הדור השני מבוסס על פלטפורמת MQB A0 המודרנית של קונצרן פולקסווגן שמשותפת גם לפולקסווגן פולו, סיאט איביזה ואחרות. הוא מציע עיצוב חדש ומידות גדולות יותר, ומשווק רק במרכב חמש דלתות, לאחר שבאודי וויתרו על ייצור מרכב שלוש דלתות בדור החדש.

בישראל A1 מוצע בשתי גרסאות: '30 TFSI' עם מנוע שלושה ציל' בנפח 1.0 ליטר, מוגדש טורבו, 116 כ"ס ו-'35 TFSI', עם מנוע ארבעה ציל' בנפח 1.5 ליטר, מוגדש טורבו, ו-150 כ"ס. לשתי הגרסאות תיבת שבעה הילוכים רובוטית דו-מצמדית והנעה קדמית.

מפרט האבזור בשתי הגרסאות כולל חישוקי "16, לוח מחוונים דיגיטלי בגודל "10.25 ומערכת מולטימדיה עם מסך "8.8. אבזור הבטיחותי בכל רמות הגימור כולל רק תיקון סטייה מנתיב ובלימה אוטונומית.

A1 בדורה השני נראית פחות מיוחדת מקודמתה. היא יותר ריבועית ופחות עגלגלה, כשהממדים שגדלו מדגישים את העיצוב המאסיבי יותר. סה"כ התוצאה נאה ומזכירה במעט את אודי Q2 (במיוחד מאחור). בעיצוב הפנים נעשה שינוי גדול – הקונסולה המרכזית מוטה לעבר הנהג ושני פתחי האוורור שמול הנוסע מחוברים באלמנט גרפי. חלל הפנים כעת הרבה יותר מושך ומיוחד.

איכות החומרים אינה ברמה הצפויה. הדשבורד וגם דיפון הדלתות, עשויים פלסטיק קשיח שלא מתאמים למותג יוקרה. מערך המולטימדיה אינו נוח לתפעול, פעולתו איטית והפעלה של חלק מהתפקודים דורשת יותר מדי פעולות. גם רשימת האבזור קצרה.

המרחב בתא הנוסעים גדול מבעבר, במיוחד מאחור. המושבים קשיחים, וסה"כ נוחים לאורך זמן. תא המטען שגדל ב-65 ל', מציע כעת נפח נאה לסגמנט.

מנוע ה-1.0 ל' מפיק 116 כ"ס (ולא 115 כ"ס כמו בדגמים אחרים של קבוצת פולקסווגן), ומציע ביצועים טובים. פעולת מערכת הדימום/התנעה מורגשת מדי. צריכת הדלק במבחן עמדה על 13 ק"מ/ל', כשבחיי יום-יום ניתן לרשום 15.5 ק"מ/ל'.