המיני הראשונה...
בתחילת מאי 1959, לפני 50 שנה בדיוק, יוצרה ה-AD015 הראשונה, או Austin Drawing Office project number 15 הידועה בשם מיני מיינור (Mini Minor) במפעל קוואלי באוקספורד. המכונית הלבנה בעלת לוחית הרישוי 621AOK (ראו צילום למעלה) הייתה יריית הפתיחה למיני-מאנייה.
גם לנו, לישראלים, חלק במיני, או יותר נכון בסיבות אשר הביאו לתכנונה; משבר הנפט אשר צץ עקב מלחמת סואץ ב-1956 (אנו קראנו למשבר 'מבצע קדש') החזיר את הקצבת הדלק למכוניות נוסעים באנגליה. מחסור זה הביא את הנהלת BMC להציע מכונית חסכונית אולם לא בהתאם לפרשנות הגרמנית ומכוניות הבועה שלהם באותה תקופה.
מנכ"ל החברה, לאונרד לורד, קבע מספר קווי יסוד לתכנון המכונית החדשה: אורך של 3 מטרים וגובה ורוחב של 1.2 מטרים. המכונית אמורה להספיק להסיע 4 נוסעים על מטענם (מזכיר במעט את הדרישות ממתכנני הדה-שבו ,לא!?). בכדי לצמצם בעלויות הייצור נקבע עוד כי המנוע יגיע ממצאי קיים ולא מתכנון חדש. אלק איסיגיניוס, אשר הגיע לחברה ב-1955 מחברת אלביס, מונה למנהל הפרויקט. באוקטובר 1957 הוצג אב טיפוס נוסע בצבע זהוב אשר זכה לכינוי "קופסת התפוזים" ואושר לייצור.

חושבים מחוץ לקופסא
המנוע, בנפח 848 סמ"ק (באב טיפוס המקורי היו 948 סמ"ק), הוצב לרוחב והיה בעל ארבעה צילינדרים, קירור מים כאשר המצנן מוקם בצד שמאל למנוע ולא בחזית כמקובל (מקור לצרות, ולא רק בארץ), כל זאת בכדי לחסוך במקום לטובת מרווח לנוסעים.
ההנעה הייתה קדמית ולתיבת ההילוכים אשר מוקמה מאחורי המנוע היו ארבעה הילוכים. בתחום המתלים נעשה לראשונה שימוש בגומי דחוס במקום בקפיצי מתכת כמקובל אשר חסך במקום, במשקל והעניק נוחות נסיעה טובה. מיקום הגלגלים בקצוות המרכב יחד עם המתלים החדשניים העניק למכונית תכונות ניהוג והנאה רבה אשר ודאי לא תוכננו ע"י אלק וציוותו. בשל הקוטר הקטן של הגלגלים (10 אינץ') פיתחו דנלופ צמיגים ייעודים למכונית.
ניצול המרווח הפנימי של המיני הפך לאחד מסימני ההיכר שלה. חלונות נעים במסילה אפשרו לנצל המרווח בדלת לשם יצירת כיסי אחסון, צירי הדלת חוברו מחוץ למרכב ולא בתוכו, שימוש בלוח השעונים במרכז אפשר יצירת מדף לכל רוחב חזית הרכב מול הנוסעים הקדמיים ועוד.

