מדליקים אורות בעיר האורות – סיקור תערוכת פריז

יום ב' 8:55 – פורט וורסאי 

כאשר אני מגיע לפורט ורסאי וניצב בשערי מונדיאל דה ל'אוטומוביל ההתרגשות שלי רבה. הפעם האחרונה שביקרתי שם הייתה לפני שמונה שנים, ב-2018.

זו הייתה אותה תערוכה בה בכירי יצרניות הרכב באירופה הכריזו ממרום מעמדם כי רכב חשמלי, אותו הם מפתחים/מציגים/יציגו דגם פה ודגם שם, ייוצר מעבר לכך לפי רצון הקהל. התגובה באירופה החל ב-2019 – של הסנט הגרמני, לאחר מכן הפרלמנט ההולנדי וב-2021 של האיחוד האירופאי – הביאה לאותה החלטה של הגוף המוביל ביבשת כי ב-2035 לא יעלה יותר על הכביש רכב עם מנוע בעירה פנימית.

שנתיים לאחר מכן מגפת הקורונה החלה להשפיע על תערוכות הרכב האירופאיות שהיו עד אז אירועים חשובים מאין כמותם, וכאשר העניינים חזרו למסלול הסתבר כי זה השתנה באופן שאיש לא העלה בדעתו. סין הייתה כבר עם מנועים חשמליים מלא קדימה – בזכות פיתוח שלהם ובעיקר של סוללות שהחל הרבה קודם, הטמעה שהיו מוכנים לה מזה מספר שנים. 

השאר היסטוריה. 

עד אז, פעם בשנתיים בשנה זוגית ומאז 1898(!) נערכה תערוכת פריז והייתה לאחד האירועים של עולם הרכב, בה"א הידיעה. בלא-זוגית באותו חודש התקיימה תערוכת הענק בפרנקפורט, בכל שנה במרץ הייתה גם תערוכת ז'נבה. ככל שהעניין הזה היה קשור לנו, לא היה סיכוי שנפספס את האירוע. התאריך היה קבוע ביומן חודשים מראש.   

אחרי הקורונה דברים השתנו, ביטוי לשינויים הטקטוניים בעולם הרכב, העתק מרכז הכובד שלו למזרח אסיה, לסין. תערוכת פריז, פעם המקום לראות ולהיראות בו, הפכה לאירוע מינורי שיצרני הרכב האירופאים העדיפו להיעדר ממנו. אם בימים ההם עיר האורות ענדה ספוילרים וחישוקים לקראת האירוע וציינה אותו במקומות מרכזיים, היום זה לא כך. בזמן שאנחנו באים לתערוכה מתמקד העניין בפריז בהפגנות סטודנטים יומיות שחוסמות את התנועה ומרכזות שפע ניידות משטרה, פרשים, אופנועים ומה לא. 

9:05 – יש שינוי 

אלא שעם הכניסה ברור שהתערוכה הזו תהיה מושכת בהרבה מקודמותיה בעשור הנוכחי, גם גדולה יותר. מספר האולמות עדיין לא כמו בעשור הקודם, אבל עם ארבעה עיקריים היא מרשימה, גם יותר מסודרת ובעיקר בשלה להחזיר מעמד וזוהר לעולם הזה. 

מי שהכניסו חיים לתערוכת פריז, היו יצרני הרכב המגבירים עוד ועוד פעילות ביבשת. הם כבר הפגינו נוכחות רבה בתערוכות של 2022 ושל 2024 שבלטה על רקע צמצום הפעילות בהן של היצרנים המסורתיים. 

האירופאים הבינו שכדאי לחזור, ואלה צבעו את הזירה בתצוגות שהכריזו 'הגענו'. קבוצות רנו ובעיקר סטלנטיס בלטו מאוד, אבל גם פולקסווגן ומרצדס הפגינו נוכחות מכובדת. ולהן היו דברים משמעותיים שאין ליצרני סין: סיפור, אייקונים, מורשת. קבוצת סטלנטיס, שבתערוכות האחרונות הפקידה על נושא פריז "חניך תורן", שלחה הפעם את מותגיה בנדיבות, החזירה לבמה שמות משמעותיים מההיסטוריה שלהם, כאשר הדוגמא הבולטת ביותר היא סיטרואן דה שבו האייקונית. אחרי שנים שסיטרואן סירבה לעשות צעד כזה, בסטלנטיס החליטו עבורה.

