אולי זה בגלל שרגילים מדי לראות את אאוטלנדר בכל קרן רחוב, הדגם שממנו יותר מיחידה אחת בכל שכונה מצויה בישראל, מוכר היטב לנהגים רבים בישראל. לצד זאת, נהגתי בדור העכשווי של
מיצובישי אאוטלנדר כאשר הושק כאן ולאחר מכן ואחר בגרסת TTH הבכירה, ואני מחשיב את עצמי כמי שמכיר היטב את הרכב.
ולמרות הנ"ל לא הבחנתי בשינויים תחילה, ואז לקחו אותי ביד והצביעו על כולם. אחר כך כבר לא יכולתי שלא לראות אותם.
הקשר, פרטים
אאוטלנדר, דגם הפנאי הקומפקטי (C-SUV) לשבעה של מיצובישי נחנך אי-אז ב-2001, והדור הרביעי-נוכחי הושק בעולם בתחילת 2021, הגיע לכאן בקיץ אותה שנה. עד אז עלו על כביש ישראל 52,000 יחידות של דגם זה ואליהן הצטרפו מאז ועד היום עוד 18,000 יחידות, לסך מכובד של 70,000 רכבי פנאי. מתיחת הפנים לדגם הוכרזה ב-2025.
לכל דבר ועניין בהקשר שלנו, הישראלי, מדובר ברכב משמעותי בשוק שמשקלו הסגולי נובע משלושה מרכזי כובד: מותג יפני מוכר, מבנה של רכב פנאי – ובעיקר: המקום לשבעה נוסעים.
כרגיל עם מתיחת פנים, הבסיס לא השתנה. אותה רצפה (CMF-C/D של ברית ניסאן-רנו) ובסיס הגלגלים, 270.6 ס"מ. האורך 472 ס"מ (תוספת של 1.0 ס"מ), הרוחב 186 ס"מ והגובה (ללא מסילות הגג) עומד על 175 ס"מ. נסיעת שטח היא חלק מה-DNA של רכבי הפנאי של מיצובישי ולכן מצוין גם מרווח גחון של 21 ס"מ או 21.4 ס"מ לגרסאות המצוידות בחישוקי "20.
צילום: רוני נאק
כוח ההנעה מגיע ממנוע בנזין אטמוספרי בנפח 2.5 ליטר, 4 צילינדרים. זה מפיק 181 כ"ס (6,000 סל"ד) ו-25 קג"מ (3,600 סל"ד), מעביר את הכוח דרך תיבה רציפה עם 8 יחסי העברה קבועים לגלגלים הקדמיים – או לכל הגלגלים בגרסאות המצוידות במערכות S-AWC מנתבות המומנט של מיצובישי. המהירות המרבית נעה 187 או 191 קמ"ש לפי הגרסה/רמת אבזור; אין נתון מקומי להאצה ל-100 קמ"ש, בעולם: 9.9 שניות. ישנו בורר מצבי נהיגה וכן סייען ירידה במורד גם בגרסאות ההנעה הקדמית בלבד.
במסגרת עדכון הדגם המתלים כוילו מחדש, נעשה כיוון שונה למערכת ההיגוי, ועל כך הצטרפו עדכונים קלים במראה החזית, סגירת מכסה המנוע, יחידות התאורה האחוריות ובעיצוב החישוקים, "18 ו-"20. צמוד לגחון חיפוי אווירודינאמי חדש המשפר, כך מיצובישי, את האווירודינמיות של הרכב ועל הדרך תורם להפחתה בצריכת הדלק והנחתה ברמת רעשי הרקע.
העדכונים בתוך הרכב משמעותיים הרבה יותר אלה שנעשו בחוץ. המסך המרכזי גדל משמעותית מ-"9 ל-"12.3, ישנו ממשק אלחוטי לאפל קארפליי וחוטי ("עד לעדכון התוכנה") של אנדרואיד אוטו, מערכת השמע כעת של ימאהה. עיצוב הקונסולה המרכזית התעדכן, עם מקום למחזיקי ספלים לצד בורר הילוכים ומצבי נהיגה שלא השתנו.
לפי מיצובישי, ובנוסף לשינויים בהגה ובמתלים, עדכונים בחומרי הבידוד וחלק ממרכיבי חזית הרכב (שלא נראים בעין) נועדו לשפר את ה-NVH (ר"ת של Noise, Vibration, and Harshness; רעש, רטט, נוקשות) – אותו מרכיב היוצר עם נוחות הנסיעה (הנשלטת על-ידי הבולמים) את איכות הנסיעה הכוללת. ותכלס, זה העיקר בעדכון הזה.
רכב ההדגמה הגיע ברמת האבזור 'לקשרי' עם הנעה קדמית – אחת משמונה סך הכל, מחציתן ל'קשרי' (בהבדלים: הנעה כפולה, צבע שני לגג). באבזור בין השאר, תאורת לד, חישוקי "20, תפעול חשמלי לדלת תא המטען (גם בחיווי רגל) ולמושבים הקדמיים שיש בהם אוורור וחימום, בקרת אקלים תלת-אזורית, ריפוד עור לבן בכל שבעת המושבים.
