טויוטה C-HR 2026

בהונדה HR-V (e:HEV), מנוע הבנזין משמש לרוב כגנרטור המייצר חשמל למנוע החשמלי שמניע את הגלגלים. בטויוטה C-HR (Hybrid Synergy Drive), שני המנועים (החשמלי והבנזין) יכולים להניע את הגלגלים במקביל דרך תיבת הילוכים פלנטרית. המערכת של טויוטה נחשבת חלקה ומוכחת יותר.

ה-C-HR בגרסת 2.0 ליטר (197 כ"ס) מאיצה מ-0 ל-100 קמ"ש ב-8.1 שניות, ומציעה ביצועים עדיפים משמעותית על המאזדה CX-30 (מנוע 2.0 ליטר, 165 כ"ס) שמסיימת את המיאוץ בכ-9.7 שניות. טויוטה מספקת זמינות כוח מיידית בזכות המנוע החשמלי.

בדור השני של ה-C-HR, טויוטה שיפרה דרמטית את בידוד הרעשים (רעשי רוח וכביש). עם זאת, תחת האצה חזקה, תיבת ההילוכים הרציפה (e-CVT) של הטויוטה עדיין מייצרת שאון מנוע נוכח. יונדאי קונה עשויה להרגיש שקטה יותר בהאצות ביניים בזכות תיבה פלנטרית/כפולת מצמדים.

הגיר של ה-C-HR עובד על עקרון של יחס העברה משתנה, מה שמייצר נסיעה חלקה לחלוטין ללא קפיצות הילוכים בעיר, אך גורם למנוע להישמע רועש תחת מאמץ (אפקט ה"גומי"). ה-DSG של סקודה מחליף הילוכים מהר, מציע תחושה ספורטיבית ומיידית, אך עלול לרעוד מעט בפקקים, וידוע כפחות אמין לטווח ארוך.

סיאט אטקה מונעת במנוע 1.5 טורבו המפיק 150 כ"ס ומומנט של 25.5 קג"מ בטורים נמוכים. היא תעלה עליות ארוכות כמו לירושלים ללא מאמץ נראה לעין. ה-C-HR בגרסת 1.8 מתאמצת יותר ומרעישה, אך בגרסת ה-2.0 ליטר (197 כ"ס) היא עוקפת את האטקה בביצועים ובקלילות הטיפוס.

שני הרכבים זכו ל-5 כוכבי ריסוק, אך טויוטה C-HR מגיעה כסטנדרט עם מערכת TSS 3.0 הכוללת זיהוי רכבים בצומת, סיוע אקטיבי בהיגוי ושמירת מרכז נתיב מתקדמת. הקפצ'ור מציעה מערכות טובות, אך הסטנדרט של טויוטה נחשב לאחד המקיפים בקטגוריית העממיות.

בהחלט. העיצוב הזוויתי והקורה האחורית העבה (C-Pillar) בטויוטה C-HR יוצרים שטחים מתים גדולים ופוגעים בראות, במיוחד בנסיעה לאחור (לכן חשוב להשתמש במצלמות). ליונדאי קונה יש חלונות גדולים יותר, תנוחת ישיבה זקופה וקווים ישרים המאפשרים ראות עדיפה בהרבה.

ה-C-HR זכתה ל-5 כוכבי בטיחות מלאים במבחנים המחמירים. יונדאי קונה (הדור החדש) נבחנה וקיבלה ציון של 4 כוכבים בלבד (נכון למבחני 2023), בין היתר בגלל ביצועי מערכות הבטיחות האקטיביות בתרחישים מסוימים, מה שמעניק לטויוטה יתרון בטיחותי אובייקטיבי.

שתי המערכות מעולות ועוצרות את הרכב במקרה חירום. היתרון במערכת ה-TSS 3.0 של ה-C-HR הוא ביכולת לזהות אופנועים ביום ובלילה, ותמיכה בבלימה בעת פנייה בצומת (אם רכב מגיע ממול). מאזדה מציעה בלימה טובה אך מתקשה יותר מול דו-גלגלי בתנאי תאורה קשים.

על פי מבחני דרכים גלובליים, הבלמים של מאזדה CX-30 מספקים מרחק בלימה קצר ועקבי מאוד, עם תחושת דוושה נוקשה וליניארית. לדוושת הבלם ב-C-HR יש מהלך ראשוני "ספוגי" בגלל מערכת אגירת האנרגיה הרגנרטיבית, אך בלימות החירום עוצמתיות מאוד ומרחקי הבלימה דומים (תלוי בצמיגים המותקנים).

באופן מפתיע, לא. העיצוב המעוגל והזורם של ה-C-HR הופך אותו לאווירודינמי מאוד (מקדם גרר נמוך), ולכן רעשי הרוח סביב קורות הרכב וחלונות הצד זניחים. סיאט אטקה, בעלת מבנה רבוע וגריל אנכי, מייצרת יותר מערבולות אוויר ורעשי רוח (Wind Noise) במהירויות של מעל 110 קמ"ש.

מאזדה CX-30 וטויוטה C-HR מציעות שתיהן מרווח אחורי מצומצם יחסית לקטגוריה. עם זאת, ב-C-HR דור 2 חלונות הצד האחוריים עדיין קטנים יחסית (אם כי שופרו מהדור הראשון), מה שיוצר תחושה קלסטרופובית. המאזדה מציעה תא נוסעים מעט מואר יותר ואיכות חומרים עדיפה.

