שכרתם רכב באירופה? זה המחיר שמחכה לכם בתחנת הדלק

אם ניקח למשל משק בית ממוצע בארץ, גם שינוי קטן יחסית במחיר נערם להוצאות גדולות די מהר. מכונית שנוסעת 15 אלף ק"מ בשנה וצורכת ליטר לכל 12 ק"מ לוגמת כ-1,250 ליטר בשנה. התייקרות של 61 אגורות באוגוסט לבדה מוסיפה כ-760 שקלים להוצאה השנתית, בהנחה שהנסועה לא משתנה בצורה דרמטית.

ההשוואה לאירופה צריך לומר, היא לא לגמרי אחד לאחד. בישראל מדובר במחיר מרבי מפוקח לבנזין 95 בשירות עצמי, בעוד שבאירופה הנתונים הם בדרך כלל מחירים ממוצעים לצרכן. נכון יותר לראות במספרים שתראו כרגע בחופשה שלכם אינדיקציה למיקומה של ישראל, ולא דירוג מוחלט.

לא רק המחיר

כפי שכל ישראלי יודע, חלק גדול מהמחיר שמשלם הנהג הוא מס. בישראל מחיר הדלק כולל בלו ומע"מ, וגם באירופה המיסוי כבד.

מרכז המחקר והמידע של הכנסת מצא כי ב-2024 היו המסים כ-60.6% ממחיר הבנזין בישראל, לעומת כ-55.7% בממוצע במדינות אירופה שנבדקו. באותה השוואה היה מחיר הבנזין בישראל גבוה בכ-22% מהממוצע האירופי.

אבל מחיר לליטר הוא רק קצה הקרחון. כשמכניסים למשוואה הכנסה וכוח קנייה, הפער מצטמצם לפי ממצאי מרכז הכנסת. לפי נתונים שהובאו באותו מחקר, במונחי כוח קנייה היה "מחיר הבנזין בישראל ב-2023 נמוך בכ-18% מממוצע מדינות OECD שנבדקו".  כלומר, הנהג הישראלי משלם היום מחיר כבד יותר בתדלוק, אבל הנטל על ההכנסה שלו אינו בהכרח הגבוה ביותר.

ומה האלטרנטיבה?

כאן נכנס הבדל נוסף, חשוב מאוד, שקשה לראות במחירון הדלק: עד כמה אפשר בכלל לוותר על המכונית?

מחד, במדינות רבות באירופה קיימות אלטרנטיבות בדמות רכבות פרבריות ובינעירוניות, מטרו, חשמליות ורשתות אוטובוסים יעילות. מאידך, המכונית הפרטית עדיין דומיננטית גם שם, כך שלא נכון לטעון שהאירופים אינם מושפעים ממחירי הדלק.

בישראל, לעומת זאת, התלות ברכב הפרטי היא תוצאה של מחדלים ארוכי שנים של הממונים. ה-OECD מצביע על קשר בין הזמינות המוגבלת של תחבורה ציבורית לבין השימוש התדיר במכונית, ובסקר שלו 66% מהנהגים הישראלים אמרו ששירותי תחבורה ציבורית טובים היו גורמים להם להשתמש פחות ברכב.

השורה התחתונה אם ככה היא לא שחור ולבן: בפועל, הנהג הישראלי משלם היום יותר על בנזין מאשר נהגים ברבות ממדינות אירופה. נכון שכאשר משווים גם שכר וכוח קנייה הפער מתכווץ, אבל בישראל קשה יותר לוותר על הנוחות של המכונית בהתחשב בחלופות.