האם הגיע הזמן להיפרד מהדיזל הפרטי?

תעריף הסולר הוא בסביבות 10-11 שקל לליטר כרגע, וזה לא כיף גדול. רוב הנסיעות שלי אמנם בינעירוניות בטווח של 20-30 ק"מ לכל כיוון עם תנועה מפוקקת לסירוגין, אבל התוצאה היא שצריכת הדלק רחוקה מהפוטנציאל של מנוע ה-D5 לכווץ את הרגלי השתייה שלו אל 20-22 ק"מ לליטר סולר בתנאים אופטימליים.

רוב הזמן הנתונים שווי ערך לרכב בנזין, סביבות 10-11 ק"מ לליטר. הגיון כלכלי, אין. 

דלק בלי מחיר מרבי

בתחילת החודש הגיע ליטר בנזין 95 לשיא של כל הזמנים, 8.27 שקלים. הממשלה מיהרה להתערב: שר האוצר הוריד את הבלו בחצי שקל, והבנזין חזר אל מתחת ל-7.80. אבל מי שנוהג על סולר לא זכה לשום הקלה. הוזלת הבלו תקפה על בנזין והסולר מבודד מהנוסחאות.

זה לא באג. זו המדיניות. ובעלי רכבי דיזל פרטיים צריכים לקבל שזה לא ישתנה.

מחיר הבנזין נקבע כל חודש בנוסחה ציבורית, עם תקרה ברורה. הסולר יצא מפיקוח בתחנות כבר ב-1993, ובשער בתי הזיקוק ב-2006. מאז כל חברת דלק קובעת מחיר לפי ראות עיניה כדי לשמור על סוג של תחרותיות באזור.

הנחת היסוד הייתה הגיונית. רוב הסולר נקנה על ידי ציי רכב, משאיות ואוטובוסים, ואלה מנהלים משא ומתן ומקבלים הנחות. אבל הנהג הפרטי, שמתדלק פעם בשבוע-שבועיים, לא מנהל מיקוח עם אף אחד. הוא משלם את המחיר הנקוב. והמחיר הזה לא משתלם לכל משתמש. 

כך למשל, בינואר השנה נמדד ליטר סולר בשירות עצמי ב-9.65 שקלים בתחנה של דור אלון, כשהבנזין המפוקח עמד על פחות מ-7 שקלים. כשאין תקרה, הפער בין תחנה לתחנה הוא חלק מהמוצר.

היתרון כבר לא קיים?

פעם הדיזל באמת היה עסקה טובה. הבלו על סולר היה נמוך מהבלו על בנזין, ולכן המדינה גבתה מבעלי רכבי דיזל תוספת שנתית לאגרת הרישוי, כדי לפצות על המס שלא משולם בתחנה.

ב-2005 התחילה רפורמה שייקרה את הבלו על הסולר בכ-30 אגורות לליטר בכל שנה, עד שישתווה לבלו על הבנזין. ככל שזה עלה, התוספת לאגרה ירדה. ביולי 2008 ביטלה ועדת הכספים את אגרת הדיזל לגמרי. האגרה עמדה אז על 414 שקל בשנה, והבלו על סולר על 1.62 שקל לליטר, לעומת 2.20 על בנזין.

בפועל, הנהג הפרטי איבד את ההנחה המובנית ונשאר עם החסרונות: מחיר רכישה גבוה יותר למנוע דיזל, טיפולים יקרים יותר (מסנן חלקיקים או מערכות רגישות ונכשלות כמו אוראה למשל שמחייבות AdBlue, מערכת הזרקה מורכבת ועוד) ודלק שמחירו לא מוגבל - כי אין פיקוח.

הדבר היחיד שנשאר הוא צריכת דלק נמוכה יותר לקילומטר. וגם היתרון הזה הולך ומצטמק מול רכב היברידי.

החשבון

במחירי הסולר של היום, דיזל מפסיד בעלות הדלק לא רק להיברידי אלא גם לבנזין רגיל. חשבון לדוגמה, ל-20,000 ק"מ בשנה ובהנחה שליטר סולר עולה 11 שקלים:

מחיר הבנזין בטבלה הוא 7.77 שקלים. נתוני הצריכה הם הנחות להמחשה, לא מדידה של דגם מסוים.

