קיה נירו – מבחן דרכים (היברידי נטען) - אוטו

קיה נירו – מבחן דרכים (היברידי נטען)

קיה היא מבין המותגים העממיים הבודדים המציעים בישראל רכב היברידי נטען. יצאנו לבדוק איך הוא נוסע

הגל הגדול של מכוניות היברידיות נטענות הגיע בשנה האחרונה ממותגי היוקרה; אלה למדו לנצל את הטבת המס לדגמים כאלה כדי להציע גרסאות מאוד מאובזרות במחיר זול ביחס להיצע הרגיל.
 
קיה ישראל היא מהמותגים העממים הבודדים שמציעים מכונית היברידית נטענת, וכאן מדובר ברכב הפנאי הקומפקטי קיה נירו, אותו פגשנו כבר בגרסה היברידית רגילה. כלומר, התחרות לגרסה הנטענת באה מבית, וההיברידית הרגילה זכתה גם היא להטבת מס. נירו הנטען עולה 160,000 שקלים, ופער המחיר לרעתו הוא 17,000 שקלים.
 
נירו, כמו איוניק של יונדאי, מבוסס על פלטפורמה ייעודית של הקונצרן הקוריאני, ולכל אחד מהדגמים גרסה היברידית, היברידית-נטענת וחשמלית. הנירו הנטען הוצג בסוף 2017 ומשתמש באותו מנוע בנזין שיש בהיברידי, אך בזכות סוללה של 8.9 קילוואט/שעה ומנוע חשמלי שמייצר 60 כ"ס, הוא מציע נתון טווח חשמלי העומד על 58 ק"מ. כדי לפנות מקום לסוללות צומצם נפח תא המטען ב-77 ליטר ל-324 ליטר, ונפח מיכל הדלק הוקטן ב-2 ליטר ל-43 ליטר.
 
עיצוב ונראות 
הגרסה הנטענת כמעט זהה בהופעתה לזו של הנירו ההיברידית, ורק חדי עין ישימו לב למה שנראה כמו פתח "תדלוק" נוסף מלפנים המיועד לטעינה. ביטוי נוסף לשוני בין שתי הגרסאות מוצא ביטויים קוסמטיים, ולנירו הנטען פס כרום בדלת וגוון טורקיז לפסי הקישוט מלפנים ומאחור. נירו הנטען נעים לעין כמו ההיברידי, אך נראה פחות חסון ואופנתי מספורטאז'.
 
פנים הרכב
סביבת הנהג לא עברה שינוי מהותי. היא שימושית, נראית חסונה אך אינה מושכת למראה ולא מודרנית בעיצובה. צג המולטימדיה גדול מזה שהיה עם השקת הנירו, ולמרות תצוגה מיושנת ותפעול מסורבל, הוא יוצר סביבת נהג הנראית עשירה יותר, ושילוב חומר דמוי עור בריפוד מוסיף להופעה הכוללת. היינו שמחים לתצוגה גדולה יותר של חלוקת הכוח ההיברידי ולפירוט של מספר "הקילומטרים החשמליים" שהיו בכל נסיעה.  

1613968

 
הנדסת האנוש טובה לרוב, וחבל שבלם החניה מופעל ברגל. על הופעה מעט אפורה מפצה הנירו הנטען באבזור עשיר, שכולל, בנוסף למפתח חכם ובקרת אקלים מפוצלת שיש בגרסה הוותיקה יותר, גם גג זכוכית, דוושות אלומיניום ותפעול חשמלי למושב הנהג. תנוחת הנהיגה אינה גבוהה כמו זו שבספורטאז', ועדיין היא "יותר פנאי" מזו שבמכונית נוסעים רגילה.
 
מאחור המרחב מפתיע לטובה. תא המטען, שהפסיד כאמור נפח הטענה לטובת הסוללות, עדיין מספק.
 
כיאה, לקיה לנירו שפע מערכות בטיחות מתקדמות ואלה כוללות בלימה אוטונומית, התרעה ותיקון סטייה (קצת מעצבן) ובקרת שיוט אדפטיבית. עם חבילת הבטיחות, קיבל נירו, במבחן הריסון מ-2016, 5 כוכבים ו-91% בהגנה על מבוגרים, 80% בהגנה על ילדים ו-70% בהגנה על הולכי רגל.
 
נוחות, התנהגות
נוחות הנסיעה בסך הכל נאותה, גם אם בעיר התחושה היא שמערך המתלים מעט עסוק מדי. הנירו מופרע לעיתים על-ידי שיבושים קלים ופה ושם גם משיבוש גדול – ונוחות הנסיעה שהוא מציע משתפרת ככל שעולה המהירות. מחוץ לעיר נוחות הנסיעה משתפרת עוד יותר, אבל גם שם שיבושים קטנים מורגשים יותר מהצפוי. רעשי כביש ורוח בולטים בנסיעה בין עירונית ואלה מפריעים למדי.

