כל הגדשה, להזכירכם, ובנפח 1.6 ל' בלבד!) ב-8,750 סל^ד, ובתיבה סקוונסיאלית בת 6 הילוכים. למי שמעוניין לטעום קצת (ממש על קצה המזלג) מהיכולת של המכונית, הרי שבישראל משווקת בין היתר גרסה ספורטיבית של האיגניס, ^איגניס ספורט^, עם מנוע 1.5 ל' בעל 109 כ^ס, שמחירה כ-100,000 ש^ח. את הנצחון הכולל בראלי השיג מארקו מרטין האסטוני בפורד פוקוס – נצחון שני ברציפות עבורו, ושלישי בכלל השנה. פטר סולברג אכזב שוב כאשר הסתפק במקום החמישי, ואפשר בכך למרטין להתקרב אליו כדי 3 נקודות בלבד בקרב על המקום השני באליפות. האלוף הטרי סבסטיאן לואב פרש ביום השני, בעוד בן קבוצתו קרלוס סאיינז – הפורש בתום עונה זו – סיים שלישי אחרי מרקוס גרונהולם (פיז'ו). צל^ש מיוחד מגיע לקבוצת מיצובישי, שחזרה להתחרות אחרי הפסקה של מספר סיבובים והפגינה יכולת משופרת. נהגי הקבוצה, ז'יל פאניצי, דאני סולה ו^ג'יג'י^ גאלי, הצליחו להתברג לשלישיה הראשונה בחלק מהסטייג'ים, ובסיום נטלו את המקומות 6 (סולה) ו-7 (גאלי) והביאו לקבוצה נקודות נדירות.