מחיר הרכב הנבחן הוא 239,000 שקלים, והבשורה בעניין המחיר היא שאין שינוי. כלומר, הפעם היבואן לא ניצל את העדכון כדי להעלות את המחיר – ראי למצב השוק? אולי.
צילום: רוני נאק
עיצוב, נראות
אם ישנו דבר אחד שבולט במראה של מיצובישי אאוטלנדר, וביותר ממובן אחד, זו הנוכחות שלו. הוא מצליח להיראות גדול יותר ממה שהוא באמת – ובכל מקרה הוא לא כזה קטן. החזית מאוד מזוהה כזו של מיצובישי על ידי רוב העם היושב בציון, והיא מרשימה למראה. מכסה המנוע גבוה מאד ונראה היטב גם כשיושבים מאחרי ההגה. היחס בין הדפנות לשטח השמשות נוטה יותר לטובת הדפנות, ומשחק בין עיטורי כרום להשחרה מבריקה למסגרת השמשות מחזק את מסר המוצקות של הרכב. החישוקים החדשים בעיצוב עדכני מאוד מצאו חן בעיניי. מאחור יחידות התאורה החדשות נכנסות לתוך אותו פתח כמו קודמותיהן ותכלס המראה ללא שינוי כולל ספוילר אחורי, מגב קטן ודפיוזר כסוף בתחתית הפגוש.
סביבת נהג, נוסעים
בתוך הרכב החומרים איכותיים ביותר, הביצוע מדויק וסביבת הנהג נאה מאד. בהחלט משב רוח רענן ביחס למותגים אחרים שדגמיהם שוטפים את כבישינו ממזרח. המושבים רחבים, נוחים מאד, זחים על פני טווח נרחב וקל מאד למצא תנוחת נהיגה נוחה ולשמור אותה אינטואיטיבית בזיכרון של הרכב.
מערכת המולטימדיה החדשה סוגרת את הפער בכל האמור בממדים של המסך. הממשק עצמו מעוברת בחלקו, חלקו באנגלית. לי זה לא הפריע לאחרים אולי כן. אגב, זו נטו מערכת מולטימדיה ודואגת היטב בכל הקשור לשמע האיכותי ממערכת השמע החדשה של ימאהה, ניווט, רדיו וזהו פחות או יותר. אחרי שהתרגלנו להגדיר "הכל" דרך המסך המרכזי, באאוטלנדר ההגדרות נעשות דרך לוח המחוונים ומתג יחיד בשמאל גלגל ההגה והשליטה באמצעות פקדים פיזיים. כך בורר מצבי הנהיגה השולט בחמשת מצבי הנהיגה וגם סייען הירידה במורד; כך גם בקרת האקלים הנשלטת באותו אופן, וכך גם – שומו שמיים – חוגה לשליטה בעוצמת השמע. ובקיצור – תפעול הקוקפיט אינטואיטיבי ביותר.
צילום: רוני נאק
הכניסה לשורת המושבים השנייה נוחה בגלל מפתן דלת גדול, המרחב שם נרחב, מרווחי הראש והרגליים בהתאם, ובקרת אקלים נפרדת מאפשרת שיפור ברמת החיים. ניתן לכוון את זווית מסעד הגב ולשנות את מרווח הרגליים, ואלה חשובים כדי לפנות מקום ליושבי השורה השלישית.
בשורה זו שני מושבים מרופדי עור המתקפלים לתוך הרצפה, משענות הראש מאוחסנות מתחת לרצפת תא המטען ויש לחברן ידנית לאחר פתיחת המושבים. הרבה מקום לרגליים אין שם לנוסע בוגר – אבל טינאייג'ר עשוי למצא שם מקלט מההורים.
נפח תא המטען קטן בתפוסה מלאה (148 ל' עד גובה המושב, 205 ל' עד גובה הגג), סביר עם קיפול השורה השלישית (478 ל' עד גובה המושב, 605 ל' עד גובה הגג), ויצוין כי הוא כולל גלגל חילופי קל (ולא ערכת תיקון תקר ואופטימיות).
צילום: רוני נאק
מנוע, ביצועים
יחידת ההנעה כאמור לא שונה. 181 כ"ס ויחסי העברה ארוכים לא תורמים כאן לביצועים יוצאי דופן, אך שכבות הבידוד מסתירות את מה שמד המהירות מגלה: הרכב זז מהר יותר ממה שהוא גורם לנהג לחוש. לפעמים בעליות מורגש מחסור בכוח וצריך ממש לסובב למנוע את הצורה כדי לסיים עקיפה במהירות. רוב הזמן ובעיקר כשהגיאוגרפיה אופקית, יש כוח די והותר לשיוט נינוח וחסכוני ומדי פעם לספרינט קצר כדי לעבור משאית עפר המשתעלת אבני חצץ. צריכת הדלק הממוצעת נאה ונעה סביב 12 ק"מ/ל', וזה סביר לרכב ללא חשמול כלל.
