הנהגים ייענשו בגלל הבלוף התקציבי של משרד התחבורה
מדברים על 350 מיליון שקל למאבק בקטל בכבישים. אבל בתפריט מופיע דווקא קיצוץ בהסברה ובחינוך, לצד שיפור תשתיות וכמובן הגברה מאסיבית של האכיפה
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים פרסמה את תכנית התקציב לשנת 2026 והציגה תוספת של 350 מיליון שקלים למאבק בקטל בכבישים. עם זאת, בחינה מעמיקה של הנתונים מראה כי עיקר הסכום אינו תקציב זמין לביצוע מיידי, אלא הרשאה להתחייבויות עתידיות. מדובר במסגרת תקציבית התלויה באישורים ובמימוש בפועל, כלומר בהחלטות פוליטיות של משרדים אחרים כמו התחבורה, האוצר והמשרד לביטחון פנים, שיוכלו להסיט או לעכב תקציבים קריטיים, כפי שקרה בעבר.
בפועל, התקציב השוטף של הרשות נותר נמוך מאוד, כ-60 מיליון שקלים בלבד, ללא שינוי משמעותי לעומת השנים האחרונות. מדובר בירידה חדה ביחס לעבר, כאשר בשנת 2008 עמד התקציב על כ-550 מיליון שקלים, שחיקה של כ-80 אחוזים לאורך השנים. לפי פרופסור יעקב שיינין, לשעבר יו"ר הרשות, תקציב אפקטיבי צריך להיות בשליטת הרלב"ד ולעמוד על כמיליארד שקלים בשנה כדי לייצר שינוי מהותי.
ניתוח התקציב מצביע על שינוי בסדרי העדיפויות. יש גידול משמעותי בהשקעה באכיפה, כולל תוספת ניידות, אמצעים דיגיטליים וחיזוק פעילות המשטרה, לצד השקעה בתשתיות נקודתיות ובטכנולוגיות מבוססות נתונים. הרלב"ד מנסה למעשה להחזיר מודל שהיה נהוג בעבר, עם ניידות ייעודיות והגברת אכיפה באמצעות תקציב ייעודי. הניסיון מלמד כי הגברת האכיפה הובילה לירידה במספר ההרוגים, בעוד שקיצוץ בתקציב הרשות ובהיקף האכיפה הביא לעלייה מחודשת במספר ההרוגים בכבישים.
מנגד, בתחומים מרכזיים כמו הסברה, חינוך ופעילות קהילתית נרשם דווקא צמצום. תקציבי ההסברה והחינוך ירדו, יש קיצוץ בפעילות ברשויות המקומיות ובמרכזי הדרכה, ופחות השקעה בפעילות שטח שמטרתה שינוי התנהגות נהגים. המשמעות היא העדפה ברורה לאכיפה על פני חינוך.
עוד מענף הרכב
קניתם רכב ביבוא אישי או מקביל? לא בטוח שזה הקילומטראז’ האמיתי
מהירות מופרזת: זה לא נגמר בשלילה - המדינה מוכרת לך את הרכב
הצד הטוב של המלחמה: ירידה חדה בהרוגים בכביש
לא רק בחינוך ישראל מפגרת
בהשוואה בינלאומית, ישראל ממשיכה לפגר מאחור. במדינות מובילות קיימת השקעה גבוהה ויציבה לאורך שנים בתכניות בטיחות בדרכים, בעוד שבישראל התקציב נמוך, תנודתי ותלוי בהחלטות קצרות טווח. למרות ההצהרות על תכנית רב-שנתית, אין כיום מנגנון תקציבי מחייב שמבטיח יישום לאורך זמן. גם ברמת האכיפה, נוכחות המשטרה וההשקעה בהסברה, הפערים מול מדינות מפותחות מגיעים לפי עשרה ואף יותר. במקביל, מספר ההרוגים בישראל נמצא במגמת עלייה, בעוד שבמדינות רבות בעולם נרשמת ירידה עקבית, בין היתר בזכות השקעה ארוכת טווח, חקיקה ואכיפה אפקטיבית.
גם יכולת הביצוע בפועל מעוררת סימני שאלה. בשנים האחרונות לא כל התקציבים נוצלו במלואם, ותכניות מרכזיות לא יושמו באופן מלא. הרלב"ד פועלת עם סמכויות מוגבלות ותלויה בגופים אחרים כמו המשטרה ומשרד התחבורה, מה שמקשה על יישום אפקטיבי. בנוסף, שנת 2026 נפתחה ללא תקציב מאושר, דבר שפוגע ביכולת להוציא לפועל תכניות כבר בתחילת השנה.
בסיכומו של דבר, למרות המסר הציבורי על מהלך משמעותי, מדובר בצעד חלקי בלבד. אין הגדלה אמיתית של תקציב הביצוע, יש הסטת משאבים לכיוון אכיפה על חשבון חינוך והתנהגות, ואין עדיין תכנית לאומית יציבה ומתוקצבת לטווח ארוך. השינוי המוצג אינו מהפכה מערכתית, אלא ניסיון נקודתי להתמודד עם הבעיה במסגרת מגבלות קיימות.
כתבות אחרונות
-
מערכת אוטו, 19/11/2026איזה ג'יפון יוקרתי רכש לעצמו הזמר בן צור?
-
אלי שאולי, 19/11/2026קופרה פורמנטור היברידי-נטען החדש בארץ – המחיר החל מ-220,000 שקלים
-
ניר בן טובים , 19/11/2026פולקסווגן: ה-T-Roc R חזק יותר, איטי במעט
-
ניר בן טובים , 19/11/2026תקלה בקיה: שילמה פעמיים - ונשארה בלי פיצוי
-
יואל פלרמן, 19/11/2026מבחן הבטיחות של יורו NCAP – תשעה עם חמישה כוכבים
-
אביגדור בן פז, 19/11/2026סובארו XV משומש: היתרונות והבעיות
-
נירן יצחקי, 19/11/2026רכב היברידי: עושים סדר בבלגן (א')
-
אלי שאולי, 18/11/2026מאזדה CX-6e בישראל – המחיר החל מ-180,000 שקלים
-
אלי שאולי, 18/11/2026״אנחנו מותג פרמיום": צ'רי רוצה את הישראלים גם במכוניות יקרות