ג'אקו 7 היברידי – נהיגה ראשונה בסין
דגם הפנאי ג'אקו 7 שעושה קריירה בגרסה היברידית-נטענת מוצע כעת גם בהיברידית רגילה. התרשמות נהיגה בכבישי סין
במבט ראשון היה קצת קשה להבין את ההתרגשות בקרב קבוצת עיתונאי הרכב הקטנה מישראל שהגיעה כמו עוד אלפי אנשים למרכז הענק צ'רי, שנמצא בווהו, סין.
גם במבט שני. ושלישי.
הלא הרכב המדובר הוא ג'אקו 7, שנמכר כאן כשנה וחצי, ומאז פרוץ 2025 הוא הדגם הנמכר ביותר בישראל. והדגם בווהו נראה בדיוק כמו זה הנמכר כאן, למעט סימול קטן בקצה הדלת האחורית, מימין: 'Hybrid'.
ההקדמה
זו אפילו לא גרסה חדשה. הגרסה ההיברידית (HEV) הוצגה עם חנוכת הדגם ב-2023, והיא מוכרת גם ממקורות אחרים, כמו צ'רי FX וצ'רי טיגו 7.
החידוש? גרסה זו עתידה להגיע לישראל. חידוש נוסף אינו ברכב אלא באופן בו נתרשם ממנו. בפעם השלישית בכלל, ראשונה שלי בפרט, אנחנו נוהגים ממש בכבישי סין, כמו בהשקות אירופאיות – כמו בשתיים הקודמות של אומודה-ג'אקו ולא כמו בעשרות הפעמים האחרות עם מותגי סין: משטח אספלט עם פילונים.
500 קילומטרים, יומיים בדרך להרים הצהובים, הואנגשאן (Huangshan; אפשר גם ההר הצהוב); יעד תיירותי מהמם בנוף שלו הנמצא לא הרחק מווהו, כ-170 ק"מ.
ההרים
ההרים בעלי הפסגות המחודדות המושלגים בחורף, המצוקים הכבירים, העמקים העמוקים ומשופעים במעיינות חמים היוו השראה לאמנות הסינית בציור ובשירה, והיום הם ברשימת אתרי המורשת העולמיים של UNESCO. בפועל הם הרבה יותר ירוקים מאשר צהובים, בהחלט לא מפתיע לאור הגשם שלא פוסק. הערפל בגבהים יוצר אווירת מסתורין. או כמעט.
התנועה הצפופה באזור, בין העיירות שופעות המלונות לכפרים הקטנים, ובתוכם בין בתי האירוח והבניינים הקטנים, נעשית בקצב איטי. גם המצלמות וההבזקים מכל עבר מקשים להגיע לקצב ראוי בכבישים המפותלים. המארח המקומי שלצידי אינו נראה מודאג מכך, אולי כי למכונית שלנו, שמוגדרת 'אב טיפוס', אין לוחית רישוי. באזור הזה אנחנו רואים לא מעט אבות-טיפוס מוסווים שנמצאים במבחני פיתוח.
המתכון
אמרנו גרסה של דגם מוכר – אמרנו הרבה. הממדים זהים למוכר כאן, המשקל קל בכ-150 ק"ג כי הסוללה קטנה בהרבה וקטנה בהתאם (או ההפך).
העיקר, כמקובל בדגמי סין ההיברידיים למיניהם, הוא המנוע החשמלי – וזה מייצר 204 כ"ס ו-31.4 קג"מ; מנוע טורבו-בנזין 1.5 ליטר מייצר 143 כ"ס ו- 21.9 קג"מ וזה טוען את הסוללה (1.8 קוט"ש), גם מצטרף להנעת הרכב. התפוקה המשולבת היא 224 כ"ס ו-31.6 קג"מ (אלה עשויים להשתנות עד הגעת הרכב, מכיוון שהם עדיפים בטיגו 7 המקביל). התיבה ייעודית להנעה היברידית (DHT), כאן עם הילוך אחד וההנעה קדמית. משך ההאצה ל-100 קמ"ש 8.3 שניות והמהירות המרבית 180 קמ"ש.
