אני נוחת בוולנסיה, באזור שהתפוזים שלו נתנו פייט רציני לתפוזי "ג'אפה" שלנו. זה היה מזמן, עוד לפני שהפרדסים שבשרון הפכו לנדל"ן. העיר מקבלת את פנינו בחמימות, שמש, חוף חולי, ים כחול. על הרבה בתים תלוי דגל ספרד, שיראו הקטלונים וייראו. אני מסתכל על הים מבעד לחלון במלון, נשכב על המיטה ונרדם. ככה זה כשמתעוררים בשתיים וחצי לפנות בוקר על מנת לטוס בחמש...

ראשון, ערב. היכרות ראשונה 
שלושה שלושה לוקחים אותנו ב־A8 החדשה, מרחק עשר דקות נסיעה למסיבת העיתונאים. אני יושב מאחור, מכוון את המושב לנוחות מקסימלית ומפעיל עיסוי לצוואר. האודי גולשת חרישית למתחם היפר מודרני, ובינתיים מספיק להתרשם מהעיצוב הפנימי המודרני והמרשים. לא מקדיש לו יותר מדי זמן, לזה יש לי זמן למחרת. מסיבת העיתונאים וארוחת הערב נערכת במתחם מדהים, מין אזור שמוקדש לתצוגת ארכיטקטורה היטקית, ואני רק מצטער שהשארתי את המצלמה בחדר. 

1590412


בינתיים יש קצת זמן לעבור גם על העיצוב החיצוני — יפה במובן האלגנטי של המילה. האודי החדשה נראית יוקרתית, מודרנית ועם זאת יש בה משהו אצילי. לא מוחצנת אבל כן מסובבת ראשים. היא מזכירה לי סוס מירוץ גזעי וגם ברור מאיזה מפעל יצאה. כבר שנים, ודרך עיצובים משתנים, אודי נשארת מאוד מזוהה.  

מסיבת העיתונאים מתקיימת כשכולם יושבים ליד שולחן גבוה וארוך, מאוד מאוד  א ר ו ך . המציגים מדברים כרגיל על כך שהמכונית החדשה יותר חזקה, יותר גדולה, יותר מאובזרת, יותר משוכללת, יותר, יותר ועוד יותר. מתעכבים על כל חידוש שיש באוטו הזה, וכאילו שכל השכלולים במכונית לא מספיקים כדי להרשים אותנו, הם מקרינים על השולחן הארוך הדמיות מהמסך המרוחק ומבקשים שנלחץ על השולחן כדי לבחור מנה מסוימת לארוחת הערב, אחת משלוש אפשרויות. נו טוב, לא התרשמתי מהשולחן. שולחן הוא לא מסך מגע...

מהחידושים במכונית דווקא כן התרשמתי. וכן, יהיו כאן כאלו שאראה אותם בפעם הראשונה בחיי — אבל זה יקרה רק מחר. בינתיים לא אפרט אותם, וזאת משתי סיבות — האחת היא שאני מעדיף לכתוב עליהם אחרי התנסות בלתי אמצעית; השנייה, כי החידושים הם רוב הדברים שאכתוב על האוטו, ואז הכתבה תיגמר, ואז האדונים אביבי ופלרמן יתלוננו שהיא קצרה מדי; גם הקוראים יתלוננו.   

1590410


מה שבכל זאת אציין כאן, שבין כל החידושים לא שמענו ולו מילה אחת על "נהיגה אוטונומית שלב שלוש" אותה הבטיחו אנשי אודי להציג כבר ב־2018 במכוניות שלהם. נכון שאנחנו עדיין ב־2017, אבל הלו, זו ספינת הדגל של אודי, לא?

"לא מותקנת כאן היכולת הזו, למרות שהיא כבר ישנה"; הסיבה, כצפוי, רגולציה. ב־A8 החדשה מערכות צילום, רדאר, לייזר, ראייה לכל הצדדים וניהול ממוחשב של כל מערכות הרכב. לכאורה אין בעיה - פרט לעובדה שכדי שמכונית תורשה לנוע ללא נהג ערני ליד ההגה, חייבים להתקין מערכות כפולות; השנייה תיכנס לפעולה אם זוהתה תקלה בראשונה. כל עוד הרגולציה אינה מאשרת את "שלב שלוש", אין טעם להשקיע במערכות הכפולות העולות כסף רב.   

