סיאט קורדובה 1.4 אוט' - אוטו

סיאט קורדובה 1.4 אוט'

גרסת הסדאן של האיביזה, הקורדובה, צריכה להיות יותר משפחתית מסופרמיני, ויותר זולה ממשפחתית אמיתית, כדי להיות אטרקטיבית. וזו בעיה

המבחן התפרסם בגיליון אוטו 212
"קצת בלגן יצרה לעצמה פולקסווגן בכל הסיפור הזה של קונצרן אחד, מותגים רבים...". כך כתבתי, לפני יותר משנתיים, בפתיח על סיאט טולדו TDI. ולמרות שהזמנים משתנים (כך לפחות אומרים לנו תמיד), ודור חדש של מכוניות עממיות נולד זה עתה בקונצרן הענק הגרמני, פתיחה זו היא הדבר המתאים ביותר לפתוח עימו גם כתבה זו.
שהרי הקורדובה, כלת השמחה, היא גרסה בעייתית במהותה - אם לוקחים ברצינות את מה שאנשי המותג, ממש כמו ראשי הקונצרן, אומרים. תת-משפחתיות צריך להיות התחום של סקודה, מקסימום פולקסווגן. ממש לא סיאט. סיאט, ה"לטינית-טמפרמנטית-ספורטיבית", שכיום שייכת לאותה חטיבה בקונצרן הכוללת גם את אודי ולמבורגיני. קופה נראית הדבר הנכון - ועם מנועים חזקים, בבקשה; לא עם 1.4 75 כ"ס, ו-1.9 SDI עם 64 כ"ס. ממש לא. וכאשר כל זה עטוף בעיצוב הרבה יותר שמרני מהעיצוב המקורי של וולטר דה-סילבה (שלא היה כל-כך מקורי, אבל היה מושך מאוד), עם צללית משפחתית-שמנמונת - "אלפא של ספרד".זה לא.

