אופל מוקה 2026

הדור השני של אופל מוקה נחשף בשנת 2020 והוא מבוסס על הקורסה העדכנית.
בעוד מוקה הקודם היה רכב פנאי גדול-יחסית ובעל הופעה "קשוחה", הדור החדש נוטה לצד הקטן בסגמנט (קצר מהקודם בכ-12 ס"מ) ומוסיף המון סגנון להופעה מיוחדת ומושכת.
עם מוקה הוצגה שפת העיצוב העדכנית של היצרנית כולל סבכת ה"וייזור" וסביבת נהג בעלת שני מסכים הנוטים כלפי הנהג.
בסוף 2025 החל שיווקה של גרסה מתוחת פנים, הכוללת את היחידה ההיברידית מתונה המוכרת של סטלנטיס. מדובר במנוע 1.2 טורבו חדש בצימוד למערכת היברידית מתונה 48 וולט.
ההספק המשולב עומד על 145 כ"ס והתיבה היא דו מצמדית בעלת שישה הילוכים.
במהלך מתיחת הפנים זכתה המוקה לעדכון קל לעיצוב החיצוני, לשדרוג תא הנוסעים - ובעיקר, למערכת מולטימדיה ולוח מחוונים חדשים, עם טעינה אלחוטית ושיקוף אלחוטי מלא של סמארטפונים.
לצד גרסת הבנזין מוצעת הגרסה החשמלית, שכוללת מנוע קדמי המספק 136 כ"ס, סוללת 50 קוט"ש וטווח נסיעה העומד על 338 ק"מ.

השינויים בסביבת הנהג במתיחת הפנים האחרונה בולטים, אבל ההופעה הכללית נותרה כשהייתה; שינויים נעשו בגלגל ההגה, בלוח המחוונים, נוסף משטח טעינה אלחוטי, הגוונים סולידיים (אולי מדי). החומרים טובים לרוב, אך חלקם נוקשה, בעיקר דיפון הדלתות.  
יצוינו פקדים חיצוניים המקלים על התפעול, כולל שתי חוגות לשליטה בטמפרטורה. 
בצג החדש איכות התצוגה משופרת, הצימוד הסלולרי עדיף באיכותו, כעת גם אלחוטי. המחוונים הפכו מקושקשים יותר, ועיצוב מד הסל"ד לא מצטיין, אבל טוב שעדיין יש. 

ברכב שפע תאי אחסון שימושיים, כולל תא כפפות גדול שאינו מואר. 
הנדסת האנוש טובה בסך הכל, בוודאי בהשוואה למקובל בדגמים סיניים, אך התגובות של לחצנים מסוימים להפעלה מעט מציקות.  
הגג אינו גבוה ביחס לגובה הרצפה, ויש להשקיע במציאת תנוחת נהיגה נכונה, שאינה מושלמת. ביחס לרכב קטן הראות החוצה, בייחוד לאחור, אינה מצטיינת.
מאחור, הראות לילדים מעט מוגבלת בגלל קו שמשות גבוה ומושב נמוך. מרווח הראש נאות ומרווח הרגליים סביר; מוקה אינו מהמרווחים בין רכבי הפנאי הקטנים. .  
נפח תא המטען סביר (350 ל'), המבנה יעיל ויש אפילו צמיג רזרבי.

יחידת הכוח ההיברידית-מתונה החדשה (145 כ"ס) יעילה מאוד ברכב כמו מוקה, ומספקת התנהלות זריזה בייחוד במהירויות הנמוכות. בכבישים הבין-עירוניים השיוט נעים ונינוח. 
התיבה אינה מספיק זריזה בתגובתה לקיקדאון, ומה שחסר בעיקר היא פעולה יותר מעודנת וזורמת של חטיבת הכוח, שלפעמים משמיעה רעשים מוזרים ולפעמים עוברת מחשמל לבנזין או משנה הילוכים באופן מורגש מדי. חוסר הזרימה מפריע גם בחניות, שם הזחילה לאחור אינה חלקה.

הגרסה החשמלית (136 כ"ס) מפתיעה בביצועיה, תודות למומנט הזמין ולתגובת המנוע המיידית.

כיול מתלים 'גרמני' באופיו אחראי לפעולה נוקשה שלהם במהירות נמוכה בעיר – עניין המורגש בייחוד מאחור ועל שיבושים גדולים ופסי האטה. 
מחוץ לעיר נוחות הנסיעה משופרת, גם אם שיבושים גדולים ושברי כביש רצופים מורגשים. רעשי הכביש מסוננים היטב ואילו רעשי הרוח בולטים. 

בכבישים מפותלים מוקה משנה כיוון היטב ובאופן זריז. המרכב נשלט בעומס והוא קליל לתחושה, עניין שהפך נדיר בתקופה הזאת. משקל ההגה טוב – בייחוד במצב 'ספורט' וכאשר המהירות עולה – והרכב מגיב היטב להפנייתו. פעולת הבלמים אינה עוצמתית במיוחד, אך ההיזון החוזר מהדוושה טוב.

גרסת הבנזין של אופל מוקה מוצעת ב-2026 רק ברמת גימור 'GS-ליין' הספורטיבית. זו כוללת חישוקי 18 אינץ', בקרת אקלים, לוח מחוונים מוקרן, קישוריות אלחוטית לאפל ולאנדרואיד, מפתח חכם, תאורת לד מלאה, חיישני חניה היקפיים, מצלמת נסיעה לאחור, צביעה דו-גוונית למרכב - ואיפור ספורטיבי.

הגרסה החשמלית מוצעת רק ברמת גימור 'e-אולטימייט'. זו כוללת בקרת אקלים, לוח מחוונים מוקרן, קישוריות לאפל ולאנדרואיד, מפתח חכם, חיישני חניה היקפיים, מצלמת נסיעה לאחור, תאורת לד-מטריקס, ריפוד דמוי אלקנטרה, חימום למושבים הקדמיים, מערכת חנייה אוטונומית, חימום לגלגל ההגה ואפשרות להפעלת מערכת המיזוג מרחוק.