כך הפך דוח תנועה לקרב אבוד מראש

אילו עבירות יעברו למסלול הפרות מנהליות?

הרפורמה מגדירה שורה של עבירות תנועה “קלות” כהפרות מנהליות, ולא כעבירות פליליות: עבירות שהקנס עליהן עד 500 שקל או שהן נושאות עד 6 נקודות. בין הדוגמאות שנכללות בסיווג הזה: אי חגירת חגורה, נהיגה בניגוד לחץ, כניסה לצומת חסומה, רישיון רכב שפג לתקופה קצרה והעמדת רכב המפריעה לתנועה.

כיצד משתנה הטיפול בדוחות תנועה “קטנים”?

ההבדל הוא בסיווג הדוח ובמסלול הערעור. בעבר הדוחות הוגשו כ ״דוח ברירת משפט״, כך שמי שסבר כי קיבל דוח שלא בצדק הגיש בקשה להישפט ונכנס להליך פלילי בבית משפט לתעבורה. בהליך זה עמד האזרח בפני תובע ותוך ניהול דיון מלא בפני שופט, שבמקרה הצורך זימן את השוטר לעדות, ניהל פרוטוקול מסודר ואפשר לאזרח לקבל את מלוא חומר הרקע מהתיק המשטרתי ולהציג ראיות מטעמו. רק אם בית המשפט לא השתכנע בצדקת האזרח הוא הורשע. אם שילם האזרח את הדוח במועד, בתוך 90 יום, חויב בקנס המקורי ובנקודות; אם איחר, שילם כפל קנס בתוספת ריבית והצמדה ונקודות. אם הגיש בקשה להישפט וזוכה, יצא ללא כלום; אם הורשע, הוטל עליו קנס לפי שיקול דעת בית המשפט ונקודות. במקביל פועלת ותמשיך לפעול שיטת הניקוד החדשה: עד 36 נקודות חיוב בקורסים; מעל 36 נקודות שלילה ל 3 חודשים ומבחן עיוני; מעל 74 נקודות שלילה ל 9 חודשים ומבחן עיוני. מנגד מאתמול, עבירות קלות שהקנס בגינן עד 500 שקל או עד 6 נקודות יסווגו כהפרות מנהליות: הקנס נשאר, אבל הערעור עובר למסלול מנהלי, לרוב דיגיטלי, ובחלק מהעבירות יופחת או יבוטל רכיב הניקוד.

למה המדינה מקדמת את הרפורמה הזו?

קברניטי הרפורמה טוענים, שהרפורמה נועדה “לנקות” את המערכת הפלילית מתיקי קנס טכניים, ולהעביר אותם למסלול מנהלי זול, מהיר וממוחשב. תיקי ברירת משפט על דוחות של מאות שקלים לא יתפסו זמן שיפוטי יקר, לא יחייבו הופעה של שופטים ותובעים, ולא יעכבו טיפול בעבירות חמורות. הטענה היא, שההליך המנהלי מצמצם ימי דיונים, מזכירות וזימונים, ומאפשר הכרעה על בסיס מסמכים דרך מערכת דיגיטלית. במקביל, הוא מגדיל את שיעור הגבייה ומקצר את פרק הזמן בין ביצוע העבירה לתשלום, כך שהאכיפה נעשית אינטנסיבית יותר, זולה יותר ורווחית יותר עבור הקופה הציבורית.

האם הרפורמה מיטיבה עם הנהגים או פוגעת בהם?

עבור נהגים שמעדיפים לסיים עניין במהירות, המסלול המנהלי אכן נראה “סופר נוח” : בשיטת "שילמתי סיימתי". אבל בדיוק אותם מנגנוני נוחות הופכים את החיים קשים יותר למי שרוצה להילחם בדוח: אין אולם, אין שופט לשמוע את הנהג פנים אל פנים, אין זימון שוטר וחקירה נגדית, ולכן קשה הרבה יותר לפרק את גרסת האכיפה ולתקוף את הראיות. ומעל הכול, שיטת הניקוד והסנקציות נשארת במלואה, כך שנהגים שבחרו בעבר להישפט כדי לחסוך קורסים או שלילה של 3 או 9 חודשים, עכשיו נדרשים לעשות זאת במסלול הרבה פחות אפקטיבי, שמצמצם את סיכוייהם להוכיח את צדקתם.

איך נראה המסלול לנהג שמתעקש על משפט?

