"לא רוצים כאן מכוניות ריגול": האזהרה של בכיר תעשיית הרכב האמריקנית

ג'ון בוזלה, נשיא ומנכ"ל איגוד Alliance for Automotive Innovation, או הברית לחדשנות בענף הרכב, התייחס השבוע בראיון לרשת France 24 לתחרות הגוברת מצד הסינים, על רקע תערוכת הרכב בפריז. בוזלה כבר הבהיר בעבר את עמדתו כשאמר כי ארה"ב אינה יכולה להרשות לעצמה תחרות בלתי הוגנת או מכוניות המשמשות למעקב. מבחינתו, האיום הסיני אינו מסתכם במחירים נמוכים ובפגיעה ביצרניות המקומיות.

בראיון מפורט שהעניק עוד קודם לכן, הציג בוזלה את החששות הביטחוניים בצורה ישירה הרבה יותר. "המכונית המודרנית היא מחשב על גלגלים. היא מכשיר מעקב על גלגלים", אמר, והוסיף שאלה: "אתם רוצים שמכוניות סיניות ייסעו ליד מתקנים צבאיים בארה"ב וישדרו מידע בחזרה לסין? אני לא חושב שאתם רוצים את זה".

מי מקבל את המידע מהמכונית?

החשש האמריקני נובע מהשינוי שעברה המכונית בעשור האחרון. היא מצוידת במצלמות, חיישנים, מערכות ניווט וחיבור לאינטרנט, ומסוגלת לאסוף ולהעביר כמויות גדולות של מידע. לא מדובר רק במיקום המכונית או בהרגלי הנהיגה של בעליה, אלא גם בנתונים על הסביבה שבה היא נוסעת.

לדברי בוזלה, החשש הוא שחברות סיניות הנתונות להשפעת השלטון עלולות להידרש להעביר מידע שנאסף ממכוניותיהן. "כבר תקופה שקובעי המדיניות מעלים חששות לגבי הסיכונים לביטחון הלאומי ולמעקב, הקשורים למכוניות מקושרות שיוצרו בסין או בידי חברות סיניות שהממשלה יכולה לשלוט בהן או להשפיע עליהן", הסביר.

בוזלה גם מזכיר שהסינים עצמם נוקטים אמצעי זהירות דומים כלפי יצרניות זרות. לדבריו, סין מגבילה העברת נתונים מכלי רכב זרים אל מחוץ לגבולותיה. "סין הנהיגה את ההגבלות האלה הרבה לפני שארצות הברית בכלל התחילה לשקול אותן", אמר.

החששות כבר הובילו לצעדים ממשיים. בינואר 2025 השלים משרד המסחר האמריקני תקנות המגבילות שימוש בתוכנות ובחומרה מסוימות שמקורן בסין וברוסיה במכוניות מקושרות. חלק מהאיסורים יחולו משנת הדגם 2027, והגבלות נוספות על רכיבי תקשורת ייכנסו לתוקף בשנת הדגם 2030.

"אם תכניסו אותן, המשחק נגמר"

אלא שבוזלה אינו מסתיר את העובדה שלצד הדאגה הביטחונית קיימת גם בעיה כלכלית. לדבריו, היצרניות הסיניות נהנות מתמיכה ממשלתית המאפשרת להן להציע מכוניות במחירים שמתחרותיהן מתקשות להשוות.

"אם תכניסו אותן עכשיו, המשחק נגמר. זה פשוט יהרוס את כל תעשיית הרכב", הזהיר. הוא גם התייחס לדילמה של סוכני הרכב האמריקנים, שחלקם רוצים להגן על היצרניות המקומיות, אך במקביל היו שמחים לקבל זיכיון למכירת מכוניות סיניות.

מבחינתו, חסימת היבוא אינה יכולה להיות פתרון קבוע. "אנחנו צריכים שתי אסטרטגיות: להגן ולקדם", הסביר. "אנחנו לא יכולים לאפשר תחרות בלתי הוגנת או מכוניות מעקב, אבל אנחנו גם חייבים לקדם את כושר התחרות של תעשיית הרכב האמריקנית מול מתחרות כמו סין".

הצבא עם זכוכית מגדלת

החששות שעליהם מדבר בוזלה כבר הובילו להגבלות בכמה צבאות בעולם, וגם בישראל. באוגוסט 2025 דווח כי צה"ל הורה לאסור כניסת מכוניות סיניות לבסיסיו, מחשש לדליפת מידע באמצעות מצלמות וחיישנים. בפולין הוטל בפברואר 2026 איסור דומה על כניסת כלי רכב מתוצרת סין למתקנים צבאיים מוגנים, ונאסר גם לחבר טלפונים צבאיים למערכות המולטימדיה שלהם. בבריטניה הוטלו הגבלות על כניסת מכוניות חשמליות לאתרים צבאיים רגישים, אם כי לא נקבע איסור גורף על מכוניות סיניות.

אין כיום ראיות פומביות המוכיחות שמכוניות סיניות הנמכרות בישראל משמשות באופן שיטתי לריגול. עם זאת, השאלה שבוזלה מעלה בהחלט רלוונטית גם לנהג הישראלי. כלומר, איזה מידע המכונית אוספת, לאן הוא נשלח, ומי באמת יכול לקבל אליו גישה?