טויוטה C-HR (מנוע 1.8 ליטר) מציג צריכת דלק רשמית של כ-21.2 ק"מ לליטר, בעוד קיה נירו עומד על כ-22.7 ק"מ לליטר. בפועל, ה-C-HR יעיל יותר בתוך העיר בזכות דור 5 של המערכת ההיברידית של טויוטה, בעוד הנירו מציג יתרון קל בשיוט בינעירוני בזכות תיבת הילוכים כפולת מצמדים.

ליונדאי קונה דור 2 יש יתרון משמעותי עם נפח של 466 ליטר, לעומת ה-C-HR שמציע 388 ליטר בגרסת ה-1.8 ליטר (ורק 364 ליטר בגרסת ה-2.0). הקונה מתאימה הרבה יותר למשפחות עם עגלות ילדים.

מאזדה CX-30 וטויוטה C-HR מציעות שתיהן מרווח אחורי מצומצם יחסית לקטגוריה. עם זאת, ב-C-HR דור 2 חלונות הצד האחוריים עדיין קטנים יחסית (אם כי שופרו מהדור הראשון), מה שיוצר תחושה קלסטרופובית. המאזדה מציעה תא נוסעים מעט מואר יותר ואיכות חומרים עדיפה.

סקודה קאמיק עדיפה משמעותית למשפחות. למרות שהקאמיק נחשבת B-SUV קטן, תכנון הפנים שלה (בסיס גלגלים של 265 ס"מ) מציע מרווח ברכיים וראש עדיפים מאחור, ותא מטען פרקטי יותר (400 ליטר) לעומת העיצוב דמוי הקופה של הטויוטה שפוגע בפרקטיקה.

טויוטה נהנית ממוניטין אמינות גבוה ועלויות חלפים סבירות, עם תוכנית הארכת אחריות לסוללה ההיברידית. פיג'ו 2008 (בגרסת הבנזין 1.2) דורשת הקפדה יתרה על שגרת טיפולים (החלפת רצועת טיימינג מוקדמת). לאורך 5 שנים, ה-C-HR צפויה להיות זולה יותר לאחזקה.

בהונדה HR-V (e:HEV), מנוע הבנזין משמש לרוב כגנרטור המייצר חשמל למנוע החשמלי שמניע את הגלגלים. בטויוטה C-HR (Hybrid Synergy Drive), שני המנועים (החשמלי והבנזין) יכולים להניע את הגלגלים במקביל דרך תיבת הילוכים פלנטרית. המערכת של טויוטה נחשבת חלקה ומוכחת יותר.

ה-C-HR בגרסת 2.0 ליטר (197 כ"ס) מאיצה מ-0 ל-100 קמ"ש ב-8.1 שניות, ומציעה ביצועים עדיפים משמעותית על המאזדה CX-30 (מנוע 2.0 ליטר, 165 כ"ס) שמסיימת את המיאוץ בכ-9.7 שניות. טויוטה מספקת זמינות כוח מיידית בזכות המנוע החשמלי.

בדור השני של ה-C-HR, טויוטה שיפרה דרמטית את בידוד הרעשים (רעשי רוח וכביש). עם זאת, תחת האצה חזקה, תיבת ההילוכים הרציפה (e-CVT) של הטויוטה עדיין מייצרת שאון מנוע נוכח. יונדאי קונה עשויה להרגיש שקטה יותר בהאצות ביניים בזכות תיבה פלנטרית/כפולת מצמדים.

שני הרכבים זכו ל-5 כוכבי ריסוק, אך טויוטה C-HR מגיעה כסטנדרט עם מערכת TSS 3.0 הכוללת זיהוי רכבים בצומת, סיוע אקטיבי בהיגוי ושמירת מרכז נתיב מתקדמת. הקפצ'ור מציעה מערכות טובות, אך הסטנדרט של טויוטה נחשב לאחד המקיפים בקטגוריית העממיות.

להונדה HR-V יש את מערכת ה-"Magic Seats" המאפשרת קיפול של בסיס המושב כלפי מעלה להטענת חפצים גבוהים. לטויוטה C-HR יש מושבים אחוריים סטנדרטיים, ספסל נמוך, ומרווח ראש וברכיים שמיועד יותר לילדים או לנסיעות קצרות למבוגרים.

מאזדה CX-30 עדיין נחשבת למלכת הקטגוריה מבחינת תחושת פרימיום, עם דיפוני עור, פלסטיקה רכה ועיצוב נקי. טויוטה C-HR החדשה צמצמה את הפער משמעותית עם שימוש בחומרים ממוחזרים איכותיים וטקסטורות מודרניות, אך המאזדה עדיין מרגישה יוקרתית יותר.

בהחלט. הדור השני פותר את שתי הבעיות המרכזיות של הדור הראשון: ביצועים ותא הנוסעים. המנועים החדשים (דור 5 ההיברידי) חזקים ויעילים יותר (140/197 כ"ס), תא הנוסעים דיגיטלי, איכותי ומודרני בהרבה, ויש שיפור קל במרווח המחיה.

ה-C-HR הפכה את הגג השחור (דו-גווני) לסימן ההיכר שלה, ובדור השני גם חלקה האחורי של המכונית יכול להיצבע בשחור ("Bi-Tone+"). כיום מתחרות כמו רנו קפצ'ור, ניסאן ג'וק ופיג'ו 2008 מציעות גם הן גג בצבע מנוגד, אך טויוטה מיישמת זאת בצורה הדרמטית והבולטת ביותר.