10:00 – חגיגה צרפתית 

שחקני הבית הצרפתיים ניצלו הפעם את הבמה, וכאשר התערוכה נפתחה לציבור ניתן היה לראות שהקהל המקומי נוהה בהתלהבות אחרי המותגים שלו. 

הבמות האירופאיות גם אם לא תמיד חידשו, היו מעוצבות היטב, צבעוניות ומושכות לביקור. מאידך, הסינים כדרכם צופפו לרוב את שטחי התצוגה ביותר מדי דגמים, ללא מיקוד וללא צבע, מתעלמים מהכלל "מרוב עצים לא רואים את היער".

סטלנטיס הלכה על הסיפור של מותגיה, מציגה מהדורות חדשות הממשיכות עקרונית דגמי עבר מפואר כדי לציין עתיד אופטימי. הדרך שלה לחזור לעסקים היא דרך מכוניות יותר מושכות ומגוונות, לא רק בצמצום עקבי של דגמים ושל חטיבות כוח.

כך גם בקבוצת רנו, שהציגה את הגרסה החשמלית של חמש טורבו – ממש כמו קונספט 206 טורבו 16 של פיג'ו. בצד, מוסתרת מדי, עמדה 8 גורדיני, מכונית תצוגה מרהיבה, גובהה 127 ס"מ, יש לה 270 כ"ס והנעה אחורית, כל-כולה מחווה לשנות השישים. עוד שם שרנו עשויה להחזיר.

10:20 – אגדות חיות 

אלפין הקטנה הפתיעה. לצד חשיפת פיסול של צללית A110 שנראה מהלך קצת תמוה – אפשר היה להביא את הרכב עצמו בהסוואה – הוצגה גם A350 ויז'ן; "השנה זה יום הולדת 55 ל-A310 ו-50 שנים לגרסת V6 של הדגם. היא הייתה מאוד מיוחדת בשנות השבעים והכניסה את אלפין לתקופה חדשה. היא גם מראה את הפוטנציאל של קו העיצוב שלנו. זה פרויקט מיוחד אבל הוא מבוסס על פלטפורמת APP החשמלית וזה אומר שאפשר לחשוב על המכונית הזו כקדימון למהדורה בייצור מוגבל", אומר לי אנטוני וילאן, האחראי לעיצוב המוערך באלפין.   

כל אלה, יחד עם אספס המאוד מיוחד, המוגדר 'מכונית תצוגה', הכריזו כי רנו ממשיכה להחיות אגדות ועושה את זה באופן מוצלח ושופע אופטימיות. "זה רכב תצוגה אבל אנחנו יכולים להביאו מהר לייצור כמו שהראינו לאחר שקיבלנו אור ירוק עם טווינגו", מציין רמין גאווין, האחראי לעיצוב מתקדם ולמכוניות תצוגה ברנו, הטוען שהיצרן מאמין שיש ביקוש למיניוואן כזה. "ברור שהוא ייראה שונה בחלקים מסוימים למרות שניתן לייצר את הרכב בלי קורה B כמו שהוא כרגע. זה לא עיצוב רטרו שעשינו לאספאס המקורי; אפשר לראות כאן רמזים לכל דור; כך למשל הדור השלישי השפיע על הקורה האחורית שתישאר, הרביעי על הכנפיים".  

על רקע זה נראו המכוניות החדשות של דאצ'יה פחות זוהרות, אבל מישהו צריך גם לעבוד. עם זאת, אין ספק ששני הדגמים החדשים של היצרן, סטרייקר – סטיישן משפחתית המשלבת גודל ועיצוב דינמי – והחשמלית הקטנה ספרינג בדור השני לטווח 245 ק"מ, יכולים להיות חשובים. 

לספרינג מראה סימפטי אבל זה כבר אינו רכב פנאי אלא סופרמיני גבוהה. סביבת הנהג ברוח דאצ'יה בביצוע פשוט יותר, ולמרות מרחב הפנים ברכב רק שני מקומות מאחור, וזה חיסרון.