האזעקה מצפצפת
ובעיות הבידול לא נגמרות שם כמובן. כי בכל השאר היא דומה -כדי-זהות לאיביזה; זה מובן מצד אחד, שהרי בסופו של דבר זוהי גרסה. אבל הרי מדובר בשם שונה, לא? בהשוואה לאיביזה היא צריכה הייתה גם להיות פחות מפולפלת, יותר רכה. אלא שהבעיה היא דווקא באיביזה, שלא הציגה את השובבות הסופרמינית המתבקשת.
וזה מתחיל בתא הנוסעים, עם אותם יתרונות ואותם החסרונות בדיוק. גם כאן נרשם לזכותה העיצוב הנאה והצעיר ברוחו, עם חומרים באיכות גבוהה (למעט חלקו נעליון של לוח המחוונים, שהפך להיות קשיח יותר) ותחושת חוסן רבה. גם כאן תנוחת הנהיגה טובה בזכות אפשרויות הכוונון הרבות, וגם כאן נוכחת אותה בקרת אקלים הממוקמת נמוך מדי לקריאה. המושבים עצמם אגב, נוחים מאוד, וכך גם המדרס לרגל שמאל. ואם כבר עסקינן בתחושות דהז'ה-וו הרי שגם פה, למרות הייעוד, מורגשת קלסטרופוביה קלה בשל קורות A הנמוכות והרחבות (המפריעות לגבוהים בכניסה ומסתירות לכולם בצמתים), קו החלונות הגבוה, והמרווח המצומצם לנוסעים, בייחוד מאחור. גם היצע תאי האחסון אינו "משפחתי" במיוחד, אך נפח המטען העיקרי, הבאגאז', מכובד ביותר. תוספת 30 הסנטימטרים לאורך התבטאה כולה שם, והתוצאה היא 485 ליטרים רבים, אשר נמצאים עמוק בפנים, מאחורי פתח צר ושפת הטענה גבוהה. לא הכי נוח אומנם, אך בהחלט פותר בקלות את סוגיית "מקום לעגלת תינוק" המטרידה זוגות צעירים רבים. גם הראות לאחור אגב, לא יוצאת נשכרת מהסידור הזה, ומבנה החלון הגבוה ותא המטען המוסתר מאוד מפריעים בתמרונים.
האבזור בגרסה הבסיסית (סטלה) - כמקובל בפלח השוק הצר הזה בישראל - די מצומק; חשמולים מקובלים (עם 2 חלונות חשמל בלבד), 2 כריות אוויר ו-ABS, אולם לזכותה יאמר כי בניגוד לאחרות, היא מציעה גם גרסה מאובזרת (סיניו), לה רשימת ציוד מכובדת יותר, הכוללת: 4 כריות אוויר, 4 חלונות חשמליים, בקרת אקלים אלקטרונית, מחשב דרך ופנסי ערפל. כל זה בתמורה ל-4000* ש''ח לא מוגזמים, וגם זה משהו.
מתחת למכסה שוכן אותו מנוע מוכר, 1.4ליטר עם 16 שסתומים המייצר כאן 75 כ"ס ב-5000 סל"ד מאוד-נמוכים ו-12.9 קג"מ ב-3800 סבירים; זהו אותו מנוע המייצר בגרסה אחרת 100 כ"ס (ב6000) ו-13 קג"מ (ב-4400). ולמה דווקא החלש יותר כאן? פשוט, הוא זה המשודך לתיבה האוטומטית; החזק יותר רק לידנית.
והעסק, וכבר כתבנו זאת רבות במהלך השנים, לא עובד ממש טוב. גם הפעם. יחידת הכוח רועשת, אבל מה שפוגע בעסק במיוחד אלו הביצועים. היא אינה מספקת מספיק כוח בטורים נמוכים, ונקטעת, ממש כשהיא מתחילה להראות סימני חיים, בסל"ד גבוה.הוסיפו לזה 35 ק"ג ביחס לאיביזה, שמצדה אינה איילה קלת-רגליים בלשון המעטה, והרי לכם כמעט תת-כוח. וזה לא ש-15.9 שניות למאה מרשימים על הדף מלכתחילה. אבל בפועל, בחיים העסק אפילו פחות טוב. רצועת הכוח הצרה ותגובותיה האיטיות-משהו של התיבה, הופכים גם את תאוצות הביניים לאיטיות מהצפוי. במצב הזה, אפילו יחסי העברה קצרים למדי (שני עד כ-90 קמ"ש, שלישי עד 140) אינם מפצים על נחיתות הכוח, ורק העברות ההילוכים החלקות למשעי, ראויות לשבח.
ואם כבר נגענו בנושא חלקות/איכות הנסיעה, או ה-Ride בלעז, הרי שכאן הקורדובה אינה מצטיינת; יחסי ההעברה הקצרים (3000 סל"ד במאה) ושאון המנוע נוכחים כל העת, וגם רעשי הכביש אינם משוככים דיים. ואילו האופן שבו פועלים המתלים, פשוט דן אותם לכישלון בכבישי הארץ המרופטים. אלו ככל הנראה קפיצים רכים, משולבים בבולמים בעלי מהלך ראשוני רך ומהלך שני על גבול הנוקשות. סידור דומה לזה שבאודי A4, וההיגיון מאחוריו גורס שבכבישי אירופה האיכותיים תשמור הרכות הבסיסית על איכות נסיעה גבוהה, ואילו הבולמים הנוקשים במהלכם העמוק, על ריסון המרכב וההתנהגות בעומס.
בארץ, לא רק שזה לא עובד, אלא שזה גם מספק את הרע מכל העולמות; המהלך הראשוני של הבולמים מתחסל במהירות בכביש עירוני משובש, והנוסעים זוכים לחבטה נוקשה על כל מהמורה, ואילו בכבישים גליים, רכות הקפיצים מייצרת נדנודים חזקים. משמע, לא נוח, לא בספר ולא בכפר. ובדיוק כמו שהם לא מספקים נוחות ראויה, כך הם גם אינם מייצרים התנהגות כביש הולמת.
פועל יוצא של אותם כבישים ואתם מתלים, הוא תת היגוי רב מאוד, כולל נדנודים-עד-ליציאה-מהקו כאשר נתקלים במהמורה או שינויי גובה בפנייה. ועם צמיגים דלי אחיזה וחוסכי דלק (פיירהוק פיול-סייבר) ובעיה רצינית בהעברות משקל מהירות, צריך להטיח את האוטו לפנייה כדי להתגבר על הרחבת הקו. הבשורה הטובה היא שתוספת סרח העודף האחורי הקלה על כך (וגם על כניסה להיגוי יתר בעקבות זאת), אולם עם הגה צמיגי לו שטח מת לא קטן, הרבה לחימה מצדו בעומס ונטייה של הרכב להימרח על הפניות, מי בכלל רוצה להגביר קצב? (זה כנראה מה שמסביר גם את צריכת הדלק המצוינת, 10.3 ק"מ לליטר). וכאילו שזה לא מספיק, הרי שגם הבלמים, שמספקים עוצמת בלימה טובה בהחלט, נפגמים בגלל כיול לקוי. כלומר, מהלך דוושה ארוך וספוגי, ולאחריו תגובה עצבנית מדי וחסרת אחידות.

לעת ערביים
ממש כמו האיביזה, גם הקורדובה לא הרשימה במבחן הדרכים שלה, ולא רק בגלל הציפיות מהיצרן. כי מעבר לכך שהיא אינה מקיימת את היומרה הספורטיבית של סיאט, היא אינה מביאה עימה נדוניה שסופרמיני עם באגאז' אמורה להביא עימה בישראל – היכולת להוות תחליף זול למשפחתית. ראשית, כי היא לא ממש זולה ביחס אליהן; המחיר, 107,000* ש''ח לגרסה הבסיסית ו-111,000* למאובזרת, הם בקרבה מאוד קרובה למשפחתיות מובילות כמו פוקוס, מגאן או 307 (בגרסאותיהן הבסיסיות), שזה הרבה-יותר-מדי קרוב. ושנית, כי אין אף תחום חשוב בו היא מתקרבת אליהן או מצטיינת בעצמה. נכון, העיצוב נאה, הבאגאז' ענק ואיכות הייצור משובחת, אבל עם ביצועים חלשים, נוחות נסיעה לקויה, מרווח מצומצם מאחור והתנהגות כביש לא מספקת ולא נוסכת בטחון, לא רק שהיא אינה מתקרבת לרף המשפחתי – היא גם אינה מוצלחת ביחס למתחרות בקבוצת הסופרמיני.
* המחירים נכונים ליום פירסום הכתבה במגזין
     

תגובות גולשים:

לכתבה זו התפרסמו תגובות