מכל מלא של 70 ליטר, כמו למשל בוולוו המכובדת, עולה 770 שקלים, כ-226 שקלים יותר מאותה כמות בנזין. כדי שדיזל ישתווה לבנזין רגיל בעלות הדלק, ליטר סולר צריך לעלות פחות מ-9.90 שקלים. כדי להשתוות להיברידי, בערך 6.36 שקלים. במחיר של 11 שקלים, צריכת הדלק הנמוכה של הדיזל כבר לא מפצה על התעריף הזה, עוד לפני הטיפולים ופער המחיר ברכישה.

נציין שיש דרכים להפחית את הסולר בכמה אחוזים, כמו לשלם במזומן. אבל אנחנו מתייחסים להתנהלות שגרתית מול בנזין שלא מחייבת אלתורים שאינם נוחים לכל אחד.

החרגות? יש. מי מכם שנוסעים 40 אלף ק"מ בשנה ויותר, בעיקר בכביש בינעירוני, מי שגורר נגרר או הבודדים שמחברים אותו לקרוואן, ומי שכבר מחזיק רכב דיזל שהשתלם, לא צריך להכנס ללחץ.  אבל מי שעומד היום מול ההחלטה לקנות רכב חדש ונוסע בעיקר בעיר? ממש לא בטוח שכדאי, וכמשומש צריך להתייחס לכל רכב בפני עצמו ביחס לשווי שלו.

תופעה עולמית

סבירות גבוהה שכל מי ששוכר היום רכב בחו"ל, או משוטט במוניות, כבר התוודע לכך שהחברות הקטינו את צי רכבי הדיזל שלהן - ואת מקומו ממלא צי של רכבים היברידיים. יש לכך כמה סיבות אבל בתקופה האחרונה זה נבע בין היתר בגלל המלחמה והביקוש לדלק סילוני.

ב-2025 מכירות הדיזל החדשות באיחוד האירופי ירדו ב-24.2%, ונתח השוק שלהן הגיע ל-8.9% בלבד. איך זה קורה?  מאז סוף פברואר הסולר באירופה התייקר בכ-40%, לעומת כ-28% לבנזין. היום הוא יקר מבנזין ב-24 מתוך 27 מדינות, כך לפי דוחות אחרונים של סוכנות הידיעות רויטרס.

בישראל הדיזל בכלל נעלם מהכביש, ונפוץ כיום בעיקר ברכבי עבודה (גם שם הולך ופוחת) או ברכבי 4X4 יקרים כמו דיפנדרים או לנד קרוזר למשל. לפי מאגר משרד התחבורה, מתוך הרכבים משנת ייצור 2025 שנמצאים היום על הכביש, רק כ-17,500 הם דיזל, כ-5.8% מהשנתון. בשיא, ב-2019, היו יותר מ-32,500 כאלה, 13.6%.

היברידי

המנועים ההיברידים של 2026 יעילים ומתורבתים. אין תירוץ מספיק משכנע לרכוש רכב פרטי עם מנוע דיזל, וגם תתקשו למצוא יבואן שבכלל משווק כאלו בסגמנטים המשפחתיים הקלאסיים כפי שהיו בעבר. פיג'ו ריפטר למשל זו מוטציה מסחרית-משפחתית די מוצלחת באיפיון שלה, בתכונות ושימושיות אבל היא היוצא מהכלל, וגם מחירה נע בין 180 ל-190 אלף שקל.

וולוו, אגב פרידה כואבת מסדרת מנועי סולר מוצלחים, הודיעה לפני שנתיים שתחדל מייצור של מנועי דיזל לרכבים הפרטיים שלה מסיבות חשמול; גם יונדאי בדרך החוצה, ובכלל תעשיית הרכב האירופית מפנה את כל המשאבים שלה לחשמל, בנזין היברידי ופלאג-אין. אלה העובדות.

אני לא יודע מה יקרה בנובמבר. ייתכן שתעריף בנזין 95 יחצה את ה-9 שקלים אחרי ביטול שתי הפחתות המס במקביל. נראה גם התייקרות בסולר בגלל משתנים נוספים.

כך או כך,  אנחנו חווים את גוויעת מנוע הדיזל בשוק הפרטי. וזה די מבאס.