10:45 – עוברים לסטלנטיס 

הצד הצרפתי בקבוצה אך גם החלק האיטלקי שלו הישרו אווירה מאוד אופטימית באולם מספר ארבע, ולססגוניות הזו בהחלט היה ערך. לא הכל היה ברור, לא הכל מנומק ובוודאי שהתקשינו למצוא דמיון בן לנצ'יה גמא המקורית והמיוחדת משנות ה-70 לרכב פנאי אופנתי בשם זה החולק הרבה עם 3008. ועדיין, התצוגה של סטלנטיס הזכירה ימים ורודים יותר בתעשיית הרכב האירופאית ואת עולם התערוכות האייקוניות של היבשת. 

הבהירו זאת היטב מכוניות תצוגה כמו RCZ הספורטיבית שהחזירה שם עשור וחצי (2009-2015) שהציגה גם את התפתחות סביבת הנהג, מולטיפליי הוא רכב תצוגה המשלב בין טנדר ל-SUV ומשחק עם שם מפורסם מעברה של פיאט, כמוהו מולטיפלינה המהווה התפתחות לגרסה "משפחתית" לטופולינו החשמלית הזעירה, רכב שהוא בפועל קוודרה-סייקל. במרכז הבמה של פיאט ניצב גם דגם הפנאי החדש גריזלי – ואנחנו מתקשים לזכור מתי הציג המותג הזה כל כך הרבה חידושים באותה במה.

11:00 – סיטרואן מככבת

עבור רבים את מרכז הבמה הצרפתית תפסה דווקא מכונית תצוגה קטנה, דה שבו  המקסימה של סיטרואן, מהווה בסיס לדגם שייוצר. "בפריז 2028 תראה את הרכב הסדרתי והקונספט הזה מאוד קרוב אליו, כ-90% הייתי אומר. ומה שטוב כאן הוא שאותו צוות שפיתח את מכוניות התצוגה מעצב את הדגם הסדרתי, יתרון של ממש מכיוון שלרוב אלו שני צוותים", אומר אנטואן גיו דרבן, האחראי לעיצוב מתקדם ולמכוניות תצוגה בסיטרואן. בנוסף מוצעת גם גרסת טנדרון מתקתקה, ודרבן מבטיח שזה יגיע לייצור אם יזכה לאהדה. 

ממש סמוך לשם מכונית התצוגה של DS המכונה "פיבר", אבל כתובה עם משחק מילים F3VER . מכונית זו מקדימה אתNO3  העתידית, יורשת ל-DS3 המקורית. היא נראית טוב ונכונה לסופרמיני יוקרתית.

11:20 – פעימות לב אדום 

שלל הפיתויים שהציגו שחקניות מרכז השדה באולם ארבע גזלו מעט מתשומת הלב שהקונספט המרהיב של אלפא רומיאו היה ראוי לו. הדגם הוא קוורהרוסו (Cuorerosso; לב אדום – קופה ספורטיבית מהממת. ההשראה לעיצובה מגיעה לפי אלפא מ-33 סטראדלה של 1967 אך לרבים היא תזכירה את בררה של ג'וג'ארו מ-2005. באלפא מציינים גרסה היברידית למנוע ה-V6 כפול המגדשים המוכר בנפח 2.9 ליטר אך מה שחשוב כאן זו שפת העיצוב החדשה. נראה אותה לראשונה ב-2028 ברכב פנאי שיחליף את טונאלה. תכניות ייצור ללב אדום? אין.

11:40 – STX 

באופל אני פוגש במארק אדמס, סגן נשיא לעיצוב של המותג. "בשנים האחרונות אנחנו רואים ושומעים על המון מותגים חדשים. אבל על הכביש אנחנו רואים הרבה שנראה אותו דבר. הצוות ואני רצינו להביא פנים חדשות לנוף ועדיין לשמור על ה-DNA של הפרצוף שלנו עם אותו מצפן שמוצג באופן אנכי ומאוד מיוחד". אדמס מוסיף ומציין כי מדובר לא רק בקדימון לאסטרה העתידית אלא גם בחזית החדשה והבולטת של אופל ולשינוי בקו העיצוב שיגיע לכלל הדור הבא של רכבי החברה. מעניין. 

