ג'יפ גרנד צ'ירוקי מחודש – מבחן דרכים

הקשר כללי

ויליס, יצרנית ג'יפ, ייצרה מהדורה אזרחית (CJ) ב-1944 של הכלי הצבאי ההוא מ-1941 (MB). אבל כבר ב-1946 יצא לשוק משהו חדש לגמרי: 'סטיישן ואגון' – הדגם שפרץ את הדרך לרכבי השטח שנועדו למשפחות (SUV). ממנו עבר המרשם הזה לוואגוניר ב-1962 ולצ'ירוקי ב-1974. ב-1992 הוצג גרנד צ'ירוקי – מביא עמו הידור ואבזור נכבדים, גם מפרט שטח ראוי – תגובת ג'יפ לעניין הגואה בכלים כאלה שעלה מדרגה בדרישות הקהל. יש הקושרים ל"פתיחת הציר" הזו את אחד השינויים הגדולים במבנה הרכב: יצירת ההקבצה של רכבי הפנאי (1994, ראב4). 

הדור החמישי שלפנינו נחנך ב-2021 הגיע לישראל ב-2022, נגרע מההיצע לפני כשנתיים וחזר לכאן כעת אחרי שעבר מתיחת פנים בתחילת 2026. 

פרטים ממוקדים

ככל שמדובר במתיחת הפנים, השינוי החיצוני מצומצם, וכולל כרגיל סבכה, יחידות תאורה ופגושים חדשים. השינוי בפנים משמעותי יותר: הקונסולה אורגנה מחדש, חוגות וכפתורי בקרת האקלים הוחלפו בפאנל שטוח, ומסך "12.3 החליף את קודמו שהיה בגודל "10.1. נוספו גם מספר פריטי אבזור ביחס למפרט של 'לימיטד' קודם לכן.

בסיס גלגלים של 296.4 ס"מ ואורך של 492 ס"מ ממקמים אותו בנוחות בקבוצת דגמי הפנאי הגדולים (E-SUV) ובהתאם, רוחבו של הרכב 198 ס"מ, גובהו 182 ס"מ. לתא המטען נפח של 1,067 ליטרים במדידה עד התקרה. לגבי נתוני המרכב לשטח, מיד. 

השינוי הגדול ברכב המיובא לכאן מסתתר מתחת למכסה המנוע: להתראות V6 פנטסטאר בנפח 3.6 ליטר הוותיק מאוד (כ-15 שנות שירות) – ברוך הבא, 4 צילינדרים מוגדשים בנפח 2.0 ליטרים. למרות הקיצוץ בסמ"ק ובמספר הבוכנות, ההספק עלה מ-290 ל-329 כ"ס המושגים כעת מוקדם יותר, ב-6,000 סל"ד (6,400 סל"ד בקודם). השינוי במומנט משמעותי אף יותר: זה עלה מ-35.5 ל-45.9 קג"מ והוא מוגש במלואו בכל התחום שבין 3,000 ל-4,500 סל"ד; קודם, נתון המומנט המופחת ההושג רק ב-4,000 סל"ד. 

לפני שנמשיך, תזכורת: גרנד צ'ירוקי של ג'יפ, כיום של סטלנטיס, מבוסס על הרצפה הנקראת 'ג'יורג'יו' ומקורה באלפא רומיאו (סטלביו, ג'וליה), גם היא של סטלנטיס. נמשיך: היצרנית האמריקאית מכנה את המנוע 'הוריקן 4 טורבו', באירופה מכירים אותו כ-GME T4 – מנוע שנוצר על-ידי אלפא רומיאו ב-2016. כך יוצא שלשני מרכיבי הליבה של הרכב הזה, המנוע והפלטפורמה, שורשים אירופיים, ביתר מיקוד – אלפא רומיאו; ממש לא מה שמנחשים לפי הלוגו בחזית. 

תיבת שמונת ההילוכים הפלנטרית של ZF נשארה, וכמוה מערכת ההנעה הכפולה הקבועה מסוג Quadra-Trac I. לגרסה הנבחנת אין הילוך כוח או נעילות, ובשטח היא מסתמכת על בקרת משיכה. 