שני, בוקר. נוהגים
הזמן קצר והמלאכה מרובה. להשקה הגיעו שלושה סוגי מנועים וזמן הנהיגה מועט. אני מחליט לוותר על הנהיגה בגרסת הדיזל, שכמעט לא תימכר בישראל, אם בכלל. אני בוחר לנהיגה ראשונה את גרסת TFSI 55 קוואטרו, המצוידת ב־V6 מוגדש המספק 340 כ"ס. הסיבה שהעדפתי אותה על החזקה יותר עם מנוע V8, היא שאני מעדיף לבחון את החזקה אחרונה, ולתת צ'אנס לראשונה להתבטא שלא תחת צילה של אחותה העוצמתית בהרבה. ההחלטה הזו התגלתה בדיעבד כמוצלחת. 

1590415


קטע נהיגה נערך בכביש מהיר. המכונית גומעת את הדרך במהירות, בנוחות ובשלווה. התחושה היא כאילו היא נעה במהירות עירונית, אך הצצה למד המהירות מוכיחה לנו שהיא גבוהה מאוד. 

ירידה לכבישים מפותלים מגלה לנו את איכויות הקוואטרו, תוספת ההיגוי האחורי והמתלים. המכונית צולחת הכול בקלילות מבלי שנחוש את ממדיה. אני מתאמץ להוציא קול חריקה מהצמיגים — נאדה. לא בכבישים האלו, לא במהירויות האלו. בעקיפה אחת נכנס עמיתי ללחץ; "יש מכונית ממול" הזהיר וצדק. המכונית מאיצה יפה, אך לא "נושכת", כך שהעקיפה נמשכה זמן רב מהמתוכנן ולכן טוב שלקחתי מרווח ביטחון מספק. טוב גם שיש במכונית בלמים מצוינים, לא פחות. כך שלו הייתי צריך לבלום, הייתה לי אופציה כזו.  

הטרידה אותי העובדה שאודי העבירה את ניהול המולטימדיה והמזגן מהבורר הנהדר (MMI בשפתה) למסכי מגע. נכון, אלו מסכי מגע גדולים, נוחים, ונראים כאילו הם חלק אינטגראלי מעיצוב תא הנוסעים, וטכנית הם מתקדמים, אבל — גם אם אשאר המקטרג האחרון בעולם, אמשיך לטעון שמסכים פוגמים בבטיחות הנסיעה כאשר הנהג הוא זה שמתפעל אותם. חבל. 

1590417


בלי כוונה, התגנבה מערכת חדשה לקטע האחרון, ההיגוי האחורי. כבר פגשנו בה לפני שנים, גם בפורשה 911 טורבו. וגם כאן, הטכנולוגיה הממוחשבת בשיתוף ההנעה הכפולה עובדת נהדר. עוד אשוב לדבר על כך. אנחנו מנסים את איכות המתלים על באמפים. הם בסדר, אבל ציפינו ליותר...

שני, צהריים. תצוגה טכנולוגית
פוסעים ברגל למתחם מגודר, למקום בו אודי עומדת להציג בפנינו חלק מהיכולות הטכנולוגיות של ספינת הדגל שלה. זה נעשה בתחנות שונות, כשאנחנו הנוסעים מאחור, ואפרט את החשובות שבהן. 
1. הגנה בפני פגיעה צידית. מערכות הרדאר הצידיות מזהות רכב מתקרב, ואם צפויה תאונה, המכונית מוגבהת ב־5 ס"מ בצד בו צפויה התאונה, לפגיעה בחלק הנמוך יותר ולפיזור עדיף של האנרגיה בין הדלת לשלדה החזקה יותר. בניסוי, עמד קיר פרספקס בינינו לבין העגלה הפוגעת, מה שמנע את הפגיעה במכונית, אך הפעיל את מנגנון ההרמה. למכונית מתלים אקטיביים המופעלים על ידי מנועים חשמליים מהירים. אלו מוזנים ממצבר מתח בינוני, 48 וולט, שנטען ממערכת מיקרו־היברידית שיש במכונית. המערכת המיקרו־היברידית מסייעת גם בהאצת המכונית.

