מרוץ הגרנד פרי של מונקו שיערך היום יהיה בסימן פרידה מג'ק ברבהאם האוסטרלי, שהניצחון הראשון בקריירה המרתקת שלו הושג בנסיכות הקטנה. ברבהאם, שלוש פעמים אלוף עולם, שנפטר בגיל 88, הוא היחיד עד היום שזכה באליפות במכונית שבנה בעצמו. הוא הגיע לזירה ב-1955, פרש ב-1970 והתחרה עם טיטאנים כמו פנג'יו, מוס, אנדרטי ופיטפלדי אבל איכשהו הוא מעט נשכח, כנראה בגלל שהיה שתקן וממוקד בעבודה הקשה.
צילום: מנהל
ברבהאם במונקו, 1960. באותה שנה זכה באליפות השניה ברציפות
למרות זאת, מקומו בהיסטוריה שמור. ברבהאם ייזכר כראשון שזכה באליפות הפורמולה 1 במכונית עם מנוע מרכזי ויחד עם ג'ון קופר הוא נחשב למי ששינה את פני הפורמולה 1. המכוניות החדשניות של קופר, בהן מוקם המנוע במרכז היו קטנות, קלילות ופשוטות יחסית, תכונות שהתאימו לברבהאם והוא זכה עימן בשתי אליפויות עולם רצופות – ב-1959 וב-1960.
ב-1962 הוא יצא להקים קבוצה עצמאית וניצל את המעבר למנועי 3.0 ליטר הגדולים של 1966 כדי ליצור מכונית מנצחת עם מנוע פשוט, קל ואמין שמקורו באולדסמוביל האוסטרלית. הקבוצה זכתה בשתי אליפויות עולם רצופות כאשר ב-1966 היה זה ברבהאם ושנה אחרי בן קבוצתו דני הולם.
צילום: מנהל
המרוץ שיערך היום יהיה בסימן פרידה מג'ק ברבהאם
באופן מעניין, רון דניס, הבוס המפורסם של קבוצת מקלארן, עשה לצד ברבהאם את הצעדים הראשונים בקריירה שלו. הוא היה מכונאי בקופר ועבר עם ברבהאם לקבוצה החדשה שהקים. ברבהאם פרש מזירת הפורמולה 1 ב-1970 וקבוצתו נמכרה לברני אקלסטון, כיום הבוס של זירת הפורמולה 1. תחת ניהולו הגיע לברבהאם מתכנן צעיר ומבריק, גורדון מוריי ויחד מנוע של פורד ב-1981 ומנוע הטורבו של ב.מ.וו ב-1983 הם יביאו שתי אליפויות עולם לנלסון פיקה. מוריי ימשיך להצלחות גדולות במקלארן.

ב-1990 הופיע במדי הקבוצה דיויד ברבהאם בנו הצעיר של ג'ק. אך הקבוצה שנמכרה כבר הידרדרה והיא הפסיקה לפעול ב-1992.
צילום: מנהל
את הניצחון הראשון שלו בקרירה השיג ברבהאם במונקו (1959)
ברבהאם היה הנהג הראשון אחרי מלחמת העולם השניה שקיבל תואר אבירות על תרומתו לספורט, והשתתף בתחרויות היסטריות עד שנות ה-2000 כולל בפסטיבל גוודווד (שם היה מעורב ב-2000 בתאונה לא קלה).