הסביבה
אמרנו אותו אוטו, וכך גם בפנים. זה אותו 7 המוכר כאן – אותה סביבת נהג, אותם גוונים ומרקם, אלא שבסין צג "14.2 גדול מזה שמוצע אצלנו. חידוש מעניין יותר הוא מחשב דרך מתאפס אמיתי (לעומת זה העכשווי המציג 50 ק"מ אחרונים או צריכת ליטרים בנסיעה). עוד שינוי לעומת הדגם הנטען הוא שכאן הנהג אינו חווה אותן קושיות הנשאלות כאשר האנרגיה בסוללה נגמרת: "באיזה מצב להמשיך? חכם או רגיל?".
כרגיל התפעול שכמעט כולו מהצג קצת מורכב, והעובדה שהמארח המקומי מעביר מדי פעם את השפה לסינית לא עוזרת. כמו בגרסה המוכרת, גם כאן מספר לחצנים לקיצור דרך בסידור אקראי במרכז, ועדיין גישה מהירה למערכות מסוימות חסרה.
תנוחת הנהיגה מייצרת תחושה שהרכב גדול, ואילו המושב מעט רך מדי ואינו תומך מספיק בגב התחתון. מאחור, מבטיחים הסינים, אין הבדל בגובה הרצפה בתא הנוסעים ובתא המטען, כל שנפח הטעינה ללא שינוי: 500 ליטר עד לתקרה. כמו כאן, גם שם: תא המטען עצמו אינו נראה גדול.
הדרכים
הנהיגה בכבישי סין סיפקה חוויה יוצאת דופן. לצאת לכבישים הפתוחים, לאזורי טבע פסטורליים ולעיירות המתנהלות באופן כה מנוגד לערים הגדולות אותן אנחנו כבר מכירים, יוצרת מפגש אחר, עשיר ומגוון בהרבה. כאן החיים איטיים יותר, פשוטים יותר והאזורים העירוניים והכפריים נראים נמוכים וקטנים יותר.
בניגוד לדרכים העירוניות הסואנות ופקוקות שאנו פוגשים לרוב, בייחוד בערי הענק, הכביש המהיר לכיוון האנגשואן ריק, אולי בגלל שהוא דורש תשלום (פרוצדורה קצת מוזרה עם כרטיס פלסטיק שנלקח ומוחזר). הכביש מאפשר מהירויות גבוהות – עד 120 קמ"ש לפי החוק; לא מעטים מגיעים ל-150 קמ"ש – אבל כאשר מזג האוויר מתהפך דווקא ביום הנהיגה ונעשה גשום, צריך להיזהר מציפה בשלולית הגדולות הנקוות במפתיע.
אחת התובנות הראשונות היא שבסין הנטייה להתנחל בנתיב השמאלי נפוצה בהרבה אפילו מאשר בישראל, גם כאשר הכביש ריק לגמרי, ועקיפות מימין הן דבר שבשגרה. ויש סיבה: הרשויות מעודדות התנהלות כזאת כאשר לאורך קילומטרים רבים המהירות המרבית מימין מוגבלת ל-100 קמ"ש ומשמאל ל-120 קמ"ש; הבעיה נוצרת כאשר זה בשמאל נע לאט מדי. עבור תיירים המצב לא מוסדר; גם בכבישים המהירים הכיתוב באנגלית הוא אקראי, לרוב לא קיים. מנגד, הניווט מעולה.
המנוע
בכביש המהיר מייצרת חטיבת הכוח ביצועים נאותים ומאפשרת לרכב לשייט ברוגע. פעולת המצערת אמנם אינה מדויקת וזו אינה חדה, אבל התגובות הולמות וצבירת המהירות טובה. בכביש רטוב המנוע לא יתקשה לאתגר את אחיזת הצמיגים הקדמיים. לטעמי חבל שאין במחוונים חיווי ברור למעבר לתנועה חשמלית הנוצרת לא מעט. לפעמים ניתן לחוש שמנוע הבנזין חובר לכוח המניע (תחושה של מעין העברת הילוך) ולפעמים, בייחוד בעיר, התעוררות מנוע הבנזין מורגשת ונשמעת – ובשני מתארי הנהיגה זה לא ממש מפריע. כך או כך, ההעדפה להנעה חשמלית ככל שניתן מוצאת ביטוי במהלך הנהיגה, יש לכך ביטוי גם במה שמרגישים ברכב, בהחלט תואם את דברי מנכ"ל המותג שאמר כי זו המטרה.
בחניות התחושה הראשונית היא שזרימת הכוח נעימה ולא קשה לזחול למקום המיועד (בייחוד אחרי ביטול מצב 'הולד'). ובעניין זה: תמונת המצלמות איכותית, אך לא תמיד קל להבין ממנה את מצב הרכב.