ואחר כל הדברים האלה, עולה השאלה המתבקשת: האם הוא גם נעים יותר אחרי העדכון?
צילום: רוני נאק
נוחות, התנהגות
בשתי מילים: כן ובהחלט! מיצובישי שיפרה את איכות הנסיעה באמצעות בידוד רעשים משודרג הכולל שימוש בחומרים סופגי ויברציות וגם עם עדכון המתלים. כל אלה מורגשים היטב בפנים ומוצאים ביטוי בשיוט שהוא נעים מאד ושקט מאד, ספיגה עמומה של שיבושים ושברים בכבישים, מעט מאד רעשי רוח ומנוע, ונוכחותו מורגשת רק בתאוצות חזקות.
להזכירכם מערכת ההנעה מנצלת את הסגולות של התיבה הרציפה לביצועים ולחיסכון, אבל החיסרון של תיבה כזו הוא עליית סל"ד ורעש בכל האצה. מיצובישי טיפלה בכך בשני אופנים: א. יצירה של דירוג הילוכים וירטואלי (שגם תורם לתחושה כאילו יש העברת הילוכים רגילה), כך שלא בכל האצה הסל"ד עולה מאוד גבוה; ב. כאמור, חומרי בידוד טובים יותר.
צילום: רוני נאק
בשורה התחתונה.
מיצובישי אאוטלנדר נעים יותר לנסיעה בעיר וגם מחוצה לה ויהיה פחות מעייף לאחר נהיגה ארוכה כקצרה. ריפוד המושבים לא קורס או שוקע אחרי נסיעה רצופה של שעתיים. חלונות הצד הזקופים מקנים שדה ראייה מצוין החוצה, מחברים את הנוף המתחלף מרחובות העיר למרחבים הפתוחים של הצפון.
כדי לבדוק את הטענות לכיול מתלים והיגוי עדכני, העפלנו בשם המקצועיות לצפון רמת הגולן. עוברים בדרך כבישים פתוחים בשיוט מהיר, כבישים הרריים מתפלים, חזירי בר שמתעלמים ממעברי חציה מסודרים וכבישים ריקים ומזמינים. האאוטלנדר המעודכן לא הפך לאאוטלנדר "אבולושן" – כלל לא. אבל הוא כן מרוסן יותר, מתמודד טוב יותר עם שינויי כיוון וכבישים שבורים ומפותלים. ההיגוי מדויק יותר וחד יותר, ומעל לכל הוא נינוח יותר בהתנהלותו.
ובעניין כישורי השטח. מבנה המרכב מאפשר להוריד אותו לשבילים, אך הצמיגים, 255/45-20, אחראים לכך שנסיעה מעבר לשבילים מוסדרים ו"לבנים" מסכנת את שלומם. בכל אופן, בשבילים האלה נוחות הנסיעה הייתה טובה, מעבר להם צריך אאוטלנדר עם 235/60-18.
צילום: רוני נאק
סיכום, תמורה
מתיחת הפנים הביאה עימה שינויים קטנים מאוד בעיצוב, סביבת נהג עם מסך גדול יותר, ובעיקר שיפור משמעותי מאוד בנוחות הנסיעה ובאיכותה. לכשעצמו, אאוטלנדר מעוצב להרשים, עשוי היטב ובעיקר משלב מבנה יעיל מאוד לשבעה נוסעים. מנגד, אופי הפעולה של יחידת הכוח אינו מצטיין תחת עומס כבד.
והוא עולה החל מ-192,000 שקלים, 239,000 שקלים ברכב שנבחן.
מיצובישי אאוטלנדר יצר לעצמו מעמד של ברירת מחדל בעולם דגם פנאי לשבעה. אלא שזו מאותגרת מלמטה על-ידי מותגים סיניים – בעיקר צ'רי טיגו 8 המביא אבזור מועשר ברמת המחיר הנמוכה וכבש את ליבם של ציי הרכב – ומלמעלה על-ידי דגם מוכר וגדול יותר: סקודה קודיאק, שמחירו מתחיל מרף גבוה יותר, 221,000 שקלים.
עדכון האאוטלנדר משפר כמובטח את חווית הנסיעה והוא נותר הבחירה הבטוחה למי שצריך לרכוש בכספו רכב פנאי עם שבעה מושבים, וחושש ממוניטין האמינות/שמירת הערך של הדגמים המתחרים הקרובים. רמת ביצוע גבוהה, נוחות נסיעה מצטיינת ושימושיות טובה מאד – הם מאפיינים שמתארים במדויק את אאוטלנדר המעודכן. ולמרות שבארץ אינו מחושמל בכל צורה שהיא, עדיין יש לו מקום של כבוד בקבוצת הרכב החשובה הזו.