הפגוש האחורי המעוצב והבולט של ה-C-HR יחד עם דלת תא המטען המסוגננת גורמים לכך שפגיעות חניה קלות עלולות לעלות ביוקר, מכיוון שחלקי הפח מורכבים יותר לתיקון. רכבים קופסתיים כמו סיאט אטקה מציעים פגושים פרקטיים יותר לספיגת "מכות חניה".

רנו קפצ'ור מציעה מסך אורכי (Portrait) בגודל 9.3 אינץ' שפועל בצורה טובה אך ממשקו מעט מיושן. ה-C-HR דור 2 מצוידת במסך רוחבי של עד 12.3 אינץ' (תלוי רמת גימור), עם מעבד חזק בהרבה, תצוגה חדה ומהירות תגובה מצוינת שמרגישה כמו טאבלט מודרני לעומת הרנו.

ניסאן נחשבת לחלוצה במערכות 360 (Around View Monitor), אך המצלמות בדור האחרון של ה-C-HR מציגות רזולוציה גבוהה יותר על מסך ענק וממשק מודרני, עם יכולת להפוך את המכונית ל"שקופה" ולראות מה נמצא בדיוק מתחת לגלגלים, יתרון טכנולוגי קל לטויוטה.

סקודה קאמיק עדיפה משמעותית למשפחות. למרות שהקאמיק נחשבת B-SUV קטן, תכנון הפנים שלה (בסיס גלגלים של 265 ס"מ) מציע מרווח ברכיים וראש עדיפים מאחור, ותא מטען פרקטי יותר (400 ליטר) לעומת העיצוב דמוי הקופה של הטויוטה שפוגע בפרקטיקה.

נהגים צעירים לרוב יעדיפו את הטויוטה C-HR בזכות העיצוב הספורטיבי, המראה הבולט (צביעה דו-גוונית) ותדמית הצעירה. הקארוק הוא רכב קופסתי, שמרני ומשפחתי יותר, אם כי מציע שימושיות עדיפה משמעותית.

בהחלט. הדור השני פותר את שתי הבעיות המרכזיות של הדור הראשון: ביצועים ותא הנוסעים. המנועים החדשים (דור 5 ההיברידי) חזקים ויעילים יותר (140/197 כ"ס), תא הנוסעים דיגיטלי, איכותי ומודרני בהרבה, ויש שיפור קל במרווח המחיה.

המאזדה CX-30 עדיפה. המושבים של מאזדה ארגונומיים, ותנוחת הנהיגה טבעית מאוד למרחקים ארוכים. המנוע האטמוספרי ובידוד הרעשים מספקים נסיעה חלקה בכביש הערבה. ה-C-HR תהיה חסכונית יותר, אך במושב האחורי הנוסעים יסבלו מצפיפות וחוסר פתחי מיזוג.

טויוטה C-HR (מנוע 1.8 ליטר) מציג צריכת דלק רשמית של כ-21.2 ק"מ לליטר, בעוד קיה נירו עומד על כ-22.7 ק"מ לליטר. בפועל, ה-C-HR יעיל יותר בתוך העיר בזכות דור 5 של המערכת ההיברידית של טויוטה, בעוד הנירו מציג יתרון קל בשיוט בינעירוני בזכות תיבת הילוכים כפולת מצמדים.

בהונדה HR-V (e:HEV), מנוע הבנזין משמש לרוב כגנרטור המייצר חשמל למנוע החשמלי שמניע את הגלגלים. בטויוטה C-HR (Hybrid Synergy Drive), שני המנועים (החשמלי והבנזין) יכולים להניע את הגלגלים במקביל דרך תיבת הילוכים פלנטרית. המערכת של טויוטה נחשבת חלקה ומוכחת יותר.

ליונדאי קונה דור 2 יש יתרון משמעותי עם נפח של 466 ליטר, לעומת ה-C-HR שמציע 388 ליטר בגרסת ה-1.8 ליטר (ורק 364 ליטר בגרסת ה-2.0). הקונה מתאימה הרבה יותר למשפחות עם עגלות ילדים.

לשני הרכבים הגה כוח חשמלי שמכויל להיות קל בעיר ומתקשה במהירות גבוהה. עם זאת, לרנו קפצ'ור יש הגה שמרגיש מעט יותר קליל ומנותק בתמרוני חניה במהירות אפס, מה שעשוי להקל על נהגים שמחפשים מאמץ מינימלי בסיבוב ההגה.

ההיפך הוא הנכון. קיה נירו מכוילת כקרוסאובר משפחתי נעים ורגוע, עם שלדה בטוחה אך לא מרגשת. ה-C-HR, למרות היותה היברידית, מתהדרת במרכז כובד נמוך יחסית, מתלים קשיחים ושלדה שנענית היטב להפניות הגה מהירות, ולכן מספקת חווית נהיגה דינמית יותר.

ליונדאי קונה דור 2 יש יתרון משמעותי עם נפח של 466 ליטר, לעומת ה-C-HR שמציע 388 ליטר בגרסת ה-1.8 ליטר (ורק 364 ליטר בגרסת ה-2.0). הקונה מתאימה הרבה יותר למשפחות עם עגלות ילדים.