12.30 – סמארט חוזרת לפריז 

ב-1998 – אז בתערוכה ובאירוע ענקיים שציינו 100 שנים לתערוכת פריז – הייתה סמארט המקורית, עוד לפני שכונתה 'פורטו', אחת הכוכבות הבולטות. ב-2026 מכונית המיקרו של סמארט, הפעם בסימול #2, חוזרת לקדמת הבמה, שנתיים לאחר שהדור הקודם (מבוסס רנו טווינגו) פסק. מאז 2019 פרויקט סמארט הוא בשותפות שווה של מרצדס, היצרנית המקורית עם הסיפור הממושך ביותר בעולם הרכב, יחד עם ג'ילי, המייצגת גם את אלה שיודעות לייצר מהר ובזול. 

מאז יצא סמארט לחיים חדשים, הציג מאז 2022 ארבעה דגמי פנאי בגדלים שונים, ו-#2 הוא הראשון הממשיך את הסיפור המקורי שהתחיל בסווטש-מוביל. המכונית לייצור נראית טוב מזו לתצוגה אותה ראינו בתערוכת בייג'ין, ביחוד בחרטום החייכני ובאחוריים. סביבת הנהג משופרת בהופעתה והשמועות מדברות על כך שהמחיר בארץ יהיה תחרותי בהרבה מאשר בעבר.  

מרצדס עצמה הביאה את GLA החולק אותה רצפת MMA חדשה עם CLA וכמוה יוצע בגרסאות חשמליות שהוצגו בתערוכה, גם עם מנועי בעירה במספר שילובים.

13:00 – הסיפור הגרמני 

קבוצת פולקסווגן ציינה אף היא שיש לה סיפור רב-שנים לשתף. אודי החזירה לאחר שני עשורים את A2 כעת ברגום חשמלי, עם הסיומת e-Tron והרבה השראה נכונה מהמקור. אותו מקור נחנך ב-1999, זכה אז לשבחי הביקורת אך לא לאהדת הקהל, אבל בהמשך היה למעין אייקון שאודי התעקשה לשמר, לא השתמשה בסימול זה בדגם שאינו ראוי למקור. A2  נראית מצוין גם בזכות החזית המיוחדת וגם בשל הצללית, היא עדיין לא גדולה גם אם גדולה משמעותית מהמקור, אך כמהו מנצלת היטב את מרחב הפנים פרי מבנה המרכב, והיא אכן מרווחת מאחור. בפנים ריפוד ודיפון באלקנטרה נאה, אך הפלסטיק אינו מרשים באיכות.

גם למותג פולקסווגן היה סיפור לספר, וזה היה ציון 50 שנים לגולף GTI. בנוסף, וגם זה קשור לכך הוצג דגם פנאי חשמלי חדש, המחליף את דגמי ID.4 ו-ID.5 והשם מלקחי העבר הקרוב, נקרא ID.Tiguan – כי כאשר יש שם מוכר שאנשים מכירים, אין טעם בספרות סתמיות. בהמשך וכחלק מכך, גם העיצוב מתחבר יותר למוכר. 

סקודה, כרגע המרכיב המצליח בקבוצה, הציג את הקולקציה החשמלית החדשה שלו אותה כבר פגשנו בהשקות האחרונות, בעיקר פיק ואפיק.

14:00 – קריאה מג'ילי 

על עיצוב שלא התעלה בתצוגה, מיקוד חסר וסיפור שאיננו חיפו הסינים בהיצע של דגמים רבים מאוד, חלקם גדולים ממש ועשירים במפרט מתקדם. נראה גם כי בכל הקשור לכמות, מספר המותגים הסיניים היה גדול מזה האירופאי. עבורנו חלק מהדגמים כבר לא היוו חדשות, וההיכרות של השוק הישראל עם ההיצע הסיני רחבה ועמוקה בהרבה מאשר זה האירופאי, ומותגים רבים עושים ביבשת את ראשית צעדיהם.

קבוצת ג'ילי הענקית – שיש לה קשר אירופאי הדוק מאז 2010 עם רכישת וולוו – התייצבה על שלל מותגיה, ונראה שדווקא מותג האם הביא את הבשורות החשובות. שני דגמים משמעותיים: אותה E2 חשמלית שיכולה להיות גם מאוד רלוונטית לשוק המקומי; גם מונג'ארו, רכב פנאי גדול, היברידי-נטען, עם חמישה מקומות (פגשנו בשניהם לפני שנתיים בסין).

