קיה נירו 2022 יד שניה

זו שנה אחרונה לדור הזה ובשנה הבאה יגיע דור חדש. זהו הדור הראשון של קיה נירו אר נחשף לראשונה בפברואר 2016 כרכב פנאי קומפקטי (C-SUV) "ירוק". הוא יושב על פלטפורמה משותפת ליונדאי איוניק וכמוהה תוכנן מראש כך שיוצע עם שלוש יחידות הנעה "ירוקות": היברידית, היברידית-נטענת (פלאג-אין) וחשמלית.

בתחילת דרכו בישראל (נובמבר 2016) שווק הנירו רק בגרסה ההיברידית, כשגרסת הפלאג-אין הצטרפה בסוף שנת 2018. מתיחת הפנים בגרסה ההיברידית הגיעה באוגוסט 2019 כאשר גרסת ה-PHEV עודכנה אח"כ ועלתה במאי 2020. בשנת 2021 נוספה רמת גימור 'אורבן' לגרסה ההיברידית. בשנת 2022 נוספה רמת גימור חדשה 'LX פלוס' שביחס ל-'LX', מוסיפה בעיקר לוח מחוונים דיגיטלי. הגרסה החשמלית עלתה לראשונה ב-2021 והיא מסוקרת בדף דגם נפרד.

נירו מוצע בשתי גרסאות מנוע: היברידי ופלאג-אין ובשתי הגרסאות מנוע בנזין דומה (החשמלי שונה) וההספק המשותף הוא 141 כ"ס. לגרסת הפלאג-אין מנוע חשמלי גדול יותר עם 60 כ"ס (לעומת 43.5 כ"ס בהיברידית), סוללה גדולה יותר (8.9 קוט"ש במקום 1.59 קוט"ש), ואפשרות לנסיעה על חשמל לטווח של עד 49 ק"מ (לפי תקן WLTP).

קיה נירו נבדק ע"י יורו NCAP וזכה בחמישה כוכבי בטיחות (2016, פחות מחמיר).

הנירו מוגדר כרכב פנאי, אולם הופעתו אינה משדרת את הרושם המצופה מרכב פנאי - והתוצאה אנמית משהו, במיוחד בהשוואה לספורטאז'.

סביבת הנהג של נירו עודכנה במתיחת הפנים (2019) והיא משופרת ונאה ביחס לדגם הקודם, אולם עדיין אינה מקנה תחושה עדכנית במיוחד. איכות החומרים טובה, גם הנדסת האנוש.

המרחב מלפנים נאה, תנוחת הנהיגה גבוהה משל משפחתית אך נמוכה משל רכב פנאי כמו ספורטאז'. המרחב בשורה השניה נאה, בין היתר בזכות רצפה כמעט שטוחה.

תא המטען קטן מאוד בגרסה הנטענת (324 ל' בלבד) אך בעל נפח מספק. בגרסה ההיברידית הרגילה (427 ל'). בכל הגרסאות (כולל החשמלית) הכיסוי הקשיח אינו מתרומם עם דלת תא המטען.

לשתי הגרסאות הספק זהה (141 כ"ס) ולכן הביצועים טובים ומספקים ביום-יום, עם יתרון קל לגרסה הנטענת בזכות מנוע חשמלי חזק יותר (60 כ"ס במקום 43 כ"ס). לגרסה הנטענת כמובן יכולת גבוהה יותר לנוע על חשמל ובמצב זה הביצועים מפתיעים לטובה במהירויות עירוניות.