יונדאי איוניק - מבחן דרכים (השקה) - אוטו

יונדאי איוניק - מבחן דרכים (השקה)

ההשקה של המכונית הירוקה ביותר של יונדאי, איוניק, הייתה הרבה יותר מאשר מפגש עם עוד דגם חדש

איוניק, עבור יונדאי, היא הרבה יותר מאשר עוד דגם, אפילו יותר מאשר עוד דגם היברידי. כי המשפחתית החדשה שלה, אומר לי מר פארק, מנהל המכירות האזור של יונדאי "אינה עוד מכונית כמו הסונטה ההיברידית למשל - מכונית נוסעים שקיבלה טכנולוגיה היברידית. זו פלטפורמה חדשה לגמרי, שתוכננה מראש לקבל הנעות חשמליות בגרסאות שונות. כאן מושקת ההיברידית, אך החשמלית שלנו, שגם היא מוצגת כאן, כבר מוכנה לצאת לשווקים. תוך שנה נצא גם עם היברידית נטענת–רשת (Plug in)".
אמנם, הוא מסכים איתי, ההנעה ההיברידית היא רק פתרון ביניים בדרך לאפס זיהום "אבל לפחות לעוד עשור - אם לא יותר". השאלה שניקרה בי, מדוע יונדאי, שיש בארסנל שלה כבר מכונית מונעת מימן, השקיעה הון בפיתוח היברידית, זכתה לתשובה. חיי הפלטפורמה, שבנויה מראש להיות גם חשמלית, אמורים להיות ארוכים דיים, כדי לחבר את יונדאי לעתיד.
פרטים חשובים להמשך
יונדאי הכריזה על האיוניק באמצע ינואר והציגה אותה בתערוכת ז'נבה; מכונית משפחתית עם בסיס גלגלים בצד הארוך בסגמנט (270 ס"מ), ממדים מקובלים, והופעה שאינה מנסה לשדר משהו עתידני–מתקדם–בולט (ע"ע פריוס). לגרסה ההיברידית, אותה פגשנו בהשקה, מנוע 1.6 ליטר המייצר 105 כ"ס, ואליו חובר מנוע חשמלי המייצר 43.5 כ"ס, להספק משולב של 141 כ"ס. האיוניק מביאה לעולם ההיברידי חידוש: תיבה דו–מצמדית (כמו שיש ל–לה פרארי, אבל אנחנו לא משווים).
מפגשים מהסוג האישי
את המכונית החדשה של יונדאי אנחנו פוגשים בהולנד. העניין הוא שמדינה חביבה זו אינה המקום בו אפשר, באמת, ללמוד הרבה על מכונית חדשה. מישורים, אספלט משובח, מעט מאוד פניות והרבה מאוד מצלמות מהירות, אינם בסיס להתרשמות מעמיקה. ובכל זאת, אפשר לדעת לא מעט.
אז איך היא נראית בחיים? צפויה למדי, חסרה את הברק של הטוסון; מה עם תא הנוסעים? מרווח מאוד, גם מאחור; איך תא המטען? מרשים מאוד ביחס לעובדה שיש מצבר מאחור; מה עם האבזור? מרשים מאוד; איך האיכות? חומרים סבירים באיכותם ביחס לקטגוריה; מה עם מערכות המידע והבידור? טובות בהחלט; והאבזור הבטיחותי? עשיר, כולל עצירה במהירות עירונית והחזרה לנתיב הנסיעה במקרה של סטייה ממנו.
אבל על איכויות הנהיגה והנסיעה נתקשה להשיב במדויק. כוח יש מספיק; ההיגוי מוזר כאשר מערכת תיקון הסטייה האוטומטית מתערבת, בסדר גמור כשהיא היא כבויה; נוחות נסיעה לא הייתה טובה כאשר קיבלנו אותה והאיוניק הייתה נוקשה מאוד. אולם, לאחר בדיקת לחץ אוויר (psi 39 מלפנים, 41 מאחור) והבאתה לנדרש השתפרה מאוד; המכונית זריזה וטובה מהמתחרות ההיברידיות בזכות אותה תיבה דו–מצמדית. קשה ללמוד על הניהוג באזורים הכפריים, השטוחים והישרים שבהולנד. ניסינו "לאתגר" אותה בעלייה למחלפים של הכביש המהיר, אבל היא לא התרגשה לשנייה; צריכת הדלק שבגינה התאספנו טובה מאוד, כ–20 ק"מ לליטר בנסיעה משולבת, אך ללא עליות וירידות; בקיצור: חכו למבחן הישראלי.
השקה כזו אינה מאפשרת היכרות מעמיקה עם המכונית, אבל אירוע כזה, כבר כתבנו, מאפשר גישה מיידית לאנשים שעושים את המכונית - מהנדסים, מעצבים, אנשי שיווק וגם האחראים על הפרויקט כולו - ובאופן כזה לקבל מהם תשובות ומידע המאפשר היכרות לעומק עם הדגם החדש. למשל, מהן הסיבות שגרמו להם להשקיע בפלטפורמה היברידית.
הרגיל מול הייחודי