ניסאן ג'וק קצר יותר באורכו הכללי (4.21 מטר) לעומת הטויוטה C-HR (4.36 מטר). 15 הסנטימטרים האלו, יחד עם רדיוס סיבוב מעט קטן יותר, הופכים את הג'וק לרכב שמקל יותר על השתחלות לחניות תל אביביות צפופות.

ל-C-HR יש מיכל דלק של 43 ליטר, ולמאזדה CX-30 מיכל של 51 ליטר. למרות המיכל הקטן יותר, טווח הנסיעה של ה-C-HR ארוך בהרבה (יכול לחצות 850 ק"מ למיכל בנהיגה מתונה), בזכות צריכת דלק אמיתית של כ-1:20 לעומת ה-1:12 במאזדה, מה שאומר פחות ביקורים בתחנת הדלק.

C-HR ברמות הגימור הבכירות מגיעה עם חישוקי 18 או 19 אינץ' וחתך ספורטיבי ונמוך, מה שמייקר את עלות החלפת הצמיגים (מעל 600 ש"ח לצמיג איכותי). קיה נירו מגיעה לרוב עם חישוקי 16 או 18 אינץ', כאשר מידת ה-16 נפוצה מאוד וזולה יותר להחלפה (כ-400 ש"ח לצמיג).

להונדה HR-V יש את מערכת ה-"Magic Seats" המאפשרת קיפול של בסיס המושב כלפי מעלה להטענת חפצים גבוהים. לטויוטה C-HR יש מושבים אחוריים סטנדרטיים, ספסל נמוך, ומרווח ראש וברכיים שמיועד יותר לילדים או לנסיעות קצרות למבוגרים.

בהחלט. העיצוב הזוויתי והקורה האחורית העבה (C-Pillar) בטויוטה C-HR יוצרים שטחים מתים גדולים ופוגעים בראות, במיוחד בנסיעה לאחור (לכן חשוב להשתמש במצלמות). ליונדאי קונה יש חלונות גדולים יותר, תנוחת ישיבה זקופה וקווים ישרים המאפשרים ראות עדיפה בהרבה.

הפיג'ו 2008 מצטיינת בנוחות נסיעה צרפתית קלאסית, ומשככת פסי האטה ובורות בעיר בצורה רכה ונעימה. הטויוטה C-HR מכוילת באופן מעט נוקשה יותר כדי לספק התנהגות כביש ספורטיבית ולמנוע זוויות גלגול, ולכן תרגיש פחות נוחה על כבישים עירוניים משובשים.

הגיר של ה-C-HR עובד על עקרון של יחס העברה משתנה, מה שמייצר נסיעה חלקה לחלוטין ללא קפיצות הילוכים בעיר, אך גורם למנוע להישמע רועש תחת מאמץ (אפקט ה"גומי"). ה-DSG של סקודה מחליף הילוכים מהר, מציע תחושה ספורטיבית ומיידית, אך עלול לרעוד מעט בפקקים, וידוע כפחות אמין לטווח ארוך.

טויוטה יאריס קרוס, בהיותה קטנה יותר ובעלת בסיס גלגלים קצר יותר, מציעה קוטר סיבוב של כ-10.6 מטר, מה שמאפשר פרסות קלילות. ה-C-HR גדולה יותר (11-11.6 מטר, תלוי בחישוקים), ותדרוש לעיתים עוד תמרון ברחובות דו-סטריים צרים.

הגיר הרציף (e-CVT) של ה-C-HR מספק כוח רציף, ללא שום דיליי (השהיה) או קפיצות, ולכן התמרון (במיוחד ברוורס) בעלייה חדה הוא חלק, נשלט וקל. הגיר כפול המצמדים של רנו, או ה-DSG של סקודה, דורש החלקה של המצמדים ולעיתים עלול להרגיש "קופצני" כשהוא מנסה לחבר הילוך בעלייה במהירות איטית.

C-HR דור 2 מגיעה עם מסך מולטימדיה מקורי (8 או 12.3 אינץ') הכולל Apple CarPlay אלחוטי ו-Android Auto, כך שהניווט נעשה דרך הטלפון בצורה מושלמת. בסלטוס המערכת טובה גם כן, אך הממשק של טויוטה בדור החדש מהיר, בעל רזולוציה גבוהה יותר ומגיב טוב יותר למגע.

נהגים צעירים לרוב יעדיפו את הטויוטה C-HR בזכות העיצוב הספורטיבי, המראה הבולט (צביעה דו-גוונית) ותדמית הצעירה. הקארוק הוא רכב קופסתי, שמרני ומשפחתי יותר, אם כי מציע שימושיות עדיפה משמעותית.

מאזדה CX-30 עדיין נחשבת למלכת הקטגוריה מבחינת תחושת פרימיום, עם דיפוני עור, פלסטיקה רכה ועיצוב נקי. טויוטה C-HR החדשה צמצמה את הפער משמעותית עם שימוש בחומרים ממוחזרים איכותיים וטקסטורות מודרניות, אך המאזדה עדיין מרגישה יוקרתית יותר.

טויוטה מציעה לרוב 3 שנות אחריות מלאות (או 100,000 ק"מ), ואחריות של 5 שנים על המערכת ההיברידית, עם אפשרות להארכת אחריות סוללה עד 12 שנים (בכפוף לבדיקה שנתית בתשלום). יונדאי קונה מציעה 3 שנות אחריות, ו-5 שנים על המערכת ההיברידית/הסוללה, אך ללא תוכנית הארכה ארוכה כמו של טויוטה.