צריכת הדלק במסלול המגוון מאוד – עיר, כבישים משניים ומהירים, תוואי הררי – נעה בין 15.8 ל-17 ק"מ/ל', בתנועה איטית החיווי הצביע גם על יותר מ-20 ק"מ/ל'; בהחלט נתונים מכובדים.
התוואי
הניהוג בפועל כמעט זהה. כפי שצוין הרכב קל ב-150 ק"ג מזה המוכר כאן, אבל זה, פחות או יותר, משקלם של שני נוסעים. תגובות הרכב להפנייתו ברורות וצפויות, מפגין יכולת דינמית ראויה. ההגה קל מדי והשטח המת במרכב מעט גדול, כזה שמחייב התייחסות בנהיגה מהירה באוטוסטרדה. לבלמים פעולה נאותה ביחס לכלים היברידיים, וגם כאן ניתן לבחור בין שלוש רמות עוצמה של הבלימה הרגנרטיבית.
כאשר אנחנו יוצאים מהונגצ'ון, כפר ציורי עתיק במרכז האזור המתייחד בבנייה מקורית ובבריכות מים בכניסה חזרה לכיוון האנגשואן סיטי, אנחנו חווים נוחות נסיעה שאינה מרשימה. בניגוד לאוטוסטרדה, הדרכים הצרות באזור מזכירות את אלה מסין של פעם ומשובצים בהם שיבושים ובורות. צמיגים עם חתך נמוך יחסית (235/50-19) אינם מסייעים כאן.
באוטוסטרדות הרכב נוח יותר באופן משמעותי, רעשי הרוח בולטים אך לא מופרזים, ובגלל האספלט הרטוב הכביש מורגש יותר.
השוק
ג'אקו 7 הוא דגם המוכר כאן היטב בגרסתו ההיברידית-נטענת, זו ההיברידית-רגילה קרובה מאוד והביצוע נעשה היטב ובלי פספוסים.
גרסה זו אינה מפתיעה בדבר, מציעה את המוכר באופן שהוא קצת יותר ידידותי ופחות מורכב, מעט יותר זריז, במחיר שאמור להיות זול יותר. בנוסף היא גם מקלה על המצפון מכיוון שהיא פותרת מרגשות אשם אותם רבים שאינם טוענים.
אתגר מסוים מהווה התמחור שעדיין לא נקבע ביחס לדגמים קרובים ומוכרים. מחירי ג'אקו 5 ההיברידי נעים בין 155,000 ל-164,000 שקלים; מחירי ג'אקו 7 ההיברידי-נטען מתחילים ב-180,000 שקלים; בסביבת מחיר זאת מוצעים גם דגמים היברידיים רגילים של טויוטה, יונדאי, קיה; למשוואה נכנס גם צ'רי טיגו 7 כאח לו לג'אקו 7 שמחירו נע בין 160,000 שקלים לבין 167,000 שקלים.
כלומר, כל אלה מכתיבים תג מחיר סביב ל-170,000 שקלים. עד שגרסה זו תגיע בסוף השנה, ליבואנית כלמוביל יש הרבה זמן לחישובים, למו"מ מול היצרן, גם להגיב לפי שערי המטבעות.
בכל מקרה הגרסה ההיברידית תגדיל את ההיצע שיש לדגם ג'אקו 7, להתאמה טובה יותר לדרישת הלקוח, הפרטי או המוסדי.
כתבות אחרונות
-
ניר בן טובים , 04/05/2026 -
יואל פלרמן, 04/05/2026סוף טרימסטר – ירידה קלה ביחס לשנה שעברה
-
אלי שאולי, 03/05/2026טויוטה CH-R+ החדש בארץ – המחיר החל מ-180,000 שקלים
-
מערכת אוטו, 03/05/2026CFMOTO משיקה Z10 Turbo בישראל
-
אלי שאולי, 03/05/2026אומודה 4 – התרשמות נהיגה ראשונה
-
יואל שוורץ, 03/05/2026ג'אקו 7, ג'ילי סטאריי, לינק&קו 01 - מבחן השוואתי פלאג-אין
-
ניר בן טובים , 03/05/2026ניסאן פרימרה חוזרת, אבל לא כמו פעם
-
ניר בן טובים , 03/05/2026רכבי יוקרה: הכוח עובר מגרמניה לסין?
-
ניר בן טובים , 03/05/2026מיצובישי פאג’רו מתקרב?