יש אופנועים שאתה לא צריך לרכב עליהם כדי להבין מי הם. מספיק מבט בוחן אחד כדי לגבש דעה מוצקה על ידי הבנה אינטואיטיבית. האופנוע משדר בדיוק מי הוא, מה הוא, איך הוא מתנהג ואיך הוא עובד. תסתכלו רגע על התמונות של הסטריטפייטר. תראו את מנוע הוי-טווין הענק, את השלדה הקשיחה ומכלוליה, את העיצוב המוחצן והלא-מתפשר, ואת הכיתוב 'DUCATI' על מיכל הדלק. צריך יותר מזה בכדי להבין שמדובר פה בחתיכת ריגוש יוצא דופן ופסיכוטי? לדעתנו לא, אבל אנחנו כאן כדי לספר לכם על חוויית הרכיבה הזאת, אז בואו נתחיל.
הסטריטפייטר של דוקאטי הוצג בתערוכת מילאנו 2008, בסוף השנה שעברה. שנה אחרי שהוצג המונסטר 696 המחודש, דוקאטי עושה לראשונה הפרדה בין המונסטרים, שמעתה יהיו מקוררי אוויר בלבד (696 ו-1100) ובין הסדרה הקרבית יותר – סטריטפייטר. חסל סדר מונסטרים עם מנוע הסופרבייק מקורר הנוזל.
צילום: טל זהר
בדוקאטי מבקשים לעשות הפרדה גם בין ה-1098 לבין הסטריטפייטר, ומדגישים בכל הזדמנות שלא מדובר ב-1098 ערום, שבסך הכל הורד ממנו הפיירינג, אלא באופנוע שתוכנן מא' ועד ת' להיות סטריטפייטר. ככזה, בוצעו בו שינויים חשובים כמו שינוי הגדלת זווית ציר ההיגוי וכתוצאה מכך גם הארכת בסיס הגלגלים, ומיתון המנוע. למרות זאת, עיון בנתונים הטכניים של שני הדגמים מראה ללא כל צל של ספק מהם שורשיו של הסטריטפייטר. ההספק אמנם קטן ב-5 כ"ס מ-160 ל-155, והשינוי הקטן בשלדה באמת קיים, אבל זהו בערך. כל שאר הנתונים זהים. בפועל, איך שלא נהפוך את זה, מדובר ב-1098 ערום עם כידון שטוח; בעברית: סטריטפייטר. מתאים!

הכי יפה בעיר
הסטריטפייטר שפה גם זכה בתואר האופנוע היפה ביותר במילאנו 2008, ולא בכדי. הוא מרשים ומשדר עצמה רבה. לא היה רמזור אחד שבו לא נשאלנו שאלות על האופנוע. הוא גם יפה מאוד בגרסה הלבנה שלו, שבשמש זוהרת כמו פנינה. גם כשהעמדנו אותו בחניה כזו או אחרת, הוא משך כמות תשומת לב גבוהה בהרבה מהרגיל. על עיצוב מסכת החזית ניתן להתווכח, אבל אין מחלוקת על כך שמנוע וי-טווין ענק השוכן בתוך שלדת מסבך משולשים בתוספת זנב סקסי מעוצב – עושה את זה גם למי שאינו אופנוען, ולא בדיוק מבין מה הוא רואה.
אחרי האימפקט הויזואלי, הדבר הבא שמעיף לך את המוח זהו המנוע. הרעשים והקרקושים של המצמד היבש ומנגנון הדזמו, אופייניים לא רק למנוע הטסטהסטרטה אבולוציונה שהגיע מה-1098, אלא לכל מנועי דוקאטי באשר ההם. למי שאינו נמנה על מעריצי המותג, הרעשים ישמעו מוגזמים, אבל דוקאטיסטים אמיתיים דווקא מתענגים עליהם. בשבילם מדובר במנגינה ערבה במיוחד. כשמשחררים קלאץ' ומתחילים לזוז, הרעשים נעלמים ומקבלים מנוע חלק מאוד, בטח בהשוואה לוי-טווינים אחרים. אבל עזבו אתכם משטויות, כי המנוע הזה לא תוכנן לעמוד בסרק, אלא לפתוח גז, והרבה. כשעושים את זה, מקבלים 11.7 קג"מ ו-155 כ"ס לפנים. ושמעו, הם מעיפים את האופנוע קדימה ואוספים מהירות בקצב מטורף. התחושה בקסדה – צרחות!
אף על פי ששיא המומנט ושיא ההספק מתקבלים באותה מהירות מנוע (9,500 סל"ד), המנוע הזה גמיש בטירוף ומייצר משיכה אדירה כבר מסל"ד מאוד נמוך. ככה זה – אין תחליף לסמ"קים. למרות צמד האגזוזים המקוריים, שאינם מרעישים יתר על המידה, התחושה שעוברת על הרוכב בזמן פתיחת מצערת, מטריפה. מי שירצה אקסטרה-רטט ימצא בקטלוג השיפורים של דוקאטי צמד טרמיניוני פתוחים שיחליפו את צמד הדודים המקוריים.

