ג'ילי E2 – נהיגה בפריז

נעים בין דפי ההיסטוריה 

הרבה זמן כדי להתאקלם ברכב אין. צריך שווייז יסכים לחבור לצג, יתאפס על הבולוורים הפריזאיים ואנחנו נספיק להגיע ליעד. מסתבר שאנשי ג'ילי הביאו את סין לאירופה גם בתכנון הנהיגה. תכנון המסלול בעיר האורות הכה-עשירה באתרים היסטוריים לא כלל אותם; הכי קצר לנסיעה הקצרה ביותר. אנחנו בוחרים באופציה הכי ארוכה שווייז מציע, מוסיפים עוד שש דקות לשלושים שקיבלנו. הרווחים הקטנים של החיים. על המפה בצג ה-"14.6 זה נראה כמו כביש שעובר במקביל לנהר הסיין, והמסלול כולל את המנהרה ליד גשר אלמה בה התרחשה התאונה הקטלנית של הנסיכה דיאנה, מהחלון נשקף מגדל אייפל ואנחנו עוברים גם ליד פארק אנדרה סיטרואן, מקום בו שכן המפעל שהקים עד 1970. כל אלה רק בעשרים דקות.  

והחלק המוטורי 

גי'לי E2 מביאה אותו מסר של קטנות מסין, בעיקר עיצוב חמוד ונאה לעין. לא פורץ דרך כמו סמארט #1. הרצפה שונה: גרסת הנעה אחורית לפלטפורמת GEA המשרתת את E5 ו-E7 (להן הנעה קדמית). מכונית קטנה בהנעה אחורית אינה שגרתית בנוף העממי, בייחוד כאשר על הכוונת כלים כמו איון UT, דולפין סרף, דונגפנג בוקס.  

חלק מהממדים של הקטנה הזאת, כמקובל בדגמי סין, לא מאד קטנים, כמו בסיס הגלגלים שאורכו 264.5 ס"מ. האורך 414 ס"מ, הרוחב 181 ס"מ והגובה 158 ס"מ. נפח תא המטען 375 ליטרים והמשקל 1365 ק"ג.

לארץ תגיע הגרסה החזקה יותר, 115 כ"ס ו-15.3 קג"מ. זו מאיצה ל-100 קמ"ש ב-11.5 שניות, מגיעה עוד קודם ל-50 קמ"ש ב-4.6 שניות, ומסיימת ב-135 קמ"ש. הסוללה ברכב שיגיע אלינו היא 47.14 קוט"ש, לטווח של 345 ק"מ והטעינה המהירה היא 80 קילוואט.  

לפני ההתנעה

סביבת הנהג נעימה לעין גם בזכות גוונים רכים ומול הנוסע פלסטיק שחור עם דמוי תאורת אווירה נחמדה. בנוסף, המבנה מעט מתוחכם יותר: הקשתות בדשבורד מתכנסות אל הצג הגדול, הקונסולה המרכזית במבנה מעין גשר. החומרים פשוטים ונוקשים – לא מפתיע במכוניות זולה – ואת מקום תא הכפפות תופסת מגירה נשלפת. 

עיקר תפעול המערכות נעשה דרך הצג השופע תפריטים לרוב, ולמרות שזה רכב קטן הצג גדול מאוד. בכל זאת, סין. מספר לחצנים נוספו במרכז לשליטה בחלק מתפעול המיזוג,. אך זה עדיין פחות מדי. בסין בורר ההילוכים היה במרכז, כעת הוא מאחורי ההגה. מערכות הבטיחות נוטות להפריז בצפצוף, ולא פשוט לנתק את כולן. לצליל האיתות המעצבן נוסף פס מייגע לעיתים. 

תנוחת הנהיגה טובה וקל לארגן אותה מכיוון שכיוון ההגה נעשה בשני הצירים, לא תמיד כך בקטנות זולות. המרחב מאחור נאה בהינתן הממדים, מרווחי הרגלים טובים, מרווחי הראש פחות. נפח תא המטען נראה מספק.

על הדרך 

רגע אחרי ההשתלבות בתנועה הסואנת ההתרשמות היא שככל שמדובר בתנועה עירונית, E2 מבצע היטב את מלאכתו. ההספק אינו מרטיט אבל מספק בהחלט ובעיקר המומנט – החשוב בהרבה בתנועה כזאת – מביא את מלוא קג"מיו כבר באפס סל"ד, כיאה למנוע חשמלי. הקצב אינו מרשים כאשר הכביש נפתח ומאפשר מהירות גבוהה, והתנועה עירונית בלבד. צליל ההתרעה לרכב חשמלי בולט מדי.

כבישי האריחים האירופאים מאתגרים את מערך המתלים וגם כאשר הרכב מתנהל על אספלט רגיל הוא אינו מאוד נוח וקופצני על שיבושים בוטים, הנוחות בסך הכל בינונית וכמו במכוניות קטנות, אבל התרשמות רלוונטית תהיה כאן. רעשי הכביש, כך חווינו, אינם מופרזים. 

להיגוי משקל קל גם במצב הקשיח והוא אינו חד אבל התגובות להפניה בעיר טובות. פעולת הבלמים טובה בעיר, גם במצב 'ספורט'.

נפרדים פעם ראשונה

אנחנו מגיעים לנקודת היעד באיחור קל, והמארחות לא כועסות. בהחלט הישג. הסיכום הלא מחייב הוא ש-E2 הוא תוספת מעניינת להיצע של ג'ילי בישראל. מלחמת המחירים בארץ מחייבת תמחור זול לרכב, והיבואן עצמו קבע סוג של רף כאשר תמחר את איון UT ב-117,000 שקלים. בהתאם, סביר כי מחיר E2 יהיה נמוך אף יותר, לקראת קו 100,0000 השקלים. חשמליות קטנות לא זכו להצלחה גדולה בארץ עד כה, אולי E2 תביא שינוי.