לא. לטויוטה C-HR מרווח גחון צנוע והנעה קדמית בלבד (בישראל), והיא מיועדת לאספלט בלבד. סובארו קרוסטרק (XV לשעבר) מצוידת בהנעת AWD סימטרית קבועה ומרווח גחון של 22 ס"מ, מה שהופך אותה לרכב שטח קל אמיתי ומוכח.

בהחלט. העיצוב הזוויתי והקורה האחורית העבה (C-Pillar) בטויוטה C-HR יוצרים שטחים מתים גדולים ופוגעים בראות, במיוחד בנסיעה לאחור (לכן חשוב להשתמש במצלמות). ליונדאי קונה יש חלונות גדולים יותר, תנוחת ישיבה זקופה וקווים ישרים המאפשרים ראות עדיפה בהרבה.

הפיג'ו 2008 מצטיינת בנוחות נסיעה צרפתית קלאסית, ומשככת פסי האטה ובורות בעיר בצורה רכה ונעימה. הטויוטה C-HR מכוילת באופן מעט נוקשה יותר כדי לספק התנהגות כביש ספורטיבית ולמנוע זוויות גלגול, ולכן תרגיש פחות נוחה על כבישים עירוניים משובשים.

הגיר של ה-C-HR עובד על עקרון של יחס העברה משתנה, מה שמייצר נסיעה חלקה לחלוטין ללא קפיצות הילוכים בעיר, אך גורם למנוע להישמע רועש תחת מאמץ (אפקט ה"גומי"). ה-DSG של סקודה מחליף הילוכים מהר, מציע תחושה ספורטיבית ומיידית, אך עלול לרעוד מעט בפקקים, וידוע כפחות אמין לטווח ארוך.

מאזדה CX-30 מציעה בגרסאות הבכירות מערכת שמע של BOSE עם 12 רמקולים שנשמעת פנטסטי ונחשבת לאחת הטובות בקטגוריה. טויוטה C-HR מציעה בגרסת ה-JBL הבכירה שלה מערכת מצוינת גם כן (9 רמקולים), אך התיבת תהודה והבידוד האקוסטי של מאזדה מעניקים לה את הניצחון בסאונד.

ניסאן ג'וק קצר יותר באורכו הכללי (4.21 מטר) לעומת הטויוטה C-HR (4.36 מטר). 15 הסנטימטרים האלו, יחד עם רדיוס סיבוב מעט קטן יותר, הופכים את הג'וק לרכב שמקל יותר על השתחלות לחניות תל אביביות צפופות.

סיאט אטקה מונעת במנוע 1.5 טורבו המפיק 150 כ"ס ומומנט של 25.5 קג"מ בטורים נמוכים. היא תעלה עליות ארוכות כמו לירושלים ללא מאמץ נראה לעין. ה-C-HR בגרסת 1.8 מתאמצת יותר ומרעישה, אך בגרסת ה-2.0 ליטר (197 כ"ס) היא עוקפת את האטקה בביצועים ובקלילות הטיפוס.

יונדאי אלנטרה היא מכונית סדאן משפחתית יעילה ומרווחת, מוכוונת לנוחות והסעת משפחות וציי רכב. ה-C-HR, מעצם הגדרתו (Coupe High-Rider), תוכנן כדי למשוך את העין, תוך הקרבת פרקטיקה לטובת קימורים, צבעים נועזים וחישוקים גדולים, ולכן הוא בהחלט פונה לקהל שמחפש עיצוב (פוזה).

שתי המכוניות מציגות נתוני פליטה נמוכים מאוד המזכים אותן בקבוצות זיהום ירוקות. ה-C-HR (1.8) פולטת בממוצע כ-105-110 גרם לק"מ, ואילו ה-HR-V פולטת כ-122 גרם לק"מ. הטויוטה שומרת על יתרון קל בזכות ניהול מדויק של אנרגיה היברידית במסלול המשולב.

רנו קפצ'ור מציעה מסך אורכי (Portrait) בגודל 9.3 אינץ' שפועל בצורה טובה אך ממשקו מעט מיושן. ה-C-HR דור 2 מצוידת במסך רוחבי של עד 12.3 אינץ' (תלוי רמת גימור), עם מעבד חזק בהרבה, תצוגה חדה ומהירות תגובה מצוינת שמרגישה כמו טאבלט מודרני לעומת הרנו.

אין בכלל השוואה. טויוטה C-HR היא אחת המכוניות המבוקשות ביותר בשוק היד השנייה בישראל, ונמכרת לעיתים מעל מחיר המחירון. אופל מוקה, למרות עיצובה המרהיב, סובלת מסחירות חלשה יותר בשל תדמית המותג בישראל ושוק משומשות איטי משמעותית.

ל-C-HR יש מיכל דלק של 43 ליטר, ולמאזדה CX-30 מיכל של 51 ליטר. למרות המיכל הקטן יותר, טווח הנסיעה של ה-C-HR ארוך בהרבה (יכול לחצות 850 ק"מ למיכל בנהיגה מתונה), בזכות צריכת דלק אמיתית של כ-1:20 לעומת ה-1:12 במאזדה, מה שאומר פחות ביקורים בתחנת הדלק.