"אנחנו מאיצים את הקצב ועד סוף השנה הבאה נהיה עם הרבה יותר דגמים באירופה", אומר לי איידן חה, מנכל המותג באירופה וסגן נשיא לאסטרטגיה ולמוצר בג'ילי אוטו אירופה,  "אנחנו רוצים לעשות דברים בצורה הטובה והבטוחה ביותר והתזמון תלוי במוכנות השוק ובהתאמה שלנו". חה רמז לעוד דגם עתידי באירופה במסיבת העיתונאים; רכב שטח גדול מבוסס שלדת סולם המכונה כרגע 'K011'  – בפועל הדגם גלקסי קרוזר 700 שג'ילי משווקת בסין, ואת הקדימון שלו פגשנו עוד בתערוכת שנגחאי 2025.

כאמור, הופעות בכורה היו לדגמים מוכרים, כמו זיקר GT7 בו נהגנו בו או לינק אנד קו GT07 אותו פגשנו בסין.  

14:20 – יורדים לעם 

אקספנג הביאה לכאן את L03 שכבר נע בכבישי אירופה ואת G9L המעלה את השאלה מדוע רוב המותגים הסינים התעקשו להביא לאירופה רכבי ענק שנראה כי אינם מתאימים לטעם המשותף של אירופה המערבית. מוקדם יותר הסביר לי אלכס טאנג, סגן נשיא באקספנג לפיתוח בין-לאומי, כי "בגלל המיצוב בשוק L03 יהיה מנוע צמיחה חשוב עבורנו ויביא אותנו להרבה לקוחות חדשים". וכשאני שואל אותו האם G9L אינו גדול מדי הוא עונה: "גם באירופה יש הבדלים. צפון אירופה אוהבת מכוניות גדולות ובדרום אוהבים כלים קטנים. בעתיד הלא רחוק נציג רכבי פנאי קטנים יותר שמאוד יתאימו לאירופה".

15:00 - סטלנטיס אחרת 

הטלפון מצלצל: "בוא לפגוש את המנכ"ל החדש של ליפמוטור אינטרנשיונל, דניאל אנסה" אומר מצידו השני גילי פריאנטה מנכל סמלת. באזור השליטה של סטלנטיס, באולם ארבע, ניצבה B03 הקטנה-אך-לא-מאוד ו-D19 הענק שגם הוא כמו הענקים האחרים נראה פחות מתאים לאירופה. אנסה מתייחס לכך: "אנחנו צריכים לשווק בכל מדינה את מה שנכון לה, ולא בכל מדינה חייבים להציג את כל המבחר. ייתכן שלמדינה שלכם מתאים יותר B03X מאשר B03". אני שואל על מחירים ואנסה עונה כי "אנחנו מנסים למכור ערך ולא מחירים. יש טכנולוגיה מאחורי זה ואנחנו צריכים לזכור זאת כאשר אנחנו מוכרים מכוניות".

15:45 – ממתינים לסטלה 

BYD הביאה לאירופה תצוגה עשירה ובוודאי קצת מבלבלת של דגמים שכללו רכבי פנאי קטנים וגדולים, גם את הטנדר ההיברידי-נטען שארק. בנוסף ובעיקר הוצג המותג הנחשב שלה דנזה, הכולל באירופה את דגמי הפנאי והשטח של פאנגצ'נגבאו (וכך יהיה גם בישראל); התצוגה גדולה אבל הם רק בתחילת הדרך. במפגש מעניין עם סטלה לי, סגנית נשיא של הקבוצה ומנכ"לית אזורי אמריקה, אירופה, המזרח התיכון ואפריקה היא אומרת לי ש-BYD לא תעצור כאן: "פאנגצ'נגבאו תפעל כאן במסגרת דנזה, אבל אנחנו מתכוונים להביא לאירופה גם את יאנגוואנג", מותג העילית של BYD. 

תאגיד צ'נגאן הציג את אוואטאר, מה שמעלה תהיות לגבי כיווני השיווק בשוק הישראלי, וזה הוסיף את דגמי מותג נבו העממי יותר: Q05 החשמלי ו-Q06 שיכול להיות גם עם מאריך- טווח. 