1613970

 
הנירו מפתיע ביכולת דינמית טובה ביחס למה שמציעים כלים היברידיים. התגובות להפניות ההגה ולמצערת נכונות ואפילו מהנות, גם אם הצמיגים "הירוקים" מייללים כבר בשלב מוקדם. הבלמים טובים מהמקובל בכלים היברידיים, אך עדיין סובלים מחוסר דיוק. 
 
מנוע וביצועים
לנירו הנטען מנוע בנזין בנפח 1.6 ליטר (105 כ"ס) ומנוע חשמלי שמייצר 60 כ"ס (43.5 כ"ס בהיברידי הרגיל). קיה נוקבת בהספק משולב דומה של 141 כ"ס, וגם בגרסה זו תיבה דו-מצמדית עם 6 הילוכים. בזכות תוספת הכוח החשמלית נתון ההאצה האצה ל-100 קמ"ש שופר ל-10.8 שניות (לעומת 11.5 ש').
 
לנירו שני מצבי ניהוג: 'חסכוני' בו התחושה מעט קהה, ו'ספורט', שעושה את הרכב לנמרץ משמעותית (וגם משנה את הגוונים בתצוגה). במצב זה יכולת ההאצה טובה, והביצועים שומרים על רמה גבוהה גם במהירויות גבוהות ובעליות גבוהות. במקרים נדירים, "כשנגמר החשמל" במערך ההיברידי הרגיל (בלי קשר לטווח החשמלי), מורגשת ירידה בביצועים. במצב 'ספורט' יש אפשרות לתפעול ידני, אבל החיווי מבלבל מכיוון שהוא מראה לא פעם לאיזה הילוך כדאי לעבור ולא באיזה הילוך נמצאת התיבה. 
 
כרגיל בהיברידיות, הנירו מפתה בעיר לנהיגה רגועה ולתנועה על חשמל בלבד, אבל מנוע הבנזין מצטרף לפעמים לחגיגה באופן מוחשי מדי. הדבר בולט בייחוד בהתנעות קרות, כאשר זמן מה אחרי תחילת הנסיעה מנוע הבנזין מניע עצמו וכבה אחרי כמה דקות. מנוע החשמל אינו חזק, והדבר מורגש בייחוד מחוץ לעיר. עם זאת, בקצב רגיל הוא מסוגל למשוך את הרכב לאזור של 125 קמ"ש.

1613971

 
הנירו התעורר עם 53 קילומטרים חשמליים. תחילה, במזג אוויר נעים, הם התקצרו בקצב סביר, אבל כשיצאנו מהעיר, הקצב עלה והטמפרטורות ירדו, הטווח הצטמצם משמעותית ובקצב מהיר יחסית.
 
בסך הכל עברנו 35 ק"מ חשמליים, נתון נאה למדי, שגם בהם שולבו כאמור כניסות קצרות של מנוע הבנזין. התוצאה: ב-100 הקילומטרים הראשונים נרשמה צריכה של 26.3 ק"מ/ל'.
 
כמובן, במרחקים גדולים יותר השפעת החלק החשמלי מצטמצמת, וביום מבחן מאומץ נרשמו 15 ק"מ/ל'. בשיוט רגוע, אחרי שסיימנו את הרזרבות החשמליות, ראינו גם 17.8 ק"מ/ל'. בסך הכל בטווחים ארוכים הנתונים דומים לאלה שראינו בנירו הרגיל. 
 
תמורה
קיה נירו בגרסתו הנטענת אינו מקריב הרבה, ובדומה לגרסה ההיברידית הרגילה, הוא מוצר מוצלח, ומעניק בנהיגה תחושה הדומה לזו שבהיברידית. טווח הנסיעה החשמלי שלו יעיל למדי יחסית, והוא יכול לנוע על חשמל בלבד בטווח עירוני וגם פרברי קרוב, ועם זאת יאפשר לצאת לנסיעה לכל מרחק שהוא בלי אימת הטווח/טעינה המאפיינת רכב חשמלי.

1613972

 
הפער העיקרי ביחס לנירו ההיברידי מוצא ביטוי בארנק – תוספת של 17,000 שקלים. אבזור נוסף – כמו גג נפתח, תפעול חשמלי למושב הנהג וטעינה אלחוטית לסמרטפון – לא מצדיק פער מחיר שכזה, בייחוד כאשר ב-160,000 ניתן לקבל כלים גדולים ואופנתיים יותר.
 
המשמעות היא שקיה נירו ההיברידי/נטען יתאים לחובבי הטכנולוגיה חשמלית ולמי שנוסע הרבה לטווחים קצרים ונהנה מגישה לנקודות טעינה.
     

תגובות גולשים:

לכתבה זו התפרסמו תגובות

  1. 2. ל-1, תוכל לשלוח קישור לקרינה הגבוהה ברכב זה?

    גא 18 מרץ 2019, 11:02

  2. 1. חבל שאתם לא מציינים את הקרינה הגבוהה של הרכב

    מבין 18 מרץ 2019, 07:14