מפסידים על כל מיני?
הדור הראשון יוצר עד 1967 וזכה לקבלת פנים חמה מאד, כולל אנשי בוהמה (מהדוגמנית טוויגי, חברי להקת החיפושיות ומאוחר יותר בסרט הג'וב האיטלקי ב-1969). כאנקדוטה נספר שהמכונית נקרא בתחילה אוסטין 7 (על שם האוסטין משנות ה-30') ורק לאחר מכן זכתה לשם מוריס מיני מיינור ,כאשר מיינור הוא "קטן" בלטינית. מהדור הראשון נמכרו כ-1.2 מיליון יחידות.
אנקדוטה נוספת הנוגעת למכונית הייתה טענת פורד כי על כל יחידה מפסידה BMC 30 פאונד. פורד רכשה מכונית ופירקה אותה לגורמים בכדי לבחון תכנון מתחרה למיני. בפורד טעו, אולם הרווח של BMC על כל מכונית לא היה כנהוג בתעשייה באותם ימים אלא קטן יחסית. בשל קשייה של BMC, הדור השני המהפכני עליו עבד איסיגיניוס וצוותו נגנז והדור השני אשר הוצג ב-1967 כלל בעיקר שינויים קוסמטיים, כולל גריל חדש, חלון אחורי גדול יותר ונגיעות קוסמטיות נוספות. 429,000 יחידות מדור זה נמכרו.
הדור השלישי הוצג ב-1970 וכלל דלתות גדולות יותר (וצירים פנימיים), חלונות רגילים היורדים מטה לתוך הדלת ודור זה סימן סיום הייצור במפעל המקורי וזניחת השם אוסטין ומוריס לפני שם המכונית. כך הפכה המיני למיני אותה אנו מכירים כיום, כמותג בפני עצמו.
צילום: מנהל
מהאחרונות שיוצרו: גרסת ה-Knightsbridge

הדור הרביעי מ-1977 כלל נגיעות קלות במתלים אשר שיפרו את הנוחות, שינוי קל לפנסים האחוריים והגדלת הדוושות.
בסוף שנות ה-70' החברה שיתפה פעולה עם אינוצ'נטי האיטלקית, אולם המכונית כבר לא עמדה בקו הראשון של מכוניות המיני (במתחרות כבר היו רנו 5, פולקסווגן פולו, פורד פיאסטה ופיז'ו 104) והמחליפה המיועדת הוצגה ב-1980 בדמות האוסטין מיני מטרו, אשר לא זכתה לאהדה של המיני.

כבר לא המונית ובסיסית, אך עדיין אהובה
המיני כבר לא היתה עדכנית וברת תחרות, אך עדיין אהודה ואהובה ולכן זכתה לדור חמישי אשר נותר בייצור עד 1989 וכלל בעיקר גרסאות מיוחדות אשר ביטאו בעיקר רמות גימור (לונג-ברידג', ברמינגהם, מייפלאוור) וכך גם הדור השישי והשביעי אשר זכה לפופולאריות מפתיעה ביפן ונזנח בעיקר בשל אי-עמידה בתקני זיהום ובטיחות.
ההשתלטות של ב.מ.וו על רובר ומיני ב-1994 הפיחה תיקווה לעתיד חדש למיני וגם הוסיפה כרית אוויר לנהג לכל רמות הגימור של המיני. המיני האחרונה (קופר ספורט בצבע אדום) ירדה מפס הייצור ב-4 לאוקטובר 2000 לאחר ש-5,387,862 יחידות יוצרו.
המיני זכתה לגרסאות רבות במהלך השנים, כאשר הבולטת שבהן הנה הקופר והקופר S אשר יוצרה מ-1961 ועד שנת 2000 כאשר באמתחתה אף זכיות בראלי מונטה קרלו של 1964, 1965 ו-1967. המיני קלאבמן בעלת מנוע 1,275 סמ"ק בשנים 1969- 1980 זכתה ליורשת מודרנית, בשם לפחות.
המיני המודרנית אשר הוצגה ב-2001 שמרה את חדוות הנהיגה ועל זהות מסוימת לעיצוב המקורי אך הייתה רחוקה מלהיות מכונית ספרטנית. גרסא פתוחה וגרסאות קופר, קופר S, ו-וורקס הוצגו אף הן. הדור השני אשר הוצג ב-2006 שמר על מרבית סממני ההיכר של המכונית, וכלל אף גרסה חשמלית, ולא נשכח לציין תוכניות להצגת המיני קרוסאובר, רחוק כמרחק שנות אור מהמיני המקורית.
לכבוד חגיגות היובל עורכת מיני תחת כובע ב.מ.וו. אירוע רב משתתפים במסלול סילברסטון ב-22-24 למאי. בעלי מיני וסתם חובבי המכונית יכולים לקבל פרטים נוספים באתר www.miniunited.com.