בשלב הראשון נהג שירצה להישפט יידרש להגיש ערר באתר משרד המשפטים. התיק יעבור בחינה, וההחלטה תימסר בכתב בלבד. רק מי שיתמיד במסלול, כולל ערעור אם נדחה, יוכל להגיע בסוף לשופט בזום, גם עם עורך דין. על הנייר זה יעיל ועתידני, אבל בפועל הוא מוציא את הגורם האנושי: אין יותר הגעה לבית משפט לתעבורה, אין שיחה עם נציגי המשטרה לפני הדיון ואין “סגירת דיל” שמפחיתה נקודות. מתקבל סרט נע שמקשה לטעון לחפות. בסופו של דבר מצמצמים את יכולתו להוכיח שהדוח שנרשם לו אינו מוצדק.

מה לגבי עבירות מהירות?

החוק מיושם בשני שלבים: בשלב הראשון, מפברואר 2026 ועד אוגוסט 2026, בית הדין המנהלי יטפל בעבירות שנקנסו בסכומים של עד 500 שקל. בשלב השני, מאוגוסט 2026 ואילך, תורחב סמכותו גם לעבירות עם קנסות של 750–1,500 שקל. הרציונל המוצהר הוא להזיז חלק גדול מתיקי התעבורה "הקלים" ממסלול פלילי בבתי המשפט למסלול מנהלי מקוון, מהיר ופחות מכביד על המערכת.

יש שטוענים שזו פשוט דרך יעילה יותר להגדיל את הכנסות המדינה

הטענה כי הרפורמה מונעת משיקולי רווח נשענת על ניצול תמריצים כלכליים ולא על שינוי גובה הקנס. ההליך הפלילי המסורתי הכביד על תקציב המדינה בשל עלויות שופטים ותביעה גם בעבור עבירות פעוטות. לעומתו המסלול המנהלי הדיגיטלי מצמצם דרמטית את הוצאות הטיפול בכל תיק ומאפשר אכיפה בהיקפים נרחבים באותה תשומה מה שהופך את המערכת למכונת הכנסות יעילה. לצד זאת מוצעות הקלות בנקודות המהוות "גזר מפתה" בעוד הקנס נותר בעינו. שילוב זה מייצר תמריץ לתשלום מהיר וויתור על מאבק משפטי במטרה לשמור על רישיון הנהיגה. התוצאה היא זרם קבוע ומתמשך של קנסות לקופה הציבורית המבוסס על מודל רווחי של הכנסה חוזרת.

מה העלות של הרפורמה?

בבית הדין המנהלי לתעבורה נבחרו 25 דיינים ייעודיים, שירכיבו את הדרג השיפוטי החדש ויטפלו בערעורים על דוחות, במקום שופטי בתי המשפט לתעבורה. לצד הדיינים הוקם מערך מנהלה נלווה, הכולל מזכירות ועוזרים משפטיים, שנועד לתפעול השוטף של המערכת. לדברי גורמים המעורים בתהליך, פיתוח והטמעת בית הדין הדיגיטלי, לרבות הממשקים המחשוביים לחיבור מערכות המשטרה, משרד התחבורה ומערכת בתי המשפט, בוצעו בהשקעה ראשונית של עשרות מיליוני שקלים. זאת עוד לפני שנכללו עלויות השכר של הדיינים והעוזרים המשפטיים, שיהפכו להוצאה שנתית קבועה בהיקף של מיליוני שקלים, וצפויות לגדול משנה לשנה ככל שהמערכת תתרחב.

מה טוענים המבקרים על השפעת הרפורמה על חזקת החפות הבסיסית?

חזקת החפות המוכרת לכל ילד בשיעור אזרחות ולפיה אדם חף מפשע או מעוון כל עוד לא הוכחה אשמתו מעבר לכל ספק סביר פשוט מתמוססת. קברניטי המערכת מבינים כי הם מקימים כיום מנגנון מקביל לניהול הפרות מנהליות במסגרת המשטרה ובתי הדין המנהליים. המדינה הקימה מנגנון בירוקרטי חדש שתקציביו כבדים והשפעתו על זכויות האזרח צריכה להדאיג מאוד את כל מי שעקרונות הצדק המשפטי עומדים לנגד עיניו. השיטה החדשה הופכת את ההליך ההוגן לפס ייצור תעשייתי שבו היעילות הכלכלית של הקופה הציבורית גוברת על חופש הפרט ועל הזכות הבסיסית להגנה משפטית. היצמדות למבנה הזה מבהירה כי המטרה אינה רק חיסכון אלא יצירת מסלול עוקף לזכויות יסוד תחת מעטפת של יעילות מנהלית.

בשורה התחתונה

דווקא בתקופה שבה מספר ההרוגים בכבישים נמצא בשיא, סדר העדיפויות מתהפך: במקום להשקיע משאבים בטיפול בגורמי התאונות הקטלניות ובפתרונות שמפחיתים סיכון, המדינה מפנה תקציבים למנגנון אכיפה חדשני וטכנולוגי, שנתפס בעיניהם ככזה שמגדיל בעיקר את גביית הקנסות מהציבור.