1590409


2. שלום אדוני המלך. מה דעתכם על מנגנון, שגורם לרכב להתרומם בחמישה סנטימטרים כשאתם פותחים דלת, מאפשר כניסה נוחה יותר, ומונע מהראש לפגוע במשקוף הדלת? הנה עוד פונקציה מגניבה, שמאפשרים המתלים האקטיביים של ה־A8. אולי זה נראה לכם פחות חשוב מהגנה בפני פגיעה, אבל חישבו כמה פעמים נפגעתם בימי חייכם על ידי מכונית מהצד, וכמה פעמים פגעתם עם הראש במשקוף?

3. ביטול באמפים. המכונית עוברת באמפ ומקפצת לה. הנהג מפעיל את המתלים הממונעים ומתקרב שנית לבאמפ. ואז, העין הצופייה של מובילאיי מזהה את הבאמפ ומאותת למתלים. אלו, במהירות הבזק, מרימים את המכונית בחמישה ס"מ, מגדילים את מהלך המתלים, והמכונית עוברת את הבאמפ כלא היה. כשחלפנו על פני באמפ גבוה יותר, שישה ס"מ, חשנו בו, אולם כשהנהג הפעיל את המערכת הבנו את ההבדל הגדול. אותה מערכת למטרות שונות: בטיחות, נוחות כניסה ואיכות נסיעה — והיא פועלת היטב. אחרי הצהריים, כשנהגנו במכונית בה מותקנים מתלים כאלו, הבנו גם עד כמה המערכת תורמת לנוחות הנסיעה, כאשר העין הממחושבת מאתרת עבורה מפגעים ובורות. 

4. היגוי לארבעה גלגלים. בנסיעה איטית הגלגלים האחוריים פונים בזווית מסוימת ההפוכה לזו של הגלגלים הקדמיים; בנסיעה מהירה — לאותו הכיוון. בנסיעה איטית המערכת מביאה את אודי A8 הארוכה לרדיוס סיבוב של A4 וכך עוזרת מאוד בחנייה; בנהיגה מהירה המכונית מתנהגת נהדר בכבישים מפותלים. ויש עוד — אך קצרה היריעה. 

1590411


שני, אחר הצהריים. האחות הגדולה
מתיישב ליד ההגה של הגרסה החזקה יותר, A8 60 TFSI, עם מנוע V8 מוגדש 4.0 ליטר המנפק 460 כ"ס. כשפתחתי את דלת הנהג, הפתיעה אותי המכונית והתרוממה לכבודי. אחלה, יש מתלים מתכווננים ונוכל לבדוק אותם בכביש, ממש כשם שנוכל לראות אם המנוע פותר את בעיית המחסור בנשיכה ב־55. 

לחיצה ראשונה כבר ענתה על שאלת הכוח. זה מתפרץ ולוחץ וממשיך ומאיץ. ככה אני אוהב אותם, וטוב שלא בחנתי את זו לפני אחותה. ניסיתי גם להוציא ציוץ מהצמיגים. עם תוספת של יותר ממאה(!) כ"ס במנוע, זה הפך להיות פשוט יותר. לחץ בעיקול, הורדת רגל מהדוושה ו... יששש, והיא גם זורקת זנב. טוב נו, לא ממש זורקת, מנענעת קלות. 

המתלים האלו מצוינים, והמכונית נוחה באופן מעורר השתאות, גם על שיבושים גדולים. אבל היו אלו הכבישים המפותלים, בהם המתלים הפגינו את יכולתם: התנגדות לגלגול, לנסיקה בתאוצה או לקריסה בבלימה. נהדר. היה זה הרגע בו העייפות הכריעה אותי. העברתי את ההגה לעמיתי, התיישבתי במושב האחורי, הרכנתי את המושב לאחור. הסטתי את זה שלפני עוד קדימה, הפעלתי עיסוי לצוואר ו... נרדמתי. 

1590407


שני, ערב. המלצות
ואלה ההחלטות שאתם צריכים לקבל:
1. אם יש לכם את הסכום הנדרש (אין עדיין מחירים, אבל זול זה לא יהיה) ואתם בשוק למכונית פאר - אודי A8 החדשה היא מכונית ששווה לחכות לה כדי להתרשם ממנה. 
2. אם לקחתם אותה, אפילו בגרסת 55 TFSI (ואם לא קוראים לכם אלון דאי, היא חזקה דייה עבורכם), אל תוותרו על המתלים המתכווננים.