מיצובישי אאוטלנדר 2015 יד שניה חוות דעת
נבדק על ידי אלגוב אוהד
-
רקע כללי
כאשר נחת הדור האחרון של מיצובישי אאוטלנדר 2015 בארץ לפני כמעט שלוש שנים, הוא נראה מעט אפרורי עבור רכב פנאי, אבל היה לו קלף חזק. במחיר של רכב פנאי קומפקטי הציעו מיצובישי כלי גדול למדי עם שבעה מקומות ורמת ציוד טובה – מה שאפשר להם לנגוס נתח שוק מהמיניוואנים הקומפקטיים. השילוב הזה הפך את האאוטלנדר לרכב הפנאי הנמכר ביותר בארץ לתקופה מסוימת, ולשחקן חשוב בשוק.
האאוטלנדר הוא הרכב הראשון של המותג שהגיע לארץ ונבנה בטכנולוגיית קליר-טק – מקבילה, קצת פחות מקיפה, לסקיי אקטיב של מאזדה. גם כאן מספרים על דיאטה מוצלחת עם הפחתת כ-100 ק"ג ביחס לדור הקודם – ועל יחידות כוח עם מבנה יעיל יותר ועדיין ללא מגדש. לשיאה תגיע הטכנולוגיה בגרסאות ההיברידיות הנטענות שיגיעו בסוף השנה.
גרסה מחודשת לאאוטלנדר נחתה בארץ במחצית השניה של 2015, וחוות דעת מלאה עליה תוכלו למצוא בדף הדגם למודל 2016. חוות הדעת המצורפת מטה מבוססת על הגרסה שלפני מתיחת הפנים.
-
עיצוב ונוכחות
מיצובישי אאוטלנדר 2015 מבוסס בבירור על קודמו, שהוצג עוד ב-2005, ובכל זאת ההבדל עצום. הקודם נראה קליל וספורטיבי, בעוד החדש נראה ככמהה להיטמע בהמון. החזית אנמית, האחוריים אנונימיים, והוא נראה כבד וגדול.
-
תא נוסעים ומטען
גם בקוקפיט פינתה האווירה הצעירה מקום למשהו יותר מבוגר. בסביבת הנהג שופרה האיכות אך היא עדיין נחותה מהמיטב בתחום ונראית שמרנית, שלא לומר מיושנת, ולא מקורית. ולמרות שהרכב מאובזר היטב גם בגרסת הבסיס, התחושה אינה עשירה אלא פשוטה וקודרת.
תנוחת הנהיגה גבוהה, המושב נעים אך מעט חסר תמיכה לגב תחתון. מאחור חסרים פתחי אוורור ליושבים, אך המרחב נאה והשורה המרכזית הניתנת לכיוון (זווית ומרחק). המקום ליושבים בשורה השלישית מוכתב על ידי מידת ההתחשבות של אנשי המרכז. כרגיל הבסיס שם נמוך, אבל המרחב סביר למושבים בסגנון הזה. קיפול השורה האחורית יוצר תא מטען שימושי וגדול.
-
מנוע וביצועים
מבחר מנועי הבנזין של האאוטלנדר עומד על אחד: 2.0 ליטר עם 150 כ"ס. נתון צנוע, אולם בזכות זמינות הכוח הוא אינו מרגיש חלש. יציאות רמזורים מהירות מגלות את ההשהיה הרגילה שיש לתיבות רציפות, אבל אחרי כן הוא עומד בקצב. בשיוט בין עירוני מביאים המנוע ויחסי ההעברה הארוכים תנועה נעימה, ואולם בקצב משתנה, האצות או טיפוס בעליות, נוצר רעש שאינו מזמין במיוחד.
מנוע הדיזל (2.3 ל׳, 150 כ״ס) מספק ביצועים טובים בזכות נתון המומנט הנדיב, ותיבת ההילוכים האוטומטית חלקה ונעימה.
-
נוחות והתנהגות
בניגוד לאאוטלנדר הקודם, שהעניק תחושה ספורטיבית, החדש בוגר ומבוגר. התנהגות הכביש בטוחה אבל נעדרת טמפרמנט. בהאצה הצמיגים הקדמיים מאבדים אחיזה בקלילות מרובה, כאילו מדובר ברכב שופע כוח, והיללות נשמעות למרחוק. אבל ההגה הוא המרכיב המעצבן במשוואה. הוא מנותק, חסר דיוק, משנה משקל באופן לא הדרגתי ומושפע מדי מכוח המנוע.
רעשי המתלים יוצרים תחושה שהרכב פחות נוח ממה שהוא בפועל. כשעולה המהירות הנוחות משתפרת והמתלים מתמודדים טוב יותר עם שיבושים. נושא רעשי הכביש הבעייתי בעבר שופר, ועדיין האאוטלנדר אינו שקט במיוחד.
-
תמורה למחיר
מה שמשחק לטובתו של האאוטלנדר הוא תמחור מושך לגרסת שבעת המקומות הבסיסית, שמהווה תמורה טובה למחיר. שאר הגרסאות יקרות ופחות אטרקטיביות ביחס למתחרים.
-
סיכום
האאוטלנדר החדש אינו מלהיב, מבריק או איכותי במיוחד, ולמרות שבסך הכל מדובר ברכב נעים ושימושי - היתרון היחיד שיש לו הוא מחיר אטרקטיבי עבור רכב עם שבעה מושבים.