טויוטה השקיעה רבות בתאורת האווירה ב-C-HR החדשה, הכוללת 64 גוונים שמשתנים בהתאם לשעה ביום או להתראות הבטיחות (למשל, הדלת מהבהבת באדום אם נפתח אותה כשרוכב אופניים מתקרב). בפיג'ו 2008 התאורה יפה ואלגנטית (בגרסאות הבכירות), אך חסרה את הפונקציונליות החכמה של הטויוטה.

באופן מאכזב למדי, גם בדור השני, הטויוטה C-HR אינה מצוידת בפתחי מיזוג אחוריים לנוסעים. לעומת זאת, מתחרות ישירות כמו קיה נירו, סקודה קאמיק, ויונדאי קונה כן מציעות פתחי מיזוג מרכזיים ליושבים מאחור, יתרון משמעותי בקיץ הישראלי.

לשני הרכבים הגה כוח חשמלי שמכויל להיות קל בעיר ומתקשה במהירות גבוהה. עם זאת, לרנו קפצ'ור יש הגה שמרגיש מעט יותר קליל ומנותק בתמרוני חניה במהירות אפס, מה שעשוי להקל על נהגים שמחפשים מאמץ מינימלי בסיבוב ההגה.

ה-C-HR זכתה ל-5 כוכבי בטיחות מלאים במבחנים המחמירים. יונדאי קונה (הדור החדש) נבחנה וקיבלה ציון של 4 כוכבים בלבד (נכון למבחני 2023), בין היתר בגלל ביצועי מערכות הבטיחות האקטיביות בתרחישים מסוימים, מה שמעניק לטויוטה יתרון בטיחותי אובייקטיבי.

שתי המערכות מעולות ועוצרות את הרכב במקרה חירום. היתרון במערכת ה-TSS 3.0 של ה-C-HR הוא ביכולת לזהות אופנועים ביום ובלילה, ותמיכה בבלימה בעת פנייה בצומת (אם רכב מגיע ממול). מאזדה מציעה בלימה טובה אך מתקשה יותר מול דו-גלגלי בתנאי תאורה קשים.

ההיפך הוא הנכון. קיה נירו מכוילת כקרוסאובר משפחתי נעים ורגוע, עם שלדה בטוחה אך לא מרגשת. ה-C-HR, למרות היותה היברידית, מתהדרת במרכז כובד נמוך יחסית, מתלים קשיחים ושלדה שנענית היטב להפניות הגה מהירות, ולכן מספקת חווית נהיגה דינמית יותר.

הסטטיסטיקה מראה שתיבת ה-e-CVT ההיברידית של טויוטה (שהיא למעשה מערכת גלגלי שיניים פלנטרית ללא רצועה) היא אחת מתיבות ההילוכים האמינות ביותר בעולם הרכב. תיבת ה-DSG היבשה (DQ200) של סקודה/פולקסווגן דורשת לעיתים החלפת מצמדים או מכטרוניקס סביב 100-150 אלף ק"מ.

הפגוש האחורי המעוצב והבולט של ה-C-HR יחד עם דלת תא המטען המסוגננת גורמים לכך שפגיעות חניה קלות עלולות לעלות ביוקר, מכיוון שחלקי הפח מורכבים יותר לתיקון. רכבים קופסתיים כמו סיאט אטקה מציעים פגושים פרקטיים יותר לספיגת "מכות חניה".

מרווח הגחון בטויוטה C-HR עומד על כ-14-15 ס"מ (תלוי במידת החישוק והעומס). זהו מרווח גחון המזכיר מכונית משפחתית רגילה ולא ג'יפון קלאסי (למשל, ל-XV יש 22 ס"מ). עלייה על מדרכות גבוהות בעיר דורשת זהירות רבה כדי לא לשפשף את הפגוש הקדמי או את מכלולי ההיבריד בתחתית.

C-HR ברמות הגימור הבכירות מגיעה עם חישוקי 18 או 19 אינץ' וחתך ספורטיבי ונמוך, מה שמייקר את עלות החלפת הצמיגים (מעל 600 ש"ח לצמיג איכותי). קיה נירו מגיעה לרוב עם חישוקי 16 או 18 אינץ', כאשר מידת ה-16 נפוצה מאוד וזולה יותר להחלפה (כ-400 ש"ח לצמיג).

המאזדה CX-30 עדיפה. המושבים של מאזדה ארגונומיים, ותנוחת הנהיגה טבעית מאוד למרחקים ארוכים. המנוע האטמוספרי ובידוד הרעשים מספקים נסיעה חלקה בכביש הערבה. ה-C-HR תהיה חסכונית יותר, אך במושב האחורי הנוסעים יסבלו מצפיפות וחוסר פתחי מיזוג.

ניסאן נחשבת לחלוצה במערכות 360 (Around View Monitor), אך המצלמות בדור האחרון של ה-C-HR מציגות רזולוציה גבוהה יותר על מסך ענק וממשק מודרני, עם יכולת להפוך את המכונית ל"שקופה" ולראות מה נמצא בדיוק מתחת לגלגלים, יתרון טכנולוגי קל לטויוטה.

טויוטה יאריס קרוס, בהיותה קטנה יותר ובעלת בסיס גלגלים קצר יותר, מציעה קוטר סיבוב של כ-10.6 מטר, מה שמאפשר פרסות קלילות. ה-C-HR גדולה יותר (11-11.6 מטר, תלוי בחישוקים), ותדרוש לעיתים עוד תמרון ברחובות דו-סטריים צרים.