מערכות מוכוונות-שטח כמו Quadra-Trac II עם הילוך כוח, נעילות, מתלי אוויר ובהתאם גם זוויות גישה, נטישה ומרווח גחון עדיפים מוצעות למשל בגרסת טריילהוק שאינה מיובאת. ואכן, הנתונים בהקשר של נהיגת שטח בתוואי טכני צנועים: מרווח הגחון 21.4 ס"מ וזוויות המרכב הן: גישה, 20.5 מעלות; מעבר, 19.4 מעלות; נטישה, 26.6 מעלות.   

היבואנית מכוונת את גרנד צ'ירוקי הנמכר כאן יותר לכביש, גם לשבילים, והמשמעות היא שמי שמגיע לאולם בגלל הסמל ומצפה לקבל את מלוא ארגז הכלים של המותג, צריך להיות מודע לכך. השם, המבנה וההנעה נשארו – המפרט בהמשך נועד לסדר עדיפויות אחר.  

אבזור, בטיחות, מחיר

רמת האבזור היחידה, 'לימיטד פלוס', עשירה במפרט ובחומרים: ביטול רעשים אקטיבי, גג פנורמי, תפעול חשמלי להגה ולמושבים הקדמיים שיש בהם חימום כמו באחוריים, ריפוד עור, מערכת שמע של אלפין, מראה מרכזית המקרינה תמונת מצלמה מאחור, גם טעינה אלחוטית. הצימוד הסלולרי אלחוטי לאפל, חוטי לאנדרואיד.

במפרט הבטיחות בלימה אוטונומית, זיהוי רכב בשטח מת, תיקון סטייה מנתיב, בקרת שיוט אדפטיבית, מצלמות היקפיות וזיהוי תנועה חוצה בצומת. במבחן הבטיחות של יורו NCAP מ-2022 קיבל הרכב 5 כוכבים, ורמת האבזור הבטיחותי לפי משרד התחבורה היא 4 (מתוך 8). 

גרנד צ'ירוקי מוצע ב-415,000 שקלים. האחריות היא ל-3 שנים/60,000 ק"מ וניתן להאריך אותה ל-100,000 ק"מ בתוספת תשלום. 

סביבת נהג, נוסעים

תנוחת הישיבה גבוהה מאוד, כראוי לשם ולהעדפת הלקוחות. התצפית מצוינת למעט קורות קדמיות מעט עבות, מאפיין אמריקאי מאוד שנובע ממבחני בטיחות הכוללים התהפכות. קו החלונות הנמוך תורם לאווירה אוורירית ומראות הצד המגדילות דורשות הסתגלות. המושבים הנדיבים נוחים מאוד, גם לאורך זמן. 

ב-2018 אמר סרג'יו מרקיונה, אז מנכ"ל FCA, כי ג'יפ הוא מותג פרמיום. יש דגמים שהוא ממש שם (ואגוניר החדש, למשל), בדגמים אחרים זה פחות משכנע – אבל לגרנד צ'ירוקי יש בסיס לא רע: העיצוב ושילובי הצבעים, החומרים והמרקמים מוקפדים ותאורת הלילה רכה ונעימה. מחמאות גם לכפתורי הביטול הפיזיים למערכות ה"עזר". 

אלא שפה ושם יש דברים שאינם אמורים להיות בבית ספרנו: פלסטיק נוקשה במקומות גלויים, דיפון דמוי עץ שהוא יותר דמוי ופחות עץ, תחושת המגע והלחיצה על פאנל בקרת האקלים ועוד.

יש גם פערים בתחומי הנדסת האנוש. בורר ההילוכים בצורת חוגה מאפשר מעבר קל מדי בטעות ל-P במעבר בין D ל-R. כפתורי המולטימדיה מאחורי ההגה סמוכים מדי לפקדי ההילוכים. רציתי להגביר את הווליום ומצאתי את עצמי מעלה הילוך. הפחתת הבהירות משנה רק את זאת בלוח המחוונים ולא במסך המרכזי, והשחור המבריק בקונסולה גורם לכך שטביעות אצבעות ואבק ייראו מדי.

נוח להיכנס למרחב מאחור ונוח לשבת שם. המשענות מתכווננות ושדה הראייה החוצה טוב. מרווח הרגליים בסדר, אבל מבסיס גלגלים כזה ציפיתי ליותר מקום לברכיים. שני שקעי טעינה ושקע 230 וולט, פתחי מיזוג ותא אחסון קטן נמצאים גם הם לרשות היושבים מאחור. 

