הדור השישי לסדרה 7 נחשף באמצע 2015 - כ-7 שנים מאז שהוצג הדגם היוצא.

מבחינה עיצובית, כצפוי, לא תמצאו מהפכות - זוהי ספינת הדגל של היצרן הבווארי ואין כאן מקום לטעויות עיצוביות נוסח הדור הרביעי מ-2001.

גם המידות נשארו די דומות לאלו של הדור היוצא, למעט המשקל, שהופחת בכ-130 ק"ג.

ככל שמבחוץ מפגינה ה-7 שמרנות עיצובית, הרי שתא הנוסעים מציג שלל חידושים טכנולוגיים.

ברשימת האביזרים המגניבים נמצאת מערכת חנייה אוטומטית, המאפשרת להחנות את הרכב מרחוק באמצעות שלט חכם - אך פונקציה זו אינה ניתנת לתפעול בישראל, משיקולים רגולטוריים.

בצד מערכות ההינע אין חדש - מדובר באותם מנועי טורבו-בנזין המוכרים של היצרן, מ-3.0 ל' טורבו (326 כ"ס) ועד 4.4 ל' טורבו-כפול (450 כ"ס) - בכל מקרה עם תיבה אוט' 8 היל'.

כל הגרסאות זמינות בישראל עם הנעה כפולה ו/או בגרסת Long, עם בסיס גלגלים ארוך ב-14 ס"מ.

לישראל הגיעה סדרה 7 בנובמבר 2015.

באמצע 2016 תגיע גרסת M פראית, עם מנוע V12 של רולס רויס, 6.6 ל' ו-600 כ"ס.

ה-7 נאה ופחות מוחצנת מאשר מתחרות אחדות; יותר סולידית, ועדיין מאוד מרשימה ומושכת תשומת לב לא מעטה.

הגימור, כצפוי, ברמה הגבוהה ביותר.

תפעול תא הנוסעים ניתן לביצוע בשלושה אופנים שונים (!) - לחצנים פיזיים, לחצני מגע (כולל טאבלט ייעודי, ליושבים מאחור) ומחוות של תנועות ידיים. באופן מאוד מפתיע, התפעול אינטואיטיבי להפליא, במיוחד עבור מי שהגיע מדגמי ב.מ.וו אחרים. כצפוי, מרווח הפנים אדיר (בוודאי בגרסת בסיס הגלגלים הארוך שנבחנה).

גם בגרסת ה-750i-הנעה-כפולה-לונג הכבדה בה נהגנו, הביצועים מהממים בעוצמתם.

בידוד הרעשים הפנומנאלי מטעה והתחושה משקרת; במהירות נמוכה, מעיכת הדוושה תביא לתחושה משכרת.

התאוצה החזקה מלווה בנסיקה מורגשת והידבקות למושב.

המנוע הוא בריון שקט וצריך לעקוב אחר מד המהירות כדי לדעת עד כמה ה-7 מהירה.