באופן מפתיע, לא. העיצוב המעוגל והזורם של ה-C-HR הופך אותו לאווירודינמי מאוד (מקדם גרר נמוך), ולכן רעשי הרוח סביב קורות הרכב וחלונות הצד זניחים. סיאט אטקה, בעלת מבנה רבוע וגריל אנכי, מייצרת יותר מערבולות אוויר ורעשי רוח (Wind Noise) במהירויות של מעל 110 קמ"ש.

ה-C-HR מציעה ברמות הגימור הבכירות תצוגה עילית (Head-Up Display) המוקרנת ישירות על השמשה, צבעונית וברורה (כולל הנחיות ניווט). גם מאזדה מציעה HUD מצוין שמגיע כסטנדרט בחלק גדול מהגרסאות בישראל. התצוגה של טויוטה מעט גדולה יותר, אך שתיהן מהטובות בקטגוריה.

הגיר הרציף (e-CVT) של ה-C-HR מספק כוח רציף, ללא שום דיליי (השהיה) או קפיצות, ולכן התמרון (במיוחד ברוורס) בעלייה חדה הוא חלק, נשלט וקל. הגיר כפול המצמדים של רנו, או ה-DSG של סקודה, דורש החלקה של המצמדים ולעיתים עלול להרגיש "קופצני" כשהוא מנסה לחבר הילוך בעלייה במהירות איטית.

על פי מבחני דרכים גלובליים, הבלמים של מאזדה CX-30 מספקים מרחק בלימה קצר ועקבי מאוד, עם תחושת דוושה נוקשה וליניארית. לדוושת הבלם ב-C-HR יש מהלך ראשוני "ספוגי" בגלל מערכת אגירת האנרגיה הרגנרטיבית, אך בלימות החירום עוצמתיות מאוד ומרחקי הבלימה דומים (תלוי בצמיגים המותקנים).

טויוטה נהנית ממוניטין אמינות גבוה ועלויות חלפים סבירות, עם תוכנית הארכת אחריות לסוללה ההיברידית. פיג'ו 2008 (בגרסת הבנזין 1.2) דורשת הקפדה יתרה על שגרת טיפולים (החלפת רצועת טיימינג מוקדמת). לאורך 5 שנים, ה-C-HR צפויה להיות זולה יותר לאחזקה.

טויוטה C-HR שומר על ערכו בצורה פנומנלית בשוק הישראלי, עם ירידת ערך שנתית מהנמוכות בקטגוריה (כ-10%-12% בשנה). ניסאן ג'וק סובל מירידת ערך תלולה יותר, במיוחד בגרסאות הבנזין, בשל תחרות קשה ומוניטין עבר של תיבות ההילוכים הרציפות.

סיאט ארונה היא B-SUV קלאסית ומבוססת על פלטפורמת סופר-מיני, בעוד ה-C-HR משתמשת בפלטפורמת TNGA-C (של הקורולה), ממצבת את עצמה כרכב פרימיום-לייט מעוצב, ומציעה מערכת הנעה היברידית מתקדמת, מה שמייקר את עלויות הייצור והמיסוי בהתאם.

בנסיעות של עד 50-60 ק"מ ביום עם אפשרות טעינה בבית, קיה נירו PHEV תהיה חסכונית יותר כי תנוע על חשמל בלבד. אולם, בנסיעות ארוכות ללא סוללה טעונה, ה-C-HR (היברידית רגילה) לרוב תהיה חסכונית יותר, כיוון שהנירו סוחבת משקל עודף של סוללה גדולה. (הערה: ל-C-HR יש גם גרסת PHEV יקרה יותר).

בשל גל גניבות של רכבים יפניים וקוריאניים פופולריים, הביטוח המקיף לטויוטה C-HR צפוי להיות יקר יותר משל פיג'ו 2008. חברות הביטוח לרוב דורשות מערכות מיגון אקטיביות מתקדמות (כמו קודן ואיתוראן פעיל) לטויוטה, בניגוד לפיג'ו שהסטטיסטיקה שלה מועדת פחות לגניבות.

עלויות החלפת סוללה בשני הרכבים עומדות על כ-10,000 עד 14,000 ש"ח למקורית מחוץ לאחריות. היתרון העצום של טויוטה הוא שניתן להאריך את האחריות לסוללה בעלות סמלית של כ-400 ש"ח לשנה עד לגיל 12 שנים, מה שמונע לחלוטין את החשש הכלכלי הזה, אפשרות שאינה קיימת בקיה.ה

אין בכלל השוואה. טויוטה C-HR היא אחת המכוניות המבוקשות ביותר בשוק היד השנייה בישראל, ונמכרת לעיתים מעל מחיר המחירון. אופל מוקה, למרות עיצובה המרהיב, סובלת מסחירות חלשה יותר בשל תדמית המותג בישראל ושוק משומשות איטי משמעותית.

מבחינת שווי שימוש ומיסוי, רכב חשמלי מלא (כמו קונה EV) מעניק הטבת שווי שימוש מקסימלית של כ-1,200 ש"ח בחודש, והוצאות ה"תדלוק" (חשמל) נמוכות אפילו מהיברידי, ולכן הקונה הופכת למשתלמת יותר כרכב חברה. ההיברידי מקבל הטבה צנועה בהרבה.

טויוטה נהנית ממוניטין אמינות גבוה ועלויות חלפים סבירות, עם תוכנית הארכת אחריות לסוללה ההיברידית. פיג'ו 2008 (בגרסת הבנזין 1.2) דורשת הקפדה יתרה על שגרת טיפולים (החלפת רצועת טיימינג מוקדמת). לאורך 5 שנים, ה-C-HR צפויה להיות זולה יותר לאחזקה.