תא המטען של גרנד צ'ירוקי הוא בהחלט "גרנד"; מפתח, עומק, רוחב, מבנה, טבעות עיגון ותלייה, טעינה, אפילו מיקום נוח של כפתור הסגירה, מצטרפים לנפח אדיר ושימושי. כל אלה ועוד – כולל גלגל חלופי מלא; ככה צריך לעשות את זה. רק כיסוי נגלל היה חסר. 

מנוע, ביצועים

כבר בהתנעה ברור שמה שמתעורר מלפנים אינו מה שהתעורר בעבר. במקום נהמה כבושה של שישה צילינדרים, מתקבל צליל מכני מאוד, אולי מכני מדי. 

המנוע החדש נמרץ וגמיש, הביצועים טובים לרכב בגודלו – מ-0 ל-100 קמ"ש ב-6.1 שניות; כ-2.2 טון – והוא בהחלט טוב יותר, בפער, בכוח וגם בפועל. זה רק אופי הפעולה של ה-V6 שהיה קודם וכאן אין. תחת עומס המנוע משדר, ווקאלית, מאמץ, וזה לא בדיוק "יוקרה". לחיצה קלה על המצערת במהירות ביניים גוררת כמעט תמיד הורדת הילוך או שניים, לא תמיד מיידית מספיק. 

ובכל זאת; בשעה שעד 3,250-3,500 סל"ד הצליל לא משהו, מעליהם מופיע פתאום "בס" עמוק, ספורטיבי שנשמע פשוט מעולה. אולי המהנדסים של אלפא בכל זאת שתלו פה פיצ'ר נסתר. 

צריכת הדלק המשולבת במבחן עמדה על 9.5-10 ק"מ לליטר, נתון יפה מאוד לרכב בממדים שלו ועם הנעה כפולה. 

נוחות, התנהגות

בעיר ובמהירות נמוכה הנוחות בינונית. המתלים נוקשים מדי כדי להעניק נוחות נסיעה שתוגדר כטובה. מחוץ לעיר מגיעים הדיבידנדים; שם, תחת עומס של מהירות גבוהה יותר על כביש משובש ועל גלי כביש, הטלאים והשברים נבלעים היטב, ריסון המרכב שומר עליו מפני המשך תנודות. בידוד הרעשים משכנע פחות; למרות מערכת הביטול האקטיבית, יותר מדי רעש מגיע מאזור הגלגלים. 

הפתעה רבתי חיכתה לי בקטע המפותל. הגעתי בלי ציפייה למשהו יוצא דופן – יצאתי עם התרשמות מדופן לדופן. הוא גבוה וכבד, וההגה לא בדיוק מהסוג המתקשר, אבל ביחס לכלים מסוגו הוא מטפל בפניות ברהיטות מרשימה. כמו המנוע, גם פה השורשים של הפלטפורמה האיטלקית ניכרים. ברוב המוחלט של המקרים זה היה המנוע שהגביל את השלדה והמתלים, לא להפך. זה לא הופך אותו לסטלביו אמריקני, אבל יש כאן יכולות שלא ציפיתי לפגוש. 

שבילים, שטח

עם מערכת הנעה פשוטה יחסית, צמיגי כביש באופן מובהק (265/50-20) וכיוון כללי אספלט – הכניסה לשטח הייתה מלכתחילה במגמת שבילים וכדי לסמן V. אלא שככל שנסענו התברר שההמעטה מראש ביכולותיו הייתה מופרזת. 

נוקשות המתלים בעיר הכינה אותי לנסיעה מרעידת מרכב, אבל בשבילים הוא התגלה כנוח למדי. הריסון הזה אפשר גם להעלות קצב בלי חשש שהחרטום ייטרק על מהמורות. 

בטיפוס, כל עוד משמרים תנופה, מתכננים נתיב ומביאים את הסוליות למקסימום מגע, הוא מתקדם יפה מאוד. גם כאשר גלגל מונף, וכל עוד לא נעצרים לחלוטין, תוספת סל"ד מעוררת את בקרת המשיכה והוא ממשיך. אלגנטי זה לא, אבל מבצע בהתאם זה כן.