סובארו XVאחרי שנה רגועה מדי אמורה התקופה הקרובה לסמן מהפך של ממש אצל סובארו ישראל. את שלל החידושים של המותג הקטן הזה פותחת סובארו XV החדשה, אשר ראינו לראשונה בתערוכת פרנקפורט בסוף 2011 והושקה בישראל בשבוע שעבר. חלק לא קטן מחשיבות המכונית הזו היא העובדה שהיא מתבססת על סובארו אימפרזה הבאה והכל כך חשובה למותג.

מכירים
העובדה שהיא מתבססת על האימפרזה חמש דלתות החדשה מביאה יתרונות וחסרונות. זה אומר כמובן מבנה יותר קומפקטי שנאמן לתפיסת האאוטבק של היצרנית הקטנה וגם מראה ספורטיבי משהו (בייחוד בגוון כתום) וקליל. תוספת הגובה המאוד מוחשית תורמת גם היא לתחושה מיוחדת. הבעיה שחיצונית, עבור הקהל שהתרגל ואוהב מראה פנאי גבוה ומגודל, ה-XV נראית יותר מדי קרובה למכונית רגילה ואינה משדרת את האשליה שיוצרים כלים כמו הספורטאז'. אפילו הקשקאי נראה ג'באר לידה.
צילום: רונן טופלברג
משהו מתחושה זו ממשיך גם פנימה, כאשר ה-XV מסגירה מיד שמוצאה באימפרזה. הוסיפו לזה את העובדה שגם סובארו אימפרזה החדשה עדיין לא ביצעה את הצעד הגדול והמתבקש בעיצוב הפנים וברור שלא מדובר בפריצת דרך או באווירה ייחודית. אמנם איכות הפלסטיקה שופרה, אבל הפנים נראה עדיין קודר ומספר מערכות כמו אלו של האקלים והשמע יוצרות רושם מעט מיושן. אפילו הצג של מערך המידע רב התפקודים שכולל בלוטות' מקורי ומצלמה, נראה פשוט.

האבזור הולם בגרסה המצוידת, אך ברגילה בולט גלגל הגה פשוט ובקרת אקלים אף יותר בסיסית למראה, כמו גם היעדר כל אפשרות לתפעול ידני של התיבה. זה חסר.
בזכות ההתבססות על מכונית רגילה הנדסת האנוש טובה ותנוחת הנהיגה נוחה, אך חלק מקהל היעד עלול להתאכזב מכך שהתחושה גם כאן מעט קרובה מדי למכונית רגילה והישיבה אינה גבוה.
הכניסה לחלק האחורי נוחה, המרחב שם סביר אך תא המטען מעט קטן (למרות שהוא גדול ממה שהיה לאימפרזה היוצאת).
צילום: רונן טופלברג
נוהגים
ה-XV מצוידת במנוע ה-2.0 ליטר החדש יחסית של סובארו שמייצר 150 כ"ס, ומשודך לדור החדש של התיבה הרציפה ולהנעה כפולה. היא מזנקת ל-100 קמ"ש ב-10.7 שניות ומגיעה ל-187 קמ"ש מרביים – ביצועים סבירים בהחלט. ואכן על הכביש מייצרת ה-XV ביצועים נאותים, כאשר כרגיל לתיבות רציפות יש השהיה קלה בזינוק עד שהתיבה והמנוע נכנסים לאיזור האפקטיבי. בצורה אופיינית יש הבדל משמעותי בין השקט מכיוון יחידת הכוח בשיוט לבין הרעש שמתפתח תחת עומס אבל גם זה אינו מפריע במיוחד. באופן מעניין המעבר לתפעול ידני שאפשרי (למרבה הצער) רק מההגה, מוסיף פלפל ולעיתים מכניס את חטיבת הכוח לסל"ד אליו היא מסרבת להגיע במצערת רגילה. אז מתקבל ביצוע יותר נמרץ. זה שאומר שהיעדר האפשרות הזו בגרסה הפשוטה היא חסרון אמיתי.

מבחינת התנהגות מציע ה-XV יכולת נאה על הכביש. ההגה אמנם לוקה בתקשור אך כיול המתלים הנוקשה יחסית מביא ריסון נכון של תנודות המרכב. המכונית משנה כיוון באופן מדוד, אוחזת היטב ומגיבה באופן מבדר וספורטיבי מהמתחרות להעברות משקל והרפיות מהמצערת. זה נחמד. אנשי סובארו לא התעצלו והורידו אותנו בהשקה לשבילים מהירים מסוגים שונים ושם ה-XV מככבת. מערך המתלים עובד היטב ומצליח לרסן את תנודות המרכב, אך גם לשמור על נוחות טובה. זה שמאפשר קצב מאוד מהיר וכיף גדול וגם מרווח הגחון המוגדל ל-22 ס"מ מסייע. אין ספק שניסיונה של סובארו כאן מורגש.

גם על הכבישים המהירים נוחות הנסיעה טובה ונדמה שרק בעיר (שם נסענו רק מעט) במהירות איטית היא מרגישה מעט נוקשה ונעה על הצירים. הבלמים מספקים תגובה מדודה גם אם לא נושכת.
צילום: רונן טופלברג
מסכמים
הסיכום מוצא אותנו עם מכונית שימושית, נעימה בתנועה ובעלת הרבה אופי. אבל נקודות התורפה בולטות. מצד אחד לפי סובארו ב-160,000 שקלים זוהי המכונית הזולה בתחום עם הנעה כפולה, אבל נראה שהקהל האופייני מעדיף את הפוזה והמראה של רכב פנאי גם אם הוא מצויד בהנעה קדמית ללא יכולת אמיתית. יתרה מזו, הפנים המעט פשוט וקודר של המכונית, בייחוד בגרסה הפחות מצוידת (שחסרה מספר פרטים נחוצים) אינו מייצר תחושת עושר הנחוצה בכאלה כלים. גם הגרסה המאובזרת מרגישה מעט פשוטה והיא כבר עולה 173,000 שקלים, וגם זה לא מסייע לרכב החדש. אז כן, חבל שאנשי סובארו לא הצליחו לייצר מחיר תחרותי יותר שהיה מכניס את המכונית למשבצת משלה. אבל גם אם ל-XV לא צפויים חיים קלים, הרי שמי שינסה אותה יגלה במציאות מכונית טובה, ומעניינת עם הרבה מאוד אופי ויכולת.
הרבה יותר על ה-XV בגיליון אוטו הקרוב.