בדרכו להפוך לסטריטפייטר, ה-1098 הוריש גם את יחסי ההעברה שלו – גם בגיר וגם הסופיים. המשמעות היא שהנייקד הזה יודע לנסוע מאוד מאוד מהר. בהילוך השישי, כשצמד הנורות האדומות שמסמנות על החלפת הילוך החלו להבהב, ראינו על הצג הדיגיטאלי לא פחות מ-287 קמ"ש. במצב הזה הגוף כולו מקופל ומכווץ בגלל העדר מיגון הרוח, הדופק מפמפם על 120 והחיוך מגיע עד לאוזניים. מהעבר השני, בהילוכים הראשונים מקבלים תאוצות שמדביקות את החלקים הפנימיים של הבטן אל הגב. אז נכון שהיה אפשר לקצר משמעותית את יחס ההעברה הסופי ולקבל מנוע פסיכי יותר, אבל היי – עם מנוע יותר פסיכי מזה הרוכב כבר יצטרך אשפוז כפוי בבית חולים לבריאות הנפש. סעעעמק איזה מנוע!

לא על המנוע לבדו
אחרי שהתחרענו על המנוע המגניב, יכולנו לפנות קצת זמן גם כדי לבדוק את שאר האופנוע, ומסתבר שהוא לא פחות מטריף. כשרצינו לעצור – אצבע אחת על מנוף הבלם הקדמי מייצרת עצמת בלימה אדירה שכמוה מעולם לא פגשנו. ככה זה כשיש לך מערכת בלימה טופ-אוף-דה-ליין, עם דיסקים בקוטר 330 מ"מ וקליפרים רדיאליים מסוג 'מונובלוק'. לכביש הציבורי העצמה הזאת לדעתנו פשוט לא חוקית בעליל. גם הבלם האחורי בא בקטע אדיר: אם אתה לא עומד על רגלית הבלם – לא תצליח לנעול אותו. עד אז הוא ייצר עצמה חלשה אך מדויקת, בדיוק כמו שבלם אחורי צריך להיות.
ומסתבר שהסטריטפייטר, למרות היותו כזה פסיכי, הוא גם די נוח. המושב אמנם גבוה וקשה, אבל הוא תומך נהדר, וגם אחרי יומיים אינטנסיביים של רכיבה לא הרגשנו אי נוחות. הכידון הגבוה והשטוח אמנם מאפשר תנוחה זקופה משמעותית מאשר ב-1098, אבל עדיין יש פה רכינה קדימה, ומהקסדה רואים רק כידון, לוח שעונים קטן ואסטטי, פיסת מסכה וקצת גלגל קדמי. ריק שם לגמרי מלפנים, וזה תורם לתחושה הקרבית שהאופנוע משדר.