טויוטה מציעה לרוב 3 שנות אחריות מלאות (או 100,000 ק"מ), ואחריות של 5 שנים על המערכת ההיברידית, עם אפשרות להארכת אחריות סוללה עד 12 שנים (בכפוף לבדיקה שנתית בתשלום). יונדאי קונה מציעה 3 שנות אחריות, ו-5 שנים על המערכת ההיברידית/הסוללה, אך ללא תוכנית הארכה ארוכה כמו של טויוטה.

לא. לטויוטה C-HR מרווח גחון צנוע והנעה קדמית בלבד (בישראל), והיא מיועדת לאספלט בלבד. סובארו קרוסטרק (XV לשעבר) מצוידת בהנעת AWD סימטרית קבועה ומרווח גחון של 22 ס"מ, מה שהופך אותה לרכב שטח קל אמיתי ומוכח.

מרווח הגחון בטויוטה C-HR עומד על כ-14-15 ס"מ (תלוי במידת החישוק והעומס). זהו מרווח גחון המזכיר מכונית משפחתית רגילה ולא ג'יפון קלאסי (למשל, ל-XV יש 22 ס"מ). עלייה על מדרכות גבוהות בעיר דורשת זהירות רבה כדי לא לשפשף את הפגוש הקדמי או את מכלולי ההיבריד בתחתית.

מאזדה CX-30 עדיין נחשבת למלכת הקטגוריה מבחינת תחושת פרימיום, עם דיפוני עור, פלסטיקה רכה ועיצוב נקי. טויוטה C-HR החדשה צמצמה את הפער משמעותית עם שימוש בחומרים ממוחזרים איכותיים וטקסטורות מודרניות, אך המאזדה עדיין מרגישה יוקרתית יותר.

הסטטיסטיקה מראה שתיבת ה-e-CVT ההיברידית של טויוטה (שהיא למעשה מערכת גלגלי שיניים פלנטרית ללא רצועה) היא אחת מתיבות ההילוכים האמינות ביותר בעולם הרכב. תיבת ה-DSG היבשה (DQ200) של סקודה/פולקסווגן דורשת לעיתים החלפת מצמדים או מכטרוניקס סביב 100-150 אלף ק"מ.

C-HR דור 2 מגיעה עם מסך מולטימדיה מקורי (8 או 12.3 אינץ') הכולל Apple CarPlay אלחוטי ו-Android Auto, כך שהניווט נעשה דרך הטלפון בצורה מושלמת. בסלטוס המערכת טובה גם כן, אך הממשק של טויוטה בדור החדש מהיר, בעל רזולוציה גבוהה יותר ומגיב טוב יותר למגע.

מאזדה CX-30 מציעה בגרסאות הבכירות מערכת שמע של BOSE עם 12 רמקולים שנשמעת פנטסטי ונחשבת לאחת הטובות בקטגוריה. טויוטה C-HR מציעה בגרסת ה-JBL הבכירה שלה מערכת מצוינת גם כן (9 רמקולים), אך התיבת תהודה והבידוד האקוסטי של מאזדה מעניקים לה את הניצחון בסאונד.

רנו קפצ'ור מציעה מסך אורכי (Portrait) בגודל 9.3 אינץ' שפועל בצורה טובה אך ממשקו מעט מיושן. ה-C-HR דור 2 מצוידת במסך רוחבי של עד 12.3 אינץ' (תלוי רמת גימור), עם מעבד חזק בהרבה, תצוגה חדה ומהירות תגובה מצוינת שמרגישה כמו טאבלט מודרני לעומת הרנו.

טויוטה השקיעה רבות בתאורת האווירה ב-C-HR החדשה, הכוללת 64 גוונים שמשתנים בהתאם לשעה ביום או להתראות הבטיחות (למשל, הדלת מהבהבת באדום אם נפתח אותה כשרוכב אופניים מתקרב). בפיג'ו 2008 התאורה יפה ואלגנטית (בגרסאות הבכירות), אך חסרה את הפונקציונליות החכמה של הטויוטה.

באופן מאכזב למדי, גם בדור השני, הטויוטה C-HR אינה מצוידת בפתחי מיזוג אחוריים לנוסעים. לעומת זאת, מתחרות ישירות כמו קיה נירו, סקודה קאמיק, ויונדאי קונה כן מציעות פתחי מיזוג מרכזיים ליושבים מאחור, יתרון משמעותי בקיץ הישראלי.

ניסאן נחשבת לחלוצה במערכות 360 (Around View Monitor), אך המצלמות בדור האחרון של ה-C-HR מציגות רזולוציה גבוהה יותר על מסך ענק וממשק מודרני, עם יכולת להפוך את המכונית ל"שקופה" ולראות מה נמצא בדיוק מתחת לגלגלים, יתרון טכנולוגי קל לטויוטה.

ה-C-HR מציעה ברמות הגימור הבכירות תצוגה עילית (Head-Up Display) המוקרנת ישירות על השמשה, צבעונית וברורה (כולל הנחיות ניווט). גם מאזדה מציעה HUD מצוין שמגיע כסטנדרט בחלק גדול מהגרסאות בישראל. התצוגה של טויוטה מעט גדולה יותר, אך שתיהן מהטובות בקטגוריה.