שאלתי את האיש של יונדאי אם "אתם מכוונים את האיוניק ההיברידית כמתחרה לטויוטה פריוס, לאוריס ההיברידית או לשתיהן?", פארק ענה כי "אנחנו מכוונים לסגמנט C, לאו דווקא להיברידיות. לכן לא תכננו מכונית שנראית או נוסעת כמכונית ‘היברידית', כמו הפריוס למשל. תכננו וייצרנו מכונית נוסעים רגילה, המעוצבת ומאובזרת באותו אופן שנהגים מכירים, כך שלא יאלצו להתרגל למשהו חדש ושונה".
וכאן הנשאל הפך לשואל: "לא היית צריך זמן להתרגל למכונית, הרגשת מייד כמו בבית, נכון?". התשובה שלי הייתה חיובית לגמרי; אם זה מה שניסו להשיג, הרי שהצליחו בכך בהחלט. כמובן שזה לא כולל את הקטע הזה, כשאתה לוחץ על מתג ההתנעה של מכונית היברידית, לוח המחוונים מפגין סימני חיים - אך אין כל רעש של מנוע. לא, לא שאלתי מדוע לא הוסיפו להתנעה הדמיה של צליל מנוע הבוקע ממערכת השמע הטובה, כך שבכלל לא ניתן יהיה להרגיש שזו היברידית... וטוב שלא הוסיפו. למה להרוס את הכיף הזה, שקורה כשלוחצים לראשונה על דוושת התאוצה, וההיברידית, גם איוניק בכלל זה, יוצאת חרישית מהמקום, כמו חתול המתקרב לטרפו.
"המכונית הטובה ביותר שעשינו עד היום" הייתה ההצהרה שפתחה את מסיבת העיתונאים. לנו לא נשאר אלא לבחון את נכונותה, ולעשות זאת, כאמור, בנהיגה לא מאוד ארוכה.
עיצובה החיצוני של האיוניק נאה אך בהחלט לא פורץ דרך; קשה לי לכנות מכונית 5 דלתות ליפטבק "פורצת דרך", כשחלקה האחורי מזכיר לי את מאזדה 626 חמש דלתות שתוכננה בסוף המאה הקודמת. אותה מאזדה אכן הייתה פורצת דרך בעיצובה שעובד טוב עד היום; למשל, באיוניק החדשה. המכונית עוצבה בעיקר כדי להשיג מקדם גרר נמוך ככל האפשר, מרכיב החשוב במיוחד במהירויות בינעירוניות. התוצאה, שהתקבלה היא Cd 0.24; אכן מקדם גרר נמוך למכונית משפחתית (וכמו זה של הפריוס).
כדי לשפר את מקדם הגרר, התקינה יונדאי תריסים מתכווננים חשמלית בשבכה של האיוניק. בשיוט, בו העומס על המנוע אינו גבוה ואינו דורש קירור חיצוני, נסגרים התריסים, מקדם הגרר יורד - וצריכת הדלק משתפרת עוד יותר.
העיצוב הפנימי טוב מזה החיצוני. בסביבת הנהג של המכונית האפורה בה נהגתי היו שני גוונים של אפור, בהיר מעל לכהה, וזה נעם מאוד לעין. האבזור עשיר ביותר, עם מושב נהג מופעל חשמלית, קירור לישבנם של הנהג והנוסע שלידו, מערכת מולטימדיה נאה ויעילה והיא כתובה גם בעברית, כך מהחברה. יפה.
לוח המחוונים, הכולל את מד המהירות והסל"ד, משנה את צבעו וצורת התצוגה לפי מצב הנהיגה הנבחר. מערכת הניווט מצוינת; ובעניין זה אני חייב לציין שמערכת ניווט מקורית במכונית - כזו המציגה גם חיצי כיוון על הצג המרכזי, וגם תצוגה מאוד אינטואיטיבית בצג מערכת המולטימדיה, בנוסף להתרעות קוליות - בטוחה ונוחה לשימוש ממערכת ה–WAZE, המאוד פופולארית כאן. אבל היא, שלא כמו "שלנו", אינה מתריעה על מצלמות מהירות - וכאלו יש המון בהולנד.
בנוסף יש, שימו לב, הטענה אלחוטית לסלולארים! זו לא עבדה על האייפון S5 שלי אך עבדה היטב על מכשיר מתקדם יותר של אחד מעמיתי. חומרי תא הנוסעים לעומת האבזור הנדיב, נוקשים במקצת ואינם חורגים מהמקובל בקבוצה. אבזור הבטיחות מלא לגמרי בכל מה שיש היום בארסנל של יונדאי, ובין היתר תמצאו במכונית התרעה על סטייה מנתיב ותיקון אקטיבי אם קרתה סטייה, עצירה עצמאית במהירות עירונית, התרעה על כלי רכב הנמצא בשטח מת במראות הצד, מצלמה אחורית ועוד ועוד. היבואן כבר הודיע שיביא את כל אבזור הבטיחות שבארסנל החברה.
מחיר וסיכוי
סגמנט המשפחתיות בארץ עמוס ודחוס במכוניות מצויינות. אין ספק שמצטרפת אליהן מכונית טובה מאוד, מאובזרת וחסכונית עד מאוד בצריכת הדלק. במידה והמחיר בארץ יעמוד על סביבות 140,000 שקלים, יש לה סיכוי טוב לנגוס מלוא הפה בסגמנט זה.

     

תגובות גולשים:

לכתבה זו התפרסמו תגובות