לאחרונה אני שומע רבים מעמיתיי ומנציגי היבואניות מלינים על המס הירוק, ובעיקר על העובדה שהוא "מפלה לרעה דיזלים". מכיוון שמישהו צריך להציג גם את הצד השני של המטבע כדי שדברים יהיו מעניינים, בואו נבחן את הטענות בנושא, ונראה עד כמה הן מוצקות.

הטענה העיקרית ברוב המקרים נוגעת לכך ש"בכל העולם מודדים זיהום אוויר של CO2 בלבד – אז מה פתאום האוצר ממציא נוסחה אחרת?" על זה אמא שלי בטח הייתה אומרת – ואם כולם יקפצו מהגג, גם אתם תקפצו? וקצת יותר ברצינות – מנסחי החוק הרי הצהירו מפורשות כי המטרה היא לעודד רכישת מכוניות שמזהמות פחות את האוויר, ולא רק מכוניות שתורמות פחות לאפקט החממה (ובואו לא ניכנס כאן שוב לדיון על כמה משמעותית התרומה של המכוניות לאפקט, ואם בכלל יש לכך השפעה על התחממות העולם). ומה לעשות, ופליטת חנקות, HC וחלקיקים היא גם כן זיהום אוויר.

ויותר מכך – בעוד של-CO2 יש, במקרה הרע, אפקטים גלובאליים ארוכי טווח, לשאר המזהמים שהוזכרו יש אפקט מיידי על בריאות בני האדם בסביבת הזיהום. במילים אחרות – על הסיכוי של יושבי הערים לחלות במחלות שונות. כך שלמעשה כל העולם החליט שאפקט החממה חשוב יותר מאשר קשיי נשימה אצל תינוקות וזקנים בערים הגדולות. אני, לא בטוח שזה רעיון כל כך טוב. מה אתכם? ומה לעשות שמנועי דיזל פולטים יותר, כן למרות היורו 5, חלקיקים וחנקות (הידועות גם בשם נוקסים) מאשר מנועי בנזין. אז צריך להתעלם מכך רק בגלל שהם צורכים פחות דלק?
צילום: מנהל

טענה שניה – "יש את תקני היורו בשביל המזהמים האחרים, אין שום סיבה להמציא את הגלגל מחדש עם נוסחה מסובכת". נכון, יש יורו 5, ועובדה שבכל זאת יש הבדלים משמעותיים בפליטת מזהמים גורמי מחלות בין מכוניות מאותה קטגוריה, שכולן עומדות באותו תקן. כי תקן, מעצם טבעו, קובע רף סביר, כזה שכולם יוכלו לעמוד בו. תמיד יהיו כאלו שיעמדו בו טוב יותר. שלא ישיגו סתם ציון "טוב", אלא יגיעו ל"מעולה". מה אתם אומרים – לא מגיע ליצרניות כאלו עידוד מהמדינה? לא הגיוני שהמדינה תנסה לעודד רכישת מכוניות מזהמות פחות?

ולטענה השלישית, הבסיסית ביותר – "הנוסחה מפלה מנועי דיזל". עברתי שוב על הנוסחה, וראו איזה פלא – לא מצאתי בה שום התייחסות לסוג הדלק ששותה המכונית. רק לכמויות המזהמים. לא אכפת לנוסחה איך ולמה הגיעו חלקיקים לגזי הפליטה, אבל ברגע שהם שם – היא קונסת את המכונית המזהמת במס גבוה יותר. אם כבר, אפשר בהחלט לטעון כי ההתמקדות האירופאית – ואחריה של שאר העולם – ב-CO2 בלבד מגיעה מתוך ניסיון להסיט את תשומת הלב מפליטת המזהמים הבעייתיים ממנועי דיזל, משום שזה אחד מהתחומים בהם לתעשיית הרכב האירופאית יש יתרון יחסי משמעותי על התוצרת המזרח אסייתית.

אז מה הגיוני יותר – להאמין לנוסחה שבנו במדינה נטולת תעשיית רכב ענקית ובעלת קשרים, או לזו שבנו ביבשת שבה תעשיית הרכב היא אחת מאבני היסוד של הכלכלה? ואגב, תזכורת קטנה – הציבור הישראלי לא בדיוק השתגע על מנועי דיזל גם לפני המיסוי הירוק. גם בתקופה שבה לא היה שום הבדל מבחינת המס או האגרות בין דיזל לבנזין, מעט מאוד ישראלים קנו מכוניות פרטיות עם מנועי דיזל.
הרפורמה הירוקה הצליחה מדי?
מדי פעם מזדחלת לדיון טענה כי עדכון הנוסחה המתוכנן – שמשנה את משקל המרכיבים השונים בנוסחה – נעשה רק כדי להגדיל את הכנסות המדינה ממיסים על מכוניות, לאחר שהרפורמה הירוקה "הצליחה מדי", וכי המחקר שנעשה בעניין זיהום אוויר והקשר למחלות הוא רק תירוץ. ועל זה אני עונה תשובה פשוטה – אף אחד לא אוהב עבודה מיותרת, והרי כל מה שמשרד האוצר היה צריך לעשות כדי להגדיל את ההכנסות זה להזיז קצת את הגבולות בין קבוצות זיהום האוויר, ובא לציון גואל (או לפחות כמה מאות מיליוני שקלים). אם הם טרחו ושינו את כל הנוסחה, כנראה שהם באמת מאמינים שהשינוי בנתונים מצדיק זאת.
צילום: מנהל

וזו, אגב, גם הדרך הלגיטימית היחידה שעומדת בפני המתנגדים לנוסחה – הביאו נתונים משלכם, שמוכיחים כי המידע שעליו התבססו מנסחי הנוסחה שגוי. או אז תוכלו לדרוש את שינוי הנוסחה ולהתאימה לנתונים החדשים. אחרת הטענות שלכם לא שונות בהרבה מהילד שעומד בסופר ודורש צעצוע או ממתק תוך שהוא רוקע ברגליים וצועק "אבל אני רוצה, לכולם יש!"
סליחה, יש בעצם עוד דרך לגיטימית – לשכנע את מנהיגי המדינה כי כדאי לעודד מנועי דיזל: הקטנת התלות בדלק של אויבינו – הרי אם יהיו יותר מכוניות דיזל, המגזר הפרטי יצרוך פחות דלק. הטענה הזו עבדה לא רע לאגסי (מצטער, עוד לא התרגלתי להגיד "ת'ורנלי"), אז אולי היא תעבוד גם ללובינסקי, קרסו וצ'מפיון.