16:45 – ביקור ב-GAC 

באגף הסיני הייתה גם נציגות של תאגיד GAC שעדיין מתקשה להיות החלטי ביחס לשמות המותג שלו, כך GS7, הנמצא כעת במסגרת GAC ולא איון, הוא עוד רכב פנאי שיוצע גם כאן בהנעה היברידית רגילה וגם נטענת. בנוסף לתמחור האגרסיבי, מדובר גם באפשרות לגרסת שבעה מקומות. בפאריז ראינו גם הופעות נאות של אייטו, אותו אנחנו מכירים כסרס, ושל Li Auto, עוד יצרן סיני גדול למדי (400,000 יחידות ב-2025) המשיק פעילות באירופה.

17:30 – לא שוכחים את קוריאה 

קבוצת יונדאי – ללא סיפור בן יובל שנים, אבל ותיקה ומצליחה מאוד מזה שנים – הרשימה בתצוגה עניינית; משמעותה בתערוכה רבה, חשיבות הדגמים לשוק הישראל ידועה. דגם חדש אחד הוא הדור החמישי של טוסון; העיצוב מרשים מאוד, בחוץ וגם בפנים, וזה יוצע בגרסה היברידית מתונה, רגילה ונטענת. מבט פנימה גילה מעבר פחות מבורך לצג גדול מאוד ולמחוונים קטנים. דגם שני הוא הוא באיון הקטן יותר, כעת בדור השני שלו ובעיצוב קשוח בהרבה. זה יצויד בהנעה היברידית, הוא גדל במעט – בסיס הגלגלים ב-2 ס"מ ל-260 ס"מ, האורך ב-7 ס"מ ל-425 ס"מ – אך נראה גדול בהרבה; "הגדלנו בייחוד את סרח העודף מלפנים כדי שיהיה מקום למנוע ההיברידי", אומר לי אדוארדו רמירז, ראש מרכז העיצוב האירופאי. אני תוהה אם הוא לא קרוב מדי לקונה ורמירז עונה: "חכה ותראה. יהיו גם כאן התפתחויות". טוסון ובאיון קרובים מאוד בעיצובם, נראים מאותה משפחה, אבל ירידה לפרטים תראה שוני גדול; זו לא בבושקה. בכל אופן יצורו בתורכיה מעלה שאלות ביחס לשיווקו בישראל. 

בקיה ראינו קו GT חדש לדגמים החשמליים המוכרים ובעיקר סלטוס חדש והיברידי. סלטוס המקורי לא שווק באירופה וגם עם דגם זה הקדמנו.

18:30 – סוף, לקראת התחלה 

לא ברור כמה מאותה אופטימיות שריחפה באולמות התערוכה תתורגם להצלחה בפועל. אלא שמעבר למותגים ולדגמים, תערוכת פריז הייתה חגיגה מוטורית שהזכירה כיצד תערוכות רכב יכולות וצריכות להראות. היא לא הייתה ענקית אבל מספיק גדולה ומעניינת, שופעת משתתפים והרבה יותר ממוקדת ממה שלמדנו להכיר בתערוכות בייג'ינג ושנגחאי. היא גם יצרה מפגש של ממש עם עולם הרכב של היום בו הסינים מגדילים באופן משמעותי היצע ונוכחות. התצוגה שלהם הייתה עמוסה יותר, כאילו ומאיימת על הסדר הטוב, גם כביטוי לפעולתם בעולם הרכב בפועל, אבל גם הם, כך נראה, היו קצת יותר ממוקדים. 

האם תעשיית הרכב האירופאית באמת מתעוררת? והאם זה יכול לעזור לה מול האיום הסיני? שאלות טובות וקשה באמת לדעת. אולי דווקא שיתופי הפעולה עם הסינים הם שיקנו להם עתיד. 

ועדין לפחות כאן בפריז התחושה הייתה שקבוצות הרכב האירופאיות, בייחוד אלה בעלות השורשים הצרפתיים מבינות שהן צריכות, לפחות, להפגין אופטימיות, בעיקר באמצעות דגמים חדשים בכלל, כאלה המביאים מה שיש להן בפרט: מורשת, ניסיון, מיקוד. בייחוד בזכותן, אבל לא רק, הביקור בתערוכת פריז השנה היה מאלף ממש. 

מה מכל אלה יזכה לתרגום מעשי, איך יצליח והאם עבר מפואר בתרגום להווה מאתגר ישנה את הכיוון? השנים הקרובות יהיו המבחן הגדול.