צילום: טל זהר
גם הבולמים מצוינים. הם אמנם לא האוהלינסים של דגם ה-S, אבל הם נותנים יופי של עבודה. הם סופגים טוב מאוד את ההפרעות הקטנות, אבל קשיחים מאוד להתעללות מסיבית מצד הרוכב. זה סטריטפייטר, ולכן הוא קופץ על פסי האטה, מחליק בדריפטים ביציאה מכיכרות, דופק וויליז כשהאספלט טוב ובאופן כללי התפקיד העיקרי שלו הוא להפחיד זקנות על מדרכות. ואת כל זה הבולמים סופגים בלי להתלונן או להניד עפעף.
אחרי שמסיימים עם החוליגניזם העירוני ומנקזים את כל הרעלים, אפשר לצאת לכבישים בינעירוניים, ואז נופל אסימון חשוב: עם כל הסטריטפייטריות והחוליגניות של האופנוע הזה, אחרי הכל מדובר ב-1098 – עם פיירינג או בלי פיירינג, זה לא באמת משנה. זו מכונת סופרבייק. האסימון החשוב הזה נופל אחרי שקולטים שהסטריטפייטר לוקח פניות כמו מכונת כביש ספורטיבית טהורה, כשההבדל היחיד זה הכידון במקום הקליפ-אונים. לא משנה אם זה כביש טכני וצפוף או סוויפרים מהירים, לא משנה אם האספלט מפולס או סדוק ומחורץ – ה-1098 הזה, סליחה, הסטריטפייטר הזה, שומר על הקו שלו גם בזויות מכובדות. זה אופנוע ספורט לכל דבר ועניין, ועוד אחד איכותי במיוחד, רק שהרכיבו עליו את הכידון הזה, ששיפר משמעותית את תנוחת הרכיבה והשליטה בכלי, עם האפשרות להיגוי מהיר בטירוף בזכות המנוף הגדול יותר.

150,000 שקל; שווה?...
הסטריטפייטר מציע חוויה טוטאלית. הוא נראה מצוין, הוא נשמע טוב והוא נוסע כמו שרק אופנוע קצה יכול לנסוע. יש לו מנוע אדיר עם ערימות של כוח בכל סל"ד ועם הספק מטורף שמספק דחף אדיר, יש לו מכלולי שלדה מצוינים שמאפשרים לדחוף את האופנוע עוד ועוד, והוא בעיקר מציע ורסטיליות שאינה נמצאת באופנועי ספורט קונבנציונאליים – גם לא ב-1098. מצד אחד הוא סטריטפייטר אמיתי, כזה שדוחף אותך להתפרע בעיר, לצאת בפרפור או בווילי מכל רמזור ולהיכנס בסליידים לפניות, אבל מצד שני מדובר באופנוע ספורט משובח שעשוי להשאיר הרבה מאוד ספורטיביים מאחור. זה חברים, לא טריוויאלי בכלל, וזה הערך המוסף העיקרי של הסטריטפייטר.

צילום: טל זהר
הביקורת היחידה שלנו על האופנוע המדהים הזה תהיה מן הסתם המחיר. כדי ליהנות ממנו תצטרכו להיפרד מ-149,000 שקל, בערך כמו מתחרהו הישיר – ק.ט.מ סופרדיוק 990, וכ-40,000 שקל פחות מאחיו המקצועי, גרסת ה-S של הסטריטפייטר המצוידת בכל טוב. על אף המחיר הגבוה, לדעתנו מדובר בעסקה מעולה, ועדיפה על אופנוע ספורט. הוא עולה 40,000 שקל פחות מ-1198, אבל הוא מציע יותר, אם מתעלמים מהחזות הספורטיבית של הסופרבייק. לטעמנו, כל עוד אין פה מסלול מרוצים פול-סייז, יתרונות ה-1198 כלל לא באים לידי ביטוי, ולכן כאופנוע שאמור לשמש בכבישים ציבוריים – הסטריטפייטר בהחלט מציע ערך מוסף. כשהערך המוסף הזה מגיע עם כל כך הרבה ריגוש, אי אפשר שלא להתאהב בו קשות.

